בכביש 44, באזור צריפין והכניסה למחלף בית דגן, מהירות הנסיעה הממוצעת בשעות הבוקר היא 5 קמ"ש, בעוד המהירות הממוצעת הכללית היא 25 קמ"ש וזו המותרת היא 90-80 קמ"ש. לצד כביש זה, ישנן דוגמאות רבות לנתיבים שבהם הפקקים הפכו למכת מדינה.
כעת, בנתיבי ישראל מפרסמים לא פחות מ-17 מכרזים חדשים, בהיקף כולל של כ-8 עד 9 מיליארד שקל, כחלק מפרויקטים שמטרתם להאיץ עבודות ולהפוך צווארי בקבוק תחבורתיים לצירים זורמים יותר כבר בשנים הקרובות.
שעות בכבישים, לפעמים בקצב הליכה: פקק ענק באיילון
(מוטי קמחי)
הדוגמה של המציאות התחבורתית הקשה בכביש 44 אינה היחידה. עם השנים, ולא רק באזור המרכז, הפקקים החריפו, ועם שיבושי התנועה שצפויים בעשור הקרוב, בשל עבודות נרחבות בתחבורה הציבורית, נהגי הרכב הפרטי ימצאו את עצמם לא פעם נוסעים במהירויות של הליכה מהירה.
הפרויקטים הגדולים נוגעים בנקודות שבהן הנהגים חווים את העומס הקשה ביותר. בכביש 44 כאמור, בין בית דגן לרמלה, המהירות המותרת עומדת על 80 עד 90 קמ״ש. ואולם, בשעות הבוקר נמדדות מהירויות ממוצעות של כ-25 קמ״ש בלבד, ובכניסה למחלף בית דגן אף נרשמת זחילה של 5 קמ״ש בגלל רמזורים וסבבי המתנה ארוכים.
בשעות אחר הצהריים המצב משתפר מעט, אך עדיין נרשמות מהירויות של 30 עד 50 קמ״ש בלבד, עם עומסי השתלבות ביציאה מבית דגן לכיוון ניר צבי. הפרויקט המתוכנן שם, בהשקעה כוללת של כשני מיליארד שקל, כולל שדרוג מלא של הכביש, הקמת שני מחלפים, ביטול צמתים מרומזרים, הרחבת נתיבים, הפרדות תנועה והקמת נתיב תחבורה ציבורית רציף, לצד מסוף אוטובוסים, שבילי אופניים ופיתוח נופי. המטרה היא לאפשר זרימה רציפה ובטוחה יותר בציר שמשרת אזורי מגורים ותעסוקה בצמיחה מהירה.
גם כביש 4, במקטע שבין מחלף הדרים לרעננה דרום, נחשב לאחד הפקקים של המדינה. בשעות הבוקר נרשמות שם מהירויות של 10 עד 25 קמ״ש בלבד, וזמן נסיעה של עד 40 דקות לקטע של כ-9 קילומטרים, בשל השתלבות עומסים ממחלפים סמוכים והחיבור לכביש 531. הפרויקט, בעלות של כ-1.2 מיליארד שקל, ישלים רצף מלא של נתיבי תחבורה ציבורית מצפון השרון ועד המרכז, ויכלול גם מחלוף של צומת רעננה מרכז, במטרה לשפר את האמינות והמהירות של התחבורה הציבורית ולהפחית עומסים בציר העירוני והבין-עירוני כאחד.
בשרון מקודם גם פרויקט עוקף כפר יונה וכביש 57, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל, לצד שדרוג ומחלוף של כביש 4 בין יער אילנות לצומת בית ליד. כיום נרשמות במקטע זה מהירויות של 15 עד 30 קמ״ש בבוקר, עקב צווארי בקבוק וריבוי פניות שמאלה. התוכנית כוללת ביטול צמתים, הקמת נתיב תחבורה ציבורית, הפרדות מפלסיות ותשתיות להולכי רגל ורוכבי אופניים, במטרה לייצר זרימה רציפה ובטוחה יותר.
לצד זאת מקודמים פרויקטים נוספים בכביש 40, כולל נתיב רב-תפוסה בין לוד לגבעת ברנר ושדרוג מקטעים בדרום בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, וכן עבודות בכבישים 446, 60 ו-89, שבהם נמדדות בשעות השיא מהירויות נמוכות מ-30 קמ”ש.
בממשלה מבהירים כי לא מדובר בפתרון קסם מיידי, אך היקף ההשקעה והאצת המכרזים נועדו לקצר לוחות זמנים ולהתחיל להחזיר לציבור זמן יקר שאובד מדי יום בפקקים. מנכ״ל משרד התחבורה, משה בן זקן, אומר כי המדינה פועלת בכמה חזיתות במקביל. ״במקביל לשיפור הכבישים, אנחנו משקיעים בקידום ושדרוג מערכות הסעת המונים, בהוספת נתיבי תחבורה ציבורית רציפים ובהרחבת היצע השירות, יותר קווים, תדירות גבוהה יותר וחיבורים טובים יותר. אי-אפשר להגדיל כבישים עד אין סוף, ולכן כדי לשפר באמת את התנועה במרכזי הביקוש נדרש גם מעבר רחב יותר לתחבורה ציבורית, שתהווה אלטרנטיבה אמיתית לרכב הפרטי״.
אם הביצוע יעמוד בקצב, הכבישים שבהם היום נוסעים בזחילה עשויים בתוך כמה שנים להיראות אחרת לחלוטין. כך למשל בכביש 44 מתוכנן שדרוג מלא של הציר, כולל שני מחלפים חדשים, ביטול צמתים, הרחבת נתיבים, נתיב תחבורה ציבורית רציף, מסוף אוטובוסים ושבילי אופניים. ההשקעה מוערכת בכ-2 מיליארד שקל.
מנכ״ל נתיבי ישראל ניסים פרץ מסר: "ברבים מהצירים המדוברים נפח התנועה חורג משמעותית מהקיבולת המתוכננת, מה שמוביל למהירויות נסיעה נמוכות בשעות השיא ועומסים נרחבים. הפרויקטים החדשים יאפשרו זרימה רציפה הרבה יותר, ביטול רמזורים, והקמת מחלפים לצד הקמת נתיבי תחבורה ציבורית שיעניקו מתן עדיפות אמיתית לנוסע".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.01.26
