אם בוחנים את הזעם שמתעורר אצל מתנגדי השלטון בשל החלטות השופט מנחם מזרחי, שדן בבקשות המשטרה בתיקי "הבילד" ו"קטארגייט", ניתן להבחין בתופעה שהיא לא פחות מאשר נס: בכל נושא אפשרי (למשל: שירות לאזרח, הפשיעה במגזר הערבי, הגנה על חופש הביטוי וחקירות שחיתות) מדובר בארגון גרוע ואפילו למטה מזה. ואילו בפרשות "הבילד" ו"קטארגייט": מכונה משומנת ויסודית, שמקפידה על קוצו של יוד וחותרת בכל הכוח למיצוי האמת מבלי להפר שום תקנה ואף זכות. ב-99.9 אחוזים מהמקרים: "המשטרה נפלה". ב"בילד" ו"קטארגייט": גרסת המציאות של "חוק וסדר".
מדובר בפלא סטטיסטי ואנושי. למשטרה אחת יש מפכ"ל כנוע ופתטי, דוברים חרטטנים וקצינים בכירים שרק הקידום מעניין אותם, ולכן הם מוכנים לרמוס מחאות מצד מסוים ואוהדים של קבוצות ספציפיות. המשטרה האחרת מציגה יחידת חקירות שאף פעם לא טועה ומובילים אותה קצינים עם עיניים של נץ, מוח של קספרוב ורגישות אזרחית של עמותה נורווגית. אי לכך, כשמגיע משומקום שופט ומשום מה הוא מתחיל לשאול שאלות ואף להעיר הערות על תפקודה של אותה משטרה מפוארת, אין אלא להתקומם ולקבוע: מדובר במשת"פ בינוני ונקמן, שמצא את שביל הזהב לליבו של השלטון וממתין לקריירה כפרשן בערוץ 14.
כמובן שיש אופציה אחרת: זאת ממש אותה המשטרה והיא לא חפה מפגמים, טעויות, ראיית מנהרה ובעיקר יד קלה בכל הנוגע לפגיעה בזכויות חשודים וחשודות. זאת אותה יד שתחילה רצתה להחשיד את נהג האוטובוס הערבי שדרס למוות נער חרדי (רגע לפני שבוצע בו לינץ' גזעני) ב"רצח בנסיבות מחמירות", דרשה שמונה ימי מעצר וקיבלה אותם - עד שההחלטה התהפכה בערעור. השופטת תמר בר אשר שאלה שאלות, שמעה שקרים (נציג המשטרה אמר ש"בחקירה הנהג אמר שהוא פגע והמשיך לנסוע" והשופטת, שקראה את החומר, אמרה שזה פשוט לא נכון) והחליטה שניתן להסתפק במעצר בית. אגב, גם הוא כבר חוזל"ש בניגוד לבקשת המשטרה.
העובדה שמן הצד השני ניצבים אנשים חזקים, מקושרים ואפלים, למשל מקורבים לראש הממשלה, לא הופכת את כל פעולות המשטרה למוצדקות אוטומטית וקטגורית, או לפחות כך אמור להיות בדמוקרטיה שנשענת על שלטון חוק, שבו גם לאנשים הגרועים ביותר יש זכויות. הריקבון המוסרי העצום וכעת גם הסירחון הפלילי שנודף מהחבורה שבנימין נתניהו בחר להקיף בה את עצמו – והוא כולל גם את מי שהושלך לכלבים ורק אז ראה את האור - הוא לא קארד בלאנש לחקור באזהרה על בסיס כלום בפיתה, או לשלול שוב ושוב חירויות בסיסיות כגון תנועה ועיסוק מבלי שהראיות יצדיקו זאת פעם אחר פעם.
מי שגם קורא את מה שכותב השופט מזרחי, ולא רק מתייצב ביציע של הקבוצה כדי לצעוק את מה שצועקים על שופטים ביציעים, יתקשה לומר שכל הטענות שלו מופרכות לחלוטין
לכן מי שגם קורא את מה שכותב השופט מזרחי, ולא רק מתייצב ביציע של הקבוצה כדי לצעוק את מה שצועקים על שופטים ביציעים, יתקשה לומר שכל הטענות שלו מופרכות לחלוטין, בעיקר בכל הנוגע למה שמותר ואסור למדינה לבצע במסגרת חקירה פלילית. למעשה, כל המתריעים ובצדק מפני קץ הדמוקרטיה צריכים לחשוב מה יותר מסוכן: משטרה שרגילה לקבל כל מה שהיא רוצה, או שופט שלום שנוי במחלוקת אבל לפחות כזה שלא נמצא אצלה בכיס.
