בימים אלה נפתחה ההרשמה לגני הילדים, אך ההנחיות החדשות של משרד החינוך, שנועדו להקשות על הורים להשאיר את ילדיהם שנה נוספת בגן דווקא בשנים שבהן ילדים רבים חווים קשיים רגשיים ולימודיים, מעיבות על ההתרגשות ומקוממות הורים ואנשי מקצוע.
בעבר ההחלטה להשאיר את הילד שנה נוספת בגן הייתה משותפת להורים ולגננת, בהתייעצות עם פסיכולוג הגן, אך בהדרגה החל משרד החינוך במגמה סמויה שכעת הפכה למדיניות מוצהרת ומחייבת המעוגנת בחוזר מנכ"ל. ההנחיות החדשות, שקובעות כי הישארות שנה נוספת תאושר במקרים חריגים בלבד, מסורבלות ומערימות קשיים בירוקרטיים על ההורים והגננות שייאלצו למלא שאלונים מפורטים. גם פסיכולוג הגן יצטרך להכיר כל ילד ולא יוכל להסתפק בחוות דעת של הגננת, וההמלצות יועברו להחלטת ועדה מקצועית.
עוד קובעות ההנחיות החדשות כי רק ילידי נובמבר-דצמבר יהיו זכאים לדחייה, וגם זאת במקרים חריגים בלבד של קשיים רגשיים והתפתחותיים מובהקים. בעבר ניתן משקל משמעותי לעמדת ההורים, וגם ילידי אוגוסט אושרו בהתאם לצורך, אך בשנים האחרונות הופעלו לחצים על הגננות להימנע מהמלצות להישארות שנה נוספת, ומורים בחינוך היסודי מדווחים על פערים במיומנויות בסיסיות וקשיים רגשיים ולימודיים של רבים מתלמידי כיתה א'. את המגמה ניתן לראות בירידה בשיעור הילדים שנשארו שנה שנייה בגן: ב-2020 היה מדובר ב-4.6 אחוז מהילדים, ב-2021 וב-2022 - 4 אחוז, ב-2023 וב-2025 - 3.8 אחוז, וב-2024 - 3.6 אחוז.
ד"ר יעל דפנה טליאס, מרצה בחוג לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, התריעה כי משמעות החוזר היא "שילדים רבים שחווים עומס רגשי, רגישות גבוהה או קשיי הסתגלות, אך אינם עומדים בקריטריונים הפורמליים, יידרשו לעלות לכיתה א' גם אם סביבתם הקרובה מזהה שהם זקוקים לזמן נוסף של הבשלה". היא הסבירה כי המעבר לכיתה א' מחייב את הילד להסתגל למסגרת מובנית ונוקשה יותר, לעמוד בדרישות לימודיות חדשות, לגלות עצמאות תפקודית ולהשתלב במערך חברתי מורכב - אתגר משמעותי גם עבור ילדים תקינים מבחינה התפתחותית.
"הבן שלי היה בשל לחלוטין לעלות לכיתה א', אבל זיהינו אצלו קושי רגשי משמעותי, השארנו אותו שנה נוספת בגן - הוא פורח היום בבית הספר"
לדבריה, ההנחיות החדשות המתייחסות לתאריך לידה או לקיומו של עיכוב התפתחותי מובהק ו"אינן משקללות את המציאות המורכבת שבה גדלים ילדי הגיל הרך בשנים האחרונות - בין היתר אזעקות, פינוי מהבית, שירות מילואים של ההורים וחוסר ודאות מתמשך. גם ילדים ללא עיכוב פורמלי מתמודדים עם עומס רגשי הבא לידי ביטוי בקשיי ויסות, רגישות לפרידות, ירידה בתחושת הביטחון, פגיעה בריכוז ובהתמדה ולעיתים אף נסיגות התנהגותיות וחברתיות". היא הדגישה כי שיתוף ההורים בתהליך הוא הכרחי ואינו ניתן להחלפה בידי ועדה מקצועית בלבד והוסיפה כי "המעבר ממדיניות גמישה, המבוססת על שיקול דעת מקצועי והיכרות עמוקה עם הילד, למדיניות נוקשה וקריטריונית, מעורר שאלות קשות".
לתת בחירה לדמויות שמכירות את הילד
ד"ר בלה בל אנג', מרצה בחוג לגיל הרך במכללה האקדמית אפרתה, אמרה כי "דחיית הכניסה לכיתה א' היא רק אפשרות אחת מתוך מכלול של מענים חינוכיים-התפתחותיים אפשריים. הפיתרון אינו בשינוי מדיניות חד וביצירת הליך ביורוקרטי ארוך ומורכב כמחסום להורים אלא מתן הבחירה בידי הדמויות המכירות היטב את הילד: ההורים והגננת יחד עם הליווי המקצועי של פסיכולוג הגן".
אם שבחרה להשאיר את ילדה שנה נוספת בגן סיפרה: "הבן שלי יליד נובמבר. מבחינה קוגניטיבית הוא היה בשל לחלוטין לעלות לכיתה א', אבל גם אנחנו ההורים וגם הגננת זיהינו אצלו קושי רגשי משמעותי בעיקר סביב פרידות, ויסות ותסכול. במקום למהר ולהעביר אותו למסגרת תובענית יותר, התקבלה החלטה נכונה מבחינתנו להשאירו שנה נוספת בגן, במקביל לתהליך טיפולי והדרכות הורים".
לדבריה, "השנה הזו איפשרה לו להתבגר רגשית, להתחזק מבפנים ולפתח יכולת טובה יותר לבטא את הקשיים שלו במילים במקום בהתנהגות. כיום הוא פורח בבית הספר, מגלה ביטחון, נוטל אחריות, מוביל חברתית ומשמש דוגמה חיובית בכיתה. סביר להניח שאלמלא אותה שנת הבשלה נוספת בגן, הפער הרגשי היה מתבטא בקשיי הסתגלות ובבעיות התנהגות שנובעות מהמעבר החד בין עולמות".
ממשרד החינוך נמסר: "העדכון בחוזר מנכ"ל נועד לעגן תפיסה פדגוגית שלפיה המעבר מהגן לבית הספר הוא שלב התפתחותי טבעי, התורם להשתלבות ולהתקדמות חינוכית של הילדים. החוזר אינו מבטל את שיקול הדעת של גורמי המקצוע. במקרים שבהם מתעורר צורך מתקיימת בדיקה והיוועצות מקצועית, וההחלטה מתקבלת באופן פרטני ובהתאם לצרכיו של הילד, כאשר קיימת לכך הצדקה פדגוגית ברורה".
