זה תהליך שהחל כבר בשנת 2022, אך ההכרה בחשיבותו התגברה במהלך מלחמת חרבות ברזל, ועכשיו הוא עומד להפוך לחוק: ועדת הרווחה של הכנסת צפויה לאשר היום (שני) הצעת חוק שתעניק זכויות ליתומי צה"ל ופעולות האיבה גם בבגרותם, ולאוכלוסיות נוספות שהוכרו כראויות לתמיכה בשל הנסיבות המיוחדות שנוצרו בישראל מאז 7 באוקטובר.
בין היתר, החוק מרחיב את הזכות לקצבת יתומים למי שאיבדו הורה עד גיל 30. עד היום ניתנה גמלה רק למי שהתייתמו עד גיל 21. החוק החדש, שלאחר אישורו בוועדה יובא לכנסת לקריאה שנייה ושלישית, גם מרחיב את הזכאות לקבלת קצבה עד גיל 40, וקובע כי יתומים מעל גיל 40 יקבלו תגמול חד-פעמי בלבד. בנוסף, יוכפלו מענקי הנישואים והדיור ליתומים. עד היום ניתנה קצבה עד גיל 21 בלבד, ולאחר מכן היו זכאים היתומים למענקים נקודתיים בלבד.
אחת ממובילות המאבק הייתה שירלי כהן רז (56), שהתייתמה מאביה במלחמת יום הכיפורים. "עד היום אף אחד לא בחן מה ההשלכות של יתמות לאורך השנים", היא מסבירה, "אף אחד לא בדק מה זה עושה לי, כיתומת צה"ל, לשלוח ארבעה ילדים למלחמה. אנחנו לא מספרים ולא נתונים. אנחנו בני אדם שחווים את השכול ביומיום. גם עכשיו אבא שלי חסר לי".
ההצעה אינה מעניקה קצבה ליתומים כמוה, שחצו את גיל 40. הם יזכו רק למענק חד-פעמי בגובה 50 אלף שקל. "המסר היה שאנחנו רבים מדי, שהתקציב לא יספיק לנו, ואנחנו צריכים להיות בשקט כדי שהחוק יעבור למען היתומים הצעירים יותר. שוב נשארנו בחוץ", היא אומרת בכאב.
אוכלוסייה שהוכללה בחוק בעקבות המציאות החדשה שיצרה המלחמה היא קרובי משפחה שמטפלים ביתומים בגירים. סמדר ושלמה אלפסה גורן הם דוגמה למשפחה שכזאת. הם אימצו את ארבעת אחייניהם, הילדים של אבנר ומיה גורן ז"ל, בני קיבוץ ניר עוז שנרצחו ב-7 באוקטובר. "מרגע שקורה אירוע כזה, המשפחה הקרובה נכנסת לפעולה", מסביר שלמה, "זה אומר לעזור לילדים לנקות את הבית שחולל, להזמין לארוחות שישי, להיות איתם במאבקים ובמה שצריך".
מהר מאוד התברר לו כי מאחר שאחייניו בני 25-18, החוק אינו מכיר במעמדה של המשפחה שנרתמה ללוותם. על-פי נתונים שאסף, בעקבות 7 באוקטובר נמצאות במצב הזה 19 משפחות של בוגרים-צעירים שאיבדו את שני ההורים, לא תמיד עומדים לגמרי ברשות עצמם, וזקוקים לתמיכה לאחר השכול שחוו.
4 צפייה בגלריה
"צעד גדול, אבל לא סוף הדרך". ליאורה בן צור, לצד דיוקן אמה מרסל
(צילום: מאיר אבן חיים )
אלפסה גורן רתם לנושא את מינהלת החטופים ואת ארגון "255, ארגון החטופים ומשפחותיהם", התומך בבני משפחות החטופים, ומאבקם הוביל לכך שהחוק כולל הכרה בבני משפחה המלווים יתומים בגירים עד גיל 25. הם יקבלו 2,000 שקל בחודש על כל ילד שאימצו לחיקם.
ליאורה בן צור, שאיבדה את אביה לפני כעשור כתוצאה מתאונת עבודה, שכלה ב-7 באוקטובר את אמה, מרסל טליה ז"ל. היא אחת מ-109 יתומים ויתומות בוגרים שאיבדו במתקפה את ההורה היחיד שהיה להם, וגילו כי החוק אינו מעניק להם זכויות פרט לטיפול נפשי.
בן צור, ממייסדות תנועת "עתיד לעוטף", יצאה למאבק. התוצאה: החוק יעניק ליתומים כמוה תגמולים מלאים לאורך 13 שנים, או עד גיל 50 (המוקדם ביניהם). "זה צעד גדול, אבל לא סוף הדרך", אומרת בן צור, "אנו ראויים לזכויות מלאות של יתומים, ולכל החיים".
הטבות יינתנו גם לאלמנות צה"ל, שיזכו בתוספת סיוע לרכב, דיור, החזר עבור מטפלת ותוספת לתגמול עבור ילדים צעירים. הורים שכולים שהם גם הורים לפעוטות יקבלו קצבה של 2,500 שקל בחודש.
למי ההצעה לא מתייחסת? גרושות ופרודות שהן אמהות לילדים שאביהם נפל ב-7 באוקטובר. הצעת חוק קודמת, שעברה לפני שנה, היטיבה את מצבן באופן חלקי - אך מאבקן להיכנס תחת החוק הנוכחי לא צלח. "התיקון נהדר והוא יעזור לילדים שלי בעתיד, כשיהיו בוגרים. אבל בכל מה שקשור לאלמנות - הוא מעמיק את האפליה", אומרת אדוה פינקלשטיין, שמובילה את המאבק להכרה בזכויותיהן של אמהות שאיבדו את הגרוש או הפרוד שלהן ב-7 באוקטובר.
מאבק קודם של גרושות המלחמה הוביל לתיקון לחוק שבעקבותיו הוגדלו התגמולים עבור יתומי המלחמה שהוריהם גרושים, כך שהפער בין התגמול שהם מקבלים לזה שמקבלות אלמנות עם ילדים צומצם. אך החקיקה הנוכחית מרחיבה את הסיוע רק לאלמנות. "נכון, לא איבדתי את האהוב שלי", אומרת פינקלשטיין, "אבל הילדים שלי איבדו אבא, ואני איבדתי את הקריירה שלי, כי המצב החדש לא תואם את שעות העבודה שנהוגות בתחום שלי, הייטק. בפועל אין הבדל ביני לבין אלמנה שנותרה עם ילדים קטנים. הרי מה עושה אלמנה שמקבלת מענק סיוע? היא נותנת יותר לילדים שלה. הילדים שלנו מקבלים פחות כי ההורים שלהם בסטטוס הלא-נכון".
