קצת אחרי שקנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל פתחה את השערים למיליוני גברים מוסלמים, טעוני שנאת יהודים וטראומות מהמלחמה, היה אפשר להרגיש את העסקה שבין השמאל הקיצוני לאיסלם הקיצוני. עד אז, האלימות כלפי היהודים היתה מוצר שרק הימין הקיצוני השתמש בו באופן אקסלוסיבי. אחרי שהפליטים הגיעו היו לתיאוריות השמאל (אלימות כלפי יהודים יכולה להיות מוצדקת על ידי מדיניות נתניהו, או במקרה הקיצוני יותר, חיסול ישראל יפתור את כל הבעיות העולמיות), גם מוציאים לפועל.
וכך נולד המצב החדש של יהודי גרמניה, עד למלחמה: צנזור עצמי, אלם מעברית, שכחו מכיפה. לאחדים גם זה לא עזר: שם הותקף מישהו שלבש חולצה עם כיתוב בעברית מחוץ לרכבת, שם נדחף מישהו ששמע עומר אדם על הפלטפורמה של התחתית, כנופיה תלשה שרשרת חי מצווארה של אשה ישראלית מחוץ למועדון לילה מפורסם. החיים כאווירת טרור.
1 צפייה בגלריה
הפגנה פרו-פלסטינית שאורגנה בידי קבוצת סטודנטים מהשמאל הקיצוני בשם "מאבק צעיר ברלין"
(צילום: Sean Gallup / Getty Images)
אחרי 7 באוקטובר, התחילה הזוועה האמיתית. השמאל הגרמני ויתר על השליח ואיבד את העכבות. בהתחלה עוד הייתה אמביוולנטיות לגבי זהות מי שסימן בתי יהודים במגן דוד ומי שזרק בקבוקי מולטוב לכיוון בית הכנסת. ההפגנות היו קוקטייל מעורב של שנאה. אבל לאט לאט היה ברור מי עומד מאחרי ההפגנות האלימות, מי מארגן ומממן אותן ומי מבצע את כל הלוגיסטיקה סביבן.
אחר כך סומנו אנשים מהשמאל שהביעו תמיכה בזכותה של ישראל להתקיים ובזכותה להגן על עצמה. חומצה נזרקה על מועדון ברלינאי מסצינת השמאל, הוא הוחרם, וכך כל מי שהעז להופיע בו. בר המזוהה עם השמאל ננעל מבחוץ ואלמונים ניסו לשרוף אותו עם עובדים שהיו בתוכו. תמונות של בעלי הבר הופצו ברחבי העיר עם משולשים של החמאס מעל לראשיהם. ג'ו צ'יאלו, שר התרבות של ברלין, שהתנה תקצוב ממשלתי לגופי תרבות בהימנעות מתכנים אנטישמיים, הותקף בכנס כשכיסא נזרק לעברו.
אנשים מסצינת הלילה אמרו לי ש"החוגגים בנובה היו צריכים לחשוב לפני שהלכו לרקוד ליד הגטו הפתוח הכי גדול בעולם". כל אירוע שמזוהה עם השמאל: פסטיבל הסרטים, יריד הספרים, הביאנלה, עולם העיתונות והאקדמיה, נזלו מאנטישמיות. פעם שונאי ישראל מהשמאל היו מתחבאים מבושה, מאז המלחמה הם עומדים בתור לקבל פרסים.
הבעיה עם אלימות היא שהיא כמו תינוק: אם לא שמים לה גבולות, היא תמשיך להרחיב אותם
הבעיה עם אלימות היא שהיא כמו תינוק: אם לא שמים לה גבולות, היא תמשיך להרחיב אותם. לפני שבוע וחצי, בשיא הימים הקרים של ברלין, לקח ארגון שמאל אחריות על שריפה בגשר כבלים שניתק את החשמל ל-45,000 בתי אב בברלין. ביום שבת תיערכנה מספר הפגנות בעיר לייפציג, שנחשבת למעוז של השמאל המתנגד לאנטישמיות ודוגל בזכות קיומה של ישראל. השמאל האנרכיסטי כבר נכנס לעיר עם הפרות סדר, אלימות פיזית, ופגיעה ברכוש, בעיקר אחרי שהמחנה הפרו-ישראלי ציין בחגיגה את שחרור החטופים.
1,000 שוטרים צפויים להיות נוכחים ברחובות ולנסות להפריד את השמאל מהשמאל. "כשבאו הפליטים, אמרנו שנלמד אותם את דפוסי ההתנהגות של המערב", אמר לי איש משירותי הבטחון החשאיים שאחראי על לייפציג, "כנראה שהאמת היא שהשמאל אימץ את דרכי הפעולה שלהם כדי לפתור בעיות".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.01.26
