שנת 2025 הייתה עמוסה במיוחד עבור א': הוא השתחרר משירות קבע ארוך כטייס, המשיך לשרת במילואים לאורך כ-150 יום, ובמקביל גם מצא עבודה חדשה - משרת ג'וניור בחברת הייטק. השכר אמנם לא היה גבוה במיוחד, אבל א' רצה לצבור ניסיון. הוא גם ידע שבמקביל לשכרו הוא יהיה זכאי גם לתגמולי מילואים - בין השאר, כחלק מהיערכות של חודשים למבצע "עם כלביא", שבה נטל חלק.
אלא שלאחרונה נדהם א' לקבל מביטוח לאומי דרישת חוב בגובה עשרות אלפי שקלים. כשביקש לברר מה מקור החוב, הוא הופתע לגלות שעל פי הביטוח הלאומי הוא אינו זכאי למלוא התגמולים, שכבר שולמו לו עבור ימי המילואים שביצע, ולמעשה כעת הוא נדרש להחזיר חלק מהם. "לא ציפיתי שפתאום יחתכו לי תגמול שכבר שולם לי", אמר א'. "זו ממש תחושה שרומסים אותך".
ניסיונותיו של א' לערער על החוב בפני הביטוח הלאומי לא צלחו - לכן שכר את שירותיו של עורך דין פרטי שינסה לטפל בנושא. "אני מקווה שהוא יצליח להוציא אותי מהברוך הזה", אמר א', "כי אם לא, יצטרף לחוב גם שכר הטרחה שאהיה חייב לו".
א' הוא אחד מתוך משרתי מילואים רבים מאוד, שמצאו את עצמם, על לא עוול בכפם, עם הודעה מדאיגה על חוב של אלפי ולעיתים עשרות אלפי שקלים לביטוח הלאומי. הסיבה לכך נעוצה בשינוי בחוק התגמולים למשרתי המילואים, שבעקבותיו הודיע הביטוח הלאומי למשרתים שהתגמולים שהועברו להם גבוהים מדי, ושעליהם להחזירם בדיעבד.
"ניפוח" מתמשך בתלוש השכר
השינוי בחוק, שקודם בכנסת בדחיפת משרד האוצר, נכנס לתוקף כבר בחודש מאי האחרון - אך רבים מבחינים בו רק כעת, עם סיומו של סבב מילואים נוסף. בפועל נועד התיקון למנוע מקרים של "ניפוח" בדמי המילואים, בפרט במקרים של שכירים, ששירתו במילואים ועבדו לסירוגין.
שירות המילואים, שנעשה במקביל לעבודה, גרם לכך שגובה ההכנסות של המשרתים, שהוצג בתלוש השכר שלהם, גדל. כתוצאה מכך, בחודש שלאחר מכן צמחו שוב דמי המילואים, שמחושבים על בסיס התלוש החודשי. ה"ניפוח" המתמשך התרחש תוך כדי תנועה, מבלי שהייתה אפשרות לעצור אותו - זאת כיוון שהתגמול הועבר למשרתים באופן שוטף במהלך תקופת שירות המילואים, בהתבסס על תלושי השכר האחרונים שלהם, ולא רק בתום תקופת השירות, כפי שהיה נהוג לפני 7 באוקטובר. מצב זה יצר, לשיטת האוצר, את הצורך בתיקון לחוק, שכעת מחייב את המילואימניקים להשיב את התגמולים ששולמו להם מעבר לנדרש.
"חצי שנה אחרי תחילת המלחמה, שבמהלכה קיבלתי מדי חודש תשלום מביטוח לאומי, הגיע אליי מענק של 30 אלף שקלים דרך העבודה", סיפר איש המילואים יהונתן כהן, ששירת כ-330 ימים. "בדקתי מול השלישה ביחידת המילואים שלי והיא הבהירה שאלו כספים שמגיעים לי. אבל אחרי חצי שנה, כשסיימתי עוד סבב של מילואים, גיליתי חוב של 35 אלף שקלים לביטוח לאומי. כשניסיתי להבין מה הסיבה לחוב, הם טענו שם שבעצם שילמו לי כפול. חצי שנה אחרי שהעבירו לי את התשלומים שכביכול הגיעו לי, ולמרות שווידאתי מול צה"ל שאני זכאי להם - נזכרו לבקש אותם בחזרה, אחרי שכמובן כבר השתמשתי בהם. נאלצתי לפתוח חסכונות כדי לפדות את החוב הזה".
בעיה נוספת שיצר השינוי בחוק היא שמאז כניסתו לתוקף, משרתי מילואים ששכרם עלה, מקבלים התראה שלפיה עליהם להחזיר תגמולי מילואים ששולמו עבורם - אלא אם הצליחו להוכיח, באמצעות דיווח מהמעסיק שלהם, שמקור העלייה בשכר אינו קשור בתגמולי מילואים שקיבלו. זה מה שקרה לדורון שבתאי, שלאורך שבועיים מורטי עצבים ניסה להבין מדוע הוא נדרש לשלם חוב בגובה 33 אלף שקלים לביטוח הלאומי. שבתאי, עובד סוציאלי ששירת תקופה ממושכת במילואים מאז 7 באוקטובר, הפך כל אבן בניסיון להבין כיצד ייתכן שדווקא הוא, ששירת לאורך תקופה כה ארוכה, מוצא את עצמו חייב למדינה.
במקרה של שבתאי התברר שה"חוב" שלו כלל אינו חוב, שכן שכרו באמת עלה בחודשים האחרונים: בין סבב מילואים אחד למשנהו, הוא עזב את עבודתו הקודמת והחל לעבוד כמנהל מקצועי בפרויקט שמלווה חיילי מילואים משוחררים - "מרכז אלון לחזרה לחיים ע"ש אלון שמריז", ולכן שכרו באמת עלה, ולא בגלל תגמולי מילואים שקיבל. הדרישה להחזיר את ה"חוב" התגלתה כשגויה - ובוטלה לבסוף. "באופן אישי יש לי רק מחמאות לביטוח לאומי, שטיפלו בי באופן נהדר", הסביר שבתאי, "אבל גם במקרה שלי, של חוב שגוי, נדרשו מיטב המוחות של ביטוח לאומי כדי לפתור את הבעיה. הם נותנים לך תחושה שאתה היחיד שזה קרה לו, אבל יש להערכתי עוד מאות עם סיפור דומה לשלי".
בביטוח הלאומי טוענים: התנגדנו לשינוי במהלך המלחמה
בביטוח הלאומי אומרים שהם התנגדו להכנסתו לתוקף של השינוי בחוק בעיצומה של המלחמה, בין השאר בשל הקושי בחישוב דמי המילואים במקרה כזה, משום שהמעסיקים עצמם מתקשים לא פעם לדווח במדויק על שכרם של העובדים, בניכוי התוספת שמגיעה להם בגין דמי המילואים - מצב שמוביל לבלבול ולקושי בחישוב דמי המילואים.
בביטוח הלאומי הדגישו שהם מנסים לסייע למשרתים ולמעסיקים בכל מקרה של קושי, לדברי מיכאלה כהן, דוברת הביטוח הלאומי, למוסד לביטוח לאומי אין שיקול דעת בנושא - שכן הוא מיישם את לשון החוק החדש. "העובדים אצלנו עובדים מסביב לשעון, רובם בעצמם מילואימניקים", אמרה כהן. "שינוי החקיקה באמצע המלחמה יצר הרבה מאוד אמוציות וקושי".
הבעיה קיימת גם אצל עובדי מדינה ששירתו במילואים ועבדו לסירוגין, ואצלם מנסה המדינה לנכות משכרם את תגמולי היתר שקיבלו. כך למשל לאחרונה שלחו עובדי משרד החינוך מכתב לחשב הכללי באוצר ולנציב שירות המדינה, שבו הלינו על דרישת משרד החינוך שיחזירו באופן רטרואקטיבי משכרם בשל "חוב" שנוצר בעקבות דמי מילואים ששולמו להם. "חיוב חד-צדדי, בהול ונטול שקיפות, עומד בניגוד לכללי המינהל התקין", כתבו העובדים. "שכרנו אינו לוח משחק; גביית חוב משכר עובד מחייבת, על פי דין, הסכמה והליך תקין".
"טעויות החישוב של הביטוח הלאומי יכולות להיות הרסניות. דמיינו מה זה אומר לגלות בוקר אחד שאתה חייב עשרות אלפי שקלים - שכבר אין לך אותם"
העובדים ציינו שאם אכן שולמו להם דמי מילואים שלא כדין - הם מחויבים להשיבם, אך דורשים שחישוב התגמולים יתבצע מול הביטוח הלאומי ולא בידי החשב הכללי לאוצר, "נוכח אובדן האמון ביכולת של אגף החשב הכללי לבחון ולתקן את הכשלים אשר יצר".
באגף החשב הכללי לאוצר דחו את הטענות על ניכוי בלתי צודק, וציינו במכתב תגובה לעובדים: "בימים אלו מתבצעת ביקורת רוחבית על ידי אגף הביקורת בחשב הכללי, הבוחנת את נושא שירות המילואים, ובכלל זה את אופן הטיפול בתשלומי המילואים".
לשבתאי יש הצעה מעשית למדינת ישראל: גם אם בוצעו טעויות, ומישהו קיבל מענק גבוה מדי - לספוג את העלויות. למען המילואיניקים. "המדינה ידעה שכאשר שמשנים שיטת חישוב של גוף גדול כמו ביטוח לאומי יהיו טעויות, ושבמקרה הזה הטעויות יכולות להיות הרסניות", הסביר. "דמיינו מה זה אומר לגלות בוקר אחד שאתה חייב עשרות אלפי שקלים, שכבר אין לך אותם. מה זה עושה לנפש, למשפחה. לכן המדינה הייתה צריכה, ועדיין יכולה, להחליט שככל ונעשו טעויות 'לטובת' המילואימניקים, וככל שאין הוכחה שנעשתה פה הונאה מצד המשרת - המדינה תספוג את עלות הטעות".
