הפלונטר הפוליטי סביב העברת חוק התקציב לשנת 2026 מעמיד שוב את המדינה בפני 'תקציב המשכי'. המשמעות עבור תושבי הצפון היא כי מאות מיליוני שקלים שממתינים למימוש תוכניות השיקום ביישובי הגבול תקועים. עשרות 'קולות קוראים' ליישום החלטות בתחומי החינוך, התעשייה והפנאי היו אמורים לצאת לרשויות בתחילת חודש ינואר והוקפאו עד להשלמת הליך חקיקת תקציב המדינה - שלא נראה באופק. בצפון זועקים להתחשבות של החשב הכללי במשרד האוצר, שיכול לאשר את החרגת תוכניות השיקום כמו בשנה שעברה, אך עד כה הוא לא קיבל את ההחלטה.
"החלטת הממשלה עברה לפני כשנה ונותנת מענים גם לשנה הזאת, אבל בגלל שאין תקציב מדינה - לא משחררים את הכספים והכול פה עלול להיתקע", אמר אסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון. לדבריו, "משרד הכלכלה לא יכול להעביר שום כסף לשום פרויקט. זה אירוע חמור כי אנחנו מחכים ל'קולות קוראים' משמעותיים להשבת המפעלים שפונו מכאן בזמן המלחמה, ולא יוצא כלום. כל ההחלטות שהממשלה קיבלה לשנה עקרות ללא יכולת לממש".
לנגלבן התריע כי ללא החרגת תקציבי השיקום, גם הניסיונות להעלות צפונה מיזמי תעשייה ותעסוקה נכשלים: "אנחנו רוצים להביא לפה חברות. מחכים לקולות קוראים לשיפוץ מבנים להתאמתם לקליטת חברות חדשות והם לא יכולים לצאת. כך גם מפעלים שפונו זקוקים למענקים להעתקתם לגליל המזרחי בחזרה. הבהרתי לכל הגורמים הרלוונטיים שאני מתכוון לצאת נגדם. לא ייתכן שלא יעשו את העבודה שלהם. אם המדינה לא תתעורר, שוב נצטרך לשים את כספי הפילנתרופיה במקומות שהמדינה צריכה לשים אותם".
שנה נוספת בתהליך השיקום עלולה ללכת לאיבוד
גם בקרב המגזר העסקי והיזמי בצפון התחושות קשות. ניסן זאבי, מתנועת 'הביתה חוזרים לגליל' ויזם מכפר גלעדי, חושש כי "אנחנו בגליל המזרחי, קריית-שמונה ובכל אזור קו העימות הפכנו לבני ערובה של המציאות הפוליטית בירושלים", הוא אומר. "כל הכלים הכלכליים שנועדו לאפשר שיקום ופיתוח של האזור שנפגע במלחמה מושבתים. למעשה כל ההחלטות והכותרות הגדולות שניתנו בחודשים האחרונים הן כמו נחתמו על הקרח".
זאבי התריע מפני בריחת חברות שכבר תיכננו להגיע לצפון: "יש עשרות חברות שמחכות לאותם כלים ותמריצים כלכליים כדי לפתוח פעילות בצפון, והעיכוב והחשש שתקציב המדינה יידחה עוד ועוד ויביא את חלקן לעשות פניית פרסה. ממד הזמן הוא קריטי לשיקום הצפון. איבדנו כבר מעל לשנה של שיקום - אסור לאבד גם את השנה הקרובה. הגליל חייב לקבל את כל הכלים הקיימים כדי להחיותו מחדש. אחרת לא תהיה פה התיישבות ואין ביטחון בלי התיישבות".
ראשי רשויות בצפון מזהירים כי המשבר התקציבי אינו רק עניין טכני. אם הממשלה לא תצליח להעביר את התקציב ותיפול, כל מאמצי השיקום יידחו למועד לא ידוע לאחר הבחירות וכינון ממשלה חדשה - מה שיוביל לאובדן של שנה שלמה נוספת בתהליך השיקום. עבור הגליל המזרחי ובירתו קריית-שמונה, שנמצאים תחת קריסה ופגיעה שהולכת וגדלה, העיכוב הזה עלול להיות חסר תקנה. בשבוע הבא תעלה הממשלה לקריית-שמונה כדי לקיים ישיבה מיוחדת ותכריז על שורת צעדים מידיים לשיקום ופיתוח העיר, אך גם כל התוכניות שתציג הממשלה עלולות להמתין עד להעברת תקציב המדינה.
לדברי גורם כלכלי שעוסק במאמצים לשיקום הגליל, "זה טירוף אם במשרד האוצר חושבים שהאזור המופקר הזה יכול להמתין לממשלה שתסיים את המאבקים הפוליטיים שלה ותרצה את החרדים בתמורה לתמיכתם בתקציב. הכספים שהתחייבה להעביר לצפון מחכים ו'צבועים', ובלי ההחרגה שלהם לא נוכל להמשיך לשקם את המקום הזה". הוא מוסיף: "אני לא מבין בכלל למה צריך לקיים על זה דיון ולהתחנן. מה הם לא מצליחים לראות מירושלים, שמבינים כאן כל כך בבירור".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "אין חולק בדבר חשיבותן הרבה של תכניות השיקום וחיזוק החוסן הכלכלי והחברתי ביישובי הצפון והדרום, ובפרט בעניין לצורך במימוש החלטות הממשלה הייעודיות שנקבעו על מנת לקדם הנושא שנועדו לתת מענה למציאות המורכבת והרגישה בצפון, ובכלל זה לצמודי הגדר ולעיר קריית שמונה. פעילות החשב הכללי כפופה למסגרת הדין, ובכלל זה להוראות חוק יסודות התקציב ולהוראות החלים בשנה ללא תקציב. מגבלות אלו מחייבות זהירות יתר, הקפדה על הכללים בדבר יצירת התחייבויות בשנה ללא תקציב ואינן מאפשרות הפעלה גורפת של מנגנוני יצירת התחייבויות כבשגרה בטרם הושלמה חקיקת התקציב. באשר להחלטות הממשלה הצפויות בנוגע לקריית שמונה – החשב הכללי יבחן את יישומן, ככל שיאושרו, בהתאם למסגרת החוקית ובתיאום עם הגורמים הרלוונטיים".
פורסם לראשונה: 00:00, 20.01.26
