אתמול התקיימה בירושלים עצרת הגיוס הלאומית. בין המוחים, נפלה בחלקי הזכות לדבר גם אני על הבמה. אלה הדברים שאמרתי.
יש לי הרבה דרכים להגדיר את עצמי - אני ישראלי, ציוני, אני עיתונאי, אני איש משפחה, אני מילואימניק, ואני גם אח שכול - אבל הזהות שהתחדדה לי יותר מכל במהלך המלחמה היא שאני יהודי. זה שינה אצלי את תפיסת המציאות, את השאיפות וגם את אורח החיים היומיומי.
ודווקא בגלל ההבנה הזאת, מה שקורה בחודשים האחרונים עם אחינו החרדים, זה תהליך שהוא בעיניי מכעיס שבעתיים. איך אנשים, בשם היהדות, לא באים לעזור לאחיהם שכורעים תחת הנטל? ולא רק שהם לא מתייצבים לעזרה - לא מקיימים את "עזוב תעזוב עמו", לא "ואהבת לרעך כמוך", לא את דיני מלחמת מצווה לרמב"ם - לא רק שהם עוברים על המצוות הללו, הם גם עושים את זה בשם התורה.
כל אדם שומר מצוות מתקשה בשמירת הלכה הרמטית, אבל אף אחד לא עושה אידיאולוגיה מהכשלים שלו. אף אחד לא עושה עבירות בפומבי וצועק שהוא עושה את זה בשם השם.
אני אוהב את התורה ומקדיש מדי יום זמן ללימוד, ולכן גם מעריך מאוד את לומדי התורה. אבל כל עסקן חרדי שתכניסו לחדר סגור ויסתכל לכם בעיניים - יודה שיש עשרות אלפי צעירים חרדים שבכלל לא לומדים בישיבה.
אחד מסוגי המגננה של תומכי חוק ההשתמטות הוא שהזעקה שאנחנו זועקים פה - נובעת משנאת חרדים. אני מקפיד לומר שוב ושוב, לעצמי וגם בכל מקום שיש לי יכולת לדבר בו: אני לא שונא חרדים. הם אחים שלי, כפרטים וכציבור.
בכל פעם שניגש אלי מקבץ נדבות חרדי בבית הכנסת - במוצע, יותר מפעם ביום - אני ממש משתדל לתת לו צדקה. אין בנו שנאה, יש לנו צורך קריטי להושטת יד מצידם.
תירוץ אחר הוא שהצבא לא ערוך לקלוט חרדים: זה לא נכון. חטיבת חשמונאים עומדת בימים אלה כמעט חצי ריקה.
ולסיום רגע של פוליטיקה. אחת הטענות כלפי אנשים כמונו היא שכל העיסוק שלנו בגיוס הוא רק כדי לפורר את הקואליציה, לסדוק את הבלוק של נתניהו, לתקוע טריז בין החרדים לבין הציונות הדתית. אז אדבר רגע אחד בשם עצמי: הממשלה הזאת היא בעיניי ממשלה סופר-לגיטימית. היא נבחרה כחוק ולמרות הכישלון העצום של 7 באוקטובר, היא מביאה אותנו להישגים ביטחוניים חסרי תקדים. היא עונה על הצורך האישי שלי בתחומי הביטחון, בחיזוק האחיזה ביהודה ושומרון, ומתוך ההתנהלות בשלל הזירות, יש לי תחושה שהיא גם הפיקה את לקחי הקונספציה.
בנימין נתניהו הוא מנהיג סופר-לגיטימי, שאני בספק אם יש אדם אחר ממנו שהיה מביא אותנו להישגים האסטרטגיים שבהם אנחנו אוחזים ברגע זה. אני אסיר תודה על כך לממשלה ולראש הממשלה.
מה שלא לגיטימי, זה לשתף פעולה עם מנגנון השקר החרדי העצום שבמסגרתו יש עשרות אלפי צעירים בריאים שבכלל לא לומדים בישיבה, ומקבלים מממשלת ישראל פטור אוטומטי. מה שלא לגיטימי זה לשלוח את הציבור הנפלא, הציבור המשרת, זה שסוחב על גבו את ביטחון המדינה, ואיכשהו גם את הכלכלה, ולשלוח אותו שוב ושוב ושוב לעוד סבב מילואים, להרחיק אותו מהמשפחה, ממעגל התעסוקה, מחיי שגרה נורמליים.
באיזו זכות, מנהלים פה מנגנון עצום של הונאה, כביכול בשם השם? מה שבפועל מביא לחילול השם בסדרי גודל שלא נראו בישראל מעולם.
באיזו זכות, מנהלים פה מנגנון עצום של הונאה, כביכול בשם השם? מה שבפועל מביא לחילול השם בסדרי גודל שלא נראו בישראל מעולם.
אני איש אופטימי, בגלל האמונה שלי בקדוש ברוך הוא. בגלל האנשים הנפלאים שיש בינינו, בין היתר בגלל משפחות שחוו במלחמה את הטראומה הכי גדולה שאפשר להעלות על הדעת, ומהר מאוד עברו למצב פעולה של תיקון, בנייה וחיזוק החברה הישראלית.
אנחנו האנשים שעשינו את המלחמה הזאת. אנחנו לא נרפה, ובדיוק כמו שהצלחנו עד עכשיו, אנחנו נצליח גם בהמשך.
