הארון שבו תונח גופתה של הפרת אמונים נבנה לפי מידותיה, התוואי לאורכו יצעדו המלווים וממנו יבואו לחלוק לה כבוד אחרון כבר סומן, ונאומי ההספד שיינשאו לזכרה של המנוחה בת ה-77 ברחבת בית המשפט העליון נכתבים מאליהם ברגעים אלו ממש, אבל היא מסרבת למות. חלושה וחסרת הגנה מול תוקפיה, נאבקת על נשימות אחרונות של טוהר מידות, מדממת ליטרים של אמון ציבור, מאבדת דופק דמוקרטי במהירות כמו מישהי שיודעת שסופה קרוב, היא לא תוותר בקלות. פעם קראו לה "התנהגות פסולה של עובד ציבור", עשו לה ריספקט כמו שמגיע לערכיות המוחלטת וחסרת הפשרות שידעה להביא לשולחן הגדול בחדר ישיבות הממשלה, נתנו לה תחושה אמיתית של הערכה כשומרת סף, נהגו בה כמי שדואגת לרווחת העם ולשלום הציבור.
עד עכשיו המתינו בסבלנות עד שייקברו גופותיהם של הנרצחים והחללים של 7 באוקטובר – אבל מרגע שהסתיימה המלחמה נראה ששריו וסריסיו של המלך מתחרים ביניהם מי יניח בפתח ביתו את הפגר המיוחל. שר החוץ בהווה והמשפטים בעבר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לבטחון פנים איתמר בן גביר, ויושב ראש הקואליציה אופיר כץ מובילים כרגע את המרוץ עם מכתב רשמי הממוען לראש ממשלתם נתניהו, שקורא לו להפר את החלטת בג"ץ בנוגע לפיטורי אחד מהם. אם נשים רגע בצד את האקט האווילי של כתיבת מכתב פומבי לבוס – שלחו לו ווטסאפ, אפשר גם יונת דואר, אבל למה לבזבז נייר על מניפולציות חוקתיות ועוד על חשבון הציבור? – עדיין נישאר עם ארבעה בכירים במפלגת השלטון שאינם מהססים לרגע לפני שהם קוראים לאנרכיה.
1 צפייה בגלריה
נתניהו נכנס לאולם בית המשפט
נתניהו נכנס לאולם בית המשפט
נתניהו נכנס לאולם בית המשפט
(צילום: מרים אלסטר)
מעט אחריהם – תלוי ביום ובשעה, מדדים השאר. שר החינוך יואב קיש פתח בשבוע שעבר פער גדול על חבריו עם חשד כבד לסיוע בגניבת 1.09 מיליארד שקלים לטובת מוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים מקצועות ליבה ואינם נתונים לפיקוח, או כפי שכינתה זאת השופטת יעל וילנר "התנהלות לא חוקית", והשבוע המשיך לתת בראש עם ההצעה לתלות את תמונתו של נתניהו בכיתות בתי הספר הממלכתיים בישראל משל היינו קולחוז ברוסיה הסובייטית ועם הניסיון להשתלט על המל"ג משל היינו קולוניה צרפתית במאה ה-19, ועל הנסיעה הזוגית לאמירויות עם רעייתו לא ניתן להוסיף פרטים מפאת אילוצי צנזורה.
לא נשכח מתחרה ראוי נוסף במקצה, שר התרבות מיקי זהר שכאבא לבן מוזיקאי הוא דווקא מצליח לא רע כבומר משבית שמחות שיש להתפדח מאבהותו. לזכותו יאמר שגם כנבחר ציבור שמועל בשליחותו כממונה על היצירה המקומית הוא מגיע להישגים יפים, ושאם יתמיד במשימתו לביטול חוק הקולנוע, כפי שאיים לא פעם, הוא אף עשוי לקבל כוכב בשדרה הדמיונית שבנה לכבוד נתניהו בעיר המלאכים. אחרי שכשל באוקטובר האחרון בשליחותו למינוי נתניהו ג'וניור לתפקיד בכיר בקונגרס הציוני, הסביר כי "זה עוד חלק ממסע הרדיפה האישית של השמאל והתקשורת כנגד ראש הממשלה ומשפחתו", וחידד כאחרון הדוברים במשרד ממשלתי זניח: "יאיר נתניהו בסך הכל רצה לעשות הסברה ציונית בתפוצות למען העם היהודי". אבל הוא לא אמר נואש: עם ביטולם של כל פרסי היצירה שהוענקו במשך עשרות שנים בתחומי הספרות, המחול, האמנות הפלסטית והמוזיקה מסתמן זוהר כפייבוריט בהתהוות, שלעומתו מירי רגב נראית כמו מנהלת מתנ"ס שמעולם לא הצליחה להתרומם.
ויש את קרעי וחוק התקשורת וסגירת גל"צ; לוין ורוטמן האובססיביים לדבר חקיקה; אטבריאן וגוטליב המצווחות; ושוב יושב ראש הקואליציה אופיר סופר שלאחרונה בוחן את גבולות הדמוקרטיה ומפזר שקרים וחצאי אמיתות בכלי התקשורת החביבים עליו כאילו שהוא לא מחזיק באחד הגביעים הקדושים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית; השרות רגב, סילמן וגולן שנחקרות בימים אלו - כל אחת וענייניה שלה, וכמובן ראשי המפלגות החרדיות שקבעו את מקומם מעל האזרח הממוצע ומדרבנים את מצביעיהם למות ולא להתגייס.
לחברי הקואליציה הזאת יש ספר חוקים משלהם, ואנחנו – הציבור, איננו מורשים לקרוא בו, לא כל שכן ליהנות מהפריבילגיות שסידרו לעצמם ללא הפרעה בחודשים האחרונים
לחברי הקואליציה הזאת יש ספר חוקים משלהם, ואנחנו – הציבור, איננו מורשים לקרוא בו, לא כל שכן ליהנות מהפריבילגיות שסידרו לעצמם ללא הפרעה בחודשים האחרונים, ואם הם החליטו ש"הפרת אמונים" היא יעד לחיסול שיש להעלות אותו לראש סדר העדיפויות הלאומי, מי אנחנו שנפריע להם במשימה או חלילה נשים להם רגל? יש פה קו סיום להגיע אליו וכל הדרכים כשרות: מכתב פומבי של שרים שקורא לפירוק שלטון החוק, מערכונים של דיונים עקרים בוועדות הכנסת השונות היכן שדורסים התנגדויות אופוזיציה ומשתיקים נבחרי ציבור, תוכנית לימודים בשם "שבילי מולדת" היכן שמזינים את ילדינו בשקרים על תפקידה של המולדת, ומדיניות של שר שאחראי על תוכניות ביטחוניות להגנה על גבולות המדינה ומתעסק בתוכניות זדוניות לסתימת פיות.
כל זמן שלא יוכרע המרוץ הפוליטי שלהם, נמשיך לשבת בטריבונה ולמלא את תפקידינו כמוחאי כפיים ולועסי פופקורן. עד שלא נקום ונצא החוצה במחאה, הם ימשיכו למכור כרטיסים לתחרות הכי גרועה בעיר.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.01.26