"ביבי, אם יש משהו שאני יודע לעשות זה דילים. זה מה שעשיתי לאורך כל חיי!".
את האמירה הזו שמע ראש הממשלה נתניהו מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ במהלך השיחות בנושא תוכנית הגרעין של איראן. הנשיא האמריקאי היה משוכנע ביכולתו להגיע עם ההנהגה האיראנית להסכם גרעין חדש ומוצלח מקודמו. לישראל היו ספקות. ניסיון העבר לימד אותה שההסכם היחיד שאיראן מוכנה לחתום עליו הוא זה שלא מסכל את חתירתה לנשק גרעיני. כל ניסיון לכפות עליה לוותר מרצונה הטוב על היכולות המשמעותיות שכבר צברה בדרך לפצצה ייתקל בשיטת משא ומתן שהאיראנים פיתחו עד לכדי מיומנות עילאית: משיכת זמן אינסופית ללא כל תוחלת.
בשונה מנשיאים שקדמו לו, טראמפ, אופטימי ככל שהיה, לא לקה באשליה עצמית. הוא נתן עדיפות לדיפלומטיה, אבל תחם לה גבולות. טראמפ הציב לחמינאי אולטימטום חד משמעי: משא ומתן הוא הדרך המועדפת על שנינו, אבל יש לנו 60 ימים להגיע להסכם. לא יותר.
חודשיים עקרים חלפו, וביום ה-61 יצא לדרך מבצע ״עם כלביא״. ניתן לשער שארה״ב לא הופתעה ולא הסתייגה, ובהמשך כידוע אף הצטרפה למערכה.
לפני כמעט 30 שנה פרסם דונלד טראמפ, אז איל נדל״ן עתיר ממון, ספר רב מכר שבו תיאר את אמנות המשא ומתן שהובילה להצלחתו העסקית. אלא שתהום עמוקה מפרידה בין מו״מ עסקי לבין מו״מ של מדינה רציונלית עם משטר פונדמנטלי עריץ. תכלית הראשון היא למקסם את הרווח הפיננסי, יעד שהצדדים יכולים להשיג באמצעות הערכה מושכלת של תחשיבים, נתונים ותרחישים רציונליים. מיליוני עסקאות נחתמות בעולם הכלכלי מידי יום ביומו, בזכות העובדה שהנושאים והנותנים משכילים לאתר את נקודת האיזון האופטימלית בין האינטרסים שלהם.
אולם בזירת המו״מ המדיני, כאשר אחד הצדדים הוא שחקן פנאטי ורודני, הווקטורים המעצבים את תוצאותיו שונים לגמרי. את גורל ההידברות יכתיבו גורמים משפיעים שנוכחים במידה פחות דומיננטית בעולם העסקי: מחויבות אידיאולוגית, אמונה דתית, מורשת היסטורית, שיקולים פוליטיים, כבוד לאומי. הנשיא טראמפ נחשף למציאות זו עוד בכהונתו הראשונה, כאשר מאמציו היחודיים לקדם הסכמות עם מנהיגה של צפון קוריאה קים ג׳ונג און לא הובילו לפריצת הדרך המיוחלת. גם בכהונתו הנוכחית חווה טראמפ אכזבות, לא רק כתוצאה מעמדתו העיקשת של מנהיגה העליון של איראן, אלא גם בעניין יוזמתו לסיים את המלחמה באוקראינה. וכעת ארה״ב שוב מגיעה לצומת דרכים בנושא האיראני.
נכונות של הבית הלבן לחדש כעת את המו״מ עם איראן עלולה להתגלות כטעות אסטרטגית נמהרת. אין חבל הצלה אפקטיבי מזה עבור המשטר השיעי הקנאי שחש את האדמה רועדת תחת רגליו
נכונות של הבית הלבן לחדש כעת את המו״מ עם איראן עלולה להתגלות כטעות אסטרטגית נמהרת. אין חבל הצלה אפקטיבי מזה עבור המשטר השיעי הקנאי שחש את האדמה רועדת תחת רגליו. אין מכה קשה מזו להמוני המוחים האמיצים שהשיגו בשבועות ספורים, במחיר נהרות של דם, תנופה היסטורית במאבק רב שנים לחירות. קשה להאמין שנשיא ארה״ב לא מודע לכך, ולכן סביר מאוד שהידיעות על פתיחה מיידית במו״מ בין המדינות היו מוקדמות מידי.
מה על ארה״ב לעשות כעת?
הנשיא טראמפ נשמע נחוש לממש במלואה את התחייבותו הפומבית לבוא להצלת העם האיראני. לשם כך יהיה עליו להורות על צבירת כוח הולם במרחב המפרץ הפרסי, שיאפשר לפיקוד המרכז האמריקאי, סנטקום, יכולת פעולה מבצעית בתחום ההתקפי ובתחום ההגנתי, בזירה הימית ובזירה האוירית. בטרם פקודת קרב, גם מעצמה עולמית זקוקה להכנה מדוקדקת ולריכוז מירבי של יכולות הגנה אוירית, קשר, מודיעין, רפואה, תחמושת, לוגיסטיקה ומערכות פיקוד ושליטה.
מותר להעריך שארה״ב נערכה במשך שבועות לתקיפה של דקות ספורות שביצעו טייסי ה-B2 שלה על שלושה אתרי גרעין איראניים בחודש יוני האחרון. מהלך צבאי אמריקאי נוסף, הגם שלא סביר שיכלול משימות קרקעיות כמו הפשיטה הלילית בונצואלה, צפוי להיות מורכב ונרחב הרבה יותר. לפיכך גם ההיערכות שתבטיח את הצלחתו חייבת להיות יסודית.
האם פעולה אמריקאית תביא להפלת המשטר?
להערכתי, אין בכוחה של תקיפה צבאית להפיל את המשטר. צבא איראן מונה למעלה מחצי מיליון חיילים סדירים ומספר זהה של חיילי מילואים. במשמרות המהפכה משרתים כ-200 אלף פעילים חמושים ומיומנים. כוחות השיטור והשלטת הסדר שקרויים ״בסיג׳״ מונים למעלה ממיליון איש. אלו סדרי גודל שיצליחו לספוג מהלומה אוירית, נרחבת ככל שתהיה, ולא יפוצו בעקבותיה לכל עבר. אם מפקדים במערכים הללו ייפגעו, סביר שמחליפיהם כבר מונו.
יש באיראן מאגר רחב היקף של אנשי דת קנאים ושל בכירים בהווה ובעבר במשמרות המהפכה, שמחוייבים לתפיסה האידיאולוגית של המשטר ויכולים לרשת את ההנהגה הנוכחית אם זו תיפגע
הדבר נכון גם לגבי פגיעה בדמויות מרכזיות בהנהגת המשטר. יש באיראן מאגר רחב היקף של אנשי דת קנאים ושל בכירים בהווה ובעבר במשמרות המהפכה, שמחוייבים לתפיסה האידיאולוגית של המשטר ויכולים לרשת את ההנהגה הנוכחית אם זו תיפגע.
פגיעה כזו ודאי תשחק את דימוי העוצמה של המשטר, אבל ספק אם יכולת התפקוד שלו תיפגע במידה קריטית. גם ביום שאחרי התקיפה, אין עדיין באיראן כוח נגדי חמוש ומאורגן שערוך לנצל את הטלטלה ולתפוס את השלטון.
מה, אם כן, התועלת במהלך צבאי אמריקאי?
התרומה המיידית היא מורלית. כוחות המחאה יזכו לרוח גבית חסרת תקדים. לעובדה שהם אינם לבד עוד, שהפעם העולם החופשי לא הפקיר אותם, שיש להם לראשונה בתולדות איראן שותפים רבי כוח בזירה הבינלאומית, עשויה להיות השפעה מכרעת על המוטיבציה שלהם להמשיך במאבק למרות המחיר הנורא שהם ובני משפחותיהם משלמים. להמשך המחאה והתרחבותה לאורך זמן חשיבות עליונה. כדי שהמשטר אכן יקרוס בסופו של יום, נדרש שדמויות מרכזיות במערכי הביטחון השונים, בעיקר בצבא שמהווה חתך נאמן של הציבור האיראני, יאמינו שהחלופה לשילטון כוהני הדת כבר איננה דמיונית. הוכחת אורך נשימה, נכונות להקרבה, גיבוש הנהגה לכוחות המוחים, יעצימו את הסיכוי שמרכזי כובד במנגנוני השלטון יבחרו להתייצב ברגעים המכריעים לצד ההמונים.
כיצד על ישראל לפעול בתקופה זו?
ההחלטה להקפיד על ריסון רטורי היא המדיניות הנכונה. אין לסטות ממנה גם כשהפיתוי להתבטא מתגבר. ברור שאין להתנכר לזעקת העם האיראני החפץ בחופש, אבל כל אמירה מיותרת של גורם ממלכתי רשמי תשמש כלי בידי המשטר להשחרת המפגינים וטוהר כוונותיהם
ההחלטה להקפיד על ריסון רטורי היא המדיניות הנכונה. אין לסטות ממנה גם כשהפיתוי להתבטא מתגבר. ברור שאין להתנכר לזעקת העם האיראני החפץ בחופש, אבל כל אמירה מיותרת של גורם ממלכתי רשמי תשמש כלי בידי המשטר להשחרת המפגינים וטוהר כוונותיהם. כמובן שאם איראן תשגר טילים לעבר ישראל, בין אם בעקבות תקיפה אמריקאית או כמהלך מקדים, עלינו להגיב בעוצמה רבתי. זו בהחלט התפתחות שאין להקל בה ראש. אני משוכנע שהמופקדים על כך נערכים הן בכל הנוגע להגנת העורף והן במישור ההתקפי. אבל כל עוד ישראל אינה ניצבת בקדמת העימות, טוב תעשה אם תחכה לאירועים ולא תדרבן אותם.
״מחכה״ הוא גם שם השיר שכתבה ושרה ריטה לפני שנים רבות. מילותיו לא נכתבו על רקע המתרחש ברחובות המדממים של טהראן, עיר הולדתה של הזמרת הנפלאה, אבל היום הן משקפות את הכמיהה האנושית לבשורת איראן החופשית מדיכוי:
״יום אחד זה יקרה.
בלי שנרגיש,
משהו ישתנה…״
צחי הנגבי שימש כראש המל"ל וכיועץ לביטחון לאומי עד אוקטובר 2025
