חן פיבנב מנדנדת את העגלה שבה שוכב בנה התינוק אדם, בן פחות משבוע, מרוקנת מדיח, מחממת אוכל. פעולות יומיומיות שגרתיות של הורה טרי. אלא שדבר לא שגרתי בסיטואציה הזו. שמונה חודשים אחרי שבן זוגה השוטר רס"מ איגור פיבנב ז"ל שם קץ לחייו, ילדה אלמנתו חן את בנם המשותף – היריון שעל קיומו נודע לה כבר במהלך השבעה.
איגור, שלחם לבדו וחיסל 13 מחבלים ב-7 באוקטובר, לא ידע שהוא עומד להפוך שוב לאב. ynet ו״ידיעות אחרונות״ ליוו את חן מהרגעים הקשים של הלוויה עד לרגע שבו נולד בנם הראשון – אחרי שלוש בנות.
איגור פיבנב ז״ל שם קץ לחייו במאי 2025, לאחר התמודדות עם פוסט טראומה. בן 31 היה במותו. ההיריון נקלט כשבועיים וחצי לפני מותו. כבר בשבעה, בדיקת היריון שעשתה חן יצאה חיובית.
״בלידה הייתי באאוט לגמרי״, היא מספרת. ״לקח לי זמן לעכל את הסיטואציה. זה היה שוק והלם. בלידה עצמה לא הרגשתי יותר מדי, אבל כן הרגשתי עטופה. לא היה לי אפילו רגע אחד להרגיש את החוסר של איגור. כשאדם נולד, לרגע לא הרגשתי אלמנה כמו איך שנכנסתי לבית החולים.
״בבוקר, לפני האשפוז, ישבתי בבית קפה. התנגן שם השיר ׳לחזור הביתה׳, שאיגור כל כך אהב. הרגשתי שהוא מדבר אליי. נתתי לעצמי לבכות באותו רגע, ואחר כך שחררתי הכול. נכנסתי לבית החולים נקייה״.
רק למחרת בבוקר התחילה ההבנה לחלחל. ״פתאום קלטתי שאני אחרי. הייתי שמחה שזה מאחוריי, והנה מתחילים החיים האמיתיים. החיים החדשים, תרתי משמע. להתרגל לזה שנוסף תינוק למשפחה. להבין איך יורדים עם כל הילדים למטה, איך נכנסים לאוטו. הכול אחרת. ואין לי עם מי לחלוק את המשימות. הכול עליי״.
ואז היא מחייכת. ״הוא אבא שלו קופי. פחדתי בהתחלה שהוא יהיה דומה לו – אבל דווקא התחושה הזו התפוגגה. הוא ממלא את הבית באור. הילדות מתלהבות, רוצות לעזור, לחבק. הוא ממלא את הלבד. הוא לא נותן לי הזדמנות להיות לבד. תעסוקה? בלשון המעטה״.
חן בטוחה ש״אם איגור היה זוכה לראות אותו – הוא היה מתמוגג. אני חושבת שהוא היה מאוד נהנה ממנו. הוא בכלל לא רצה ילד רביעי. אמר לי: 'חן, אין לי כוח לקום בלילה יותר'. אבל אם הוא היה פה – הוא היה קם כמו גדול, ואפילו אומר לי להישאר לישון״.
על אדם הקטן היא אומרת: ״הוא ממלא את החוסר, והוא הגיע גם כדי ללמד אותי לעשות דברים לבד, בלי איגור״.
מחר יתקיים טקס הברית. ״זה כאב ראש, זה מלחיץ״, היא מודה, ״אבל החברים פשוט נרתמו. אחד לקח את האולם, אחד את הצלם, אחד את המוזמנים. כל אחד לקח על עצמו משימה כדי להוריד ממני עומס. זה מדהים. כיף להיות עטופה ככה״.
אם היית יכולה לומר עכשיו משהו לאיגור, מה זה היה?
״בלי קללות?״ היא צוחקת לרגע, ואז עוצרת. ״הייתי בטח מנסה להרגיע אותו. הוא בטח היה לחוץ. ואז הייתי אומרת לו: 'יא זבל, תראה מה עשית לי, אני בברית לבד'. ואחר כך: 'תראה איזה באסה שאתה לא פה. תראה מה אתה מפסיד'״.
היא מסכמת: ״אני מבטיחה שאדם יידע מי זה אבא שלו. זה לא יבוא רק ממני. כולם ידברו עליו, יזכירו אותו. הוא לא יצטרך לחפש מידע על אבא שלו. זה יגיע אליו לבד״.
אל תישארו לבד
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בוואטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר או www.headspace.org.il.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.01.26
