נעצמות.
שני תינוקות של מחסני בית רבן. שני תינוקות של ריח גן עדן, עור שקוף, ובכי קטן. שני תינוקות שבאגרופן הזעיר באצבע מבוגר שישמור עליהם אוחזות. שני תינוקות שנפלו קורבן לתרבות אסונות.
שני תינוקות של מזרונים צפופים-פיראטיים, אוויר דחוס-רעיל, ועיניים סקרניות שלאיטן נעצמות. שני תינוקות של מדינה שמסיטה מבטה, ולא מחמיצה הזדמנות לעגל פינות.
שני תינוקות של עם, שבטים, שסביב מוות של בן חצי שנה ובת שלושה חודשים נאבקים. שני תינוקות שבתוך הסערה הושמט לרגע שמם - הם לא ליה גולובנציץ ואהרון (ארי) כץ, אלא כלים בפוליטיקה חסרת רחמים.
שני תינוקות שעל מותם יאמר, נתן ולקח, נסתרות דרכיו. אבל במחוזות האדם, כולם יודעים, אין דברים נחבאים – פשוט אין מנהיגים.
סרוגה.
שני תינוקות שאולי הכי אהבו אגס מרוסק, אולי נרדמו עם השירה של אמא, אולי הייתה להם בובת תמנון סרוגה - אנחנו לא יודעים - ובכל זאת, מרשים לעצמנו להטיף בשמם, להיות נחרצים.
שני תינוקות שלא ידעו שהם שני תינוקות, שלא ידעו שהם שייכים לתפיסת עולם, אמונה, קבוצה - אבל נקלעו למלחמות דת ומדינה.
שני תינוקות שלמותם, מלבד המטפלות - הש.ג של המציאות הדלה - אין אחראיים. לא חוקים, לא רבנים, לא שרים. שני תינוקות שלא מדרך הטבע מתו במחדל נורא שאין בו חודלים.
שני תינוקות שעוד לפני שזכו למילות פרידה - העולם סביבם, מנהג בן גביר ושות', רוקד על דם.
שני תינוקות ממגזר ששייך לממשלה אבל אסונם לא - לפיכך הטרגדיה תמדד לפי משמעת קואליציונית של החברים. לפי דף מסרים.
רוך.
שני תינוקות, רק נולדו, מה יודעים, שנקלעו למאבקים עקרוניים בין בירור האמת לבין כבוד המת לפי ההלכה, בין פרו ורבו לבין "הלו, קודם שהפרזיטים ימצאו עבודה".
שני תינוקות של "לא מפוקח", "פיראטי", "לא מסובסד". שני תינוקות של מילים יבשות מתוך ועדות חינוך ודוחות. שני תינוקות של מילים שהורגות.
שני תינוקות, חסד טהור, פקעת תום, רוך הבריאה – ופתאום כביש ארבע, הפגנות אלימות, שופטים שדנים בנתיחה.
שני תינוקות שמתו מוקדם מדי, מיותר מדי, במציאות שבה אסונות נגמרים במשיכת כתף כללית, חלילה לא אישית, פלוס פטנט – היועצת המשפטית.
ליאור בן עמיצילום: יובל חןשני תינוקות במקום שבו לא מקימים ועדות חקירה אמיתיות ולא לעומק בודקים. לא את האסון הגדול בתולדותינו, בטח לא טרגדיה במחסן ילדים.
רקיע.
שני תינוקות שלא הספיקו יותר מדי למלמל את רשמם על העולם. שלא השאירו מכתב, מילים. ובכל זאת בלכתם מהדהדים: נקברנו במקום שבו פרחי הגן נקטפים.
שני תינוקות שמצאו את מותם בין מבזקים מעזה לסוריה לטראמפ. שני תינוקות שאסונם לא יגרום למדינה טרודה להשתנות. שאסונם יהיה תכף חדשות ישנות.
שני תינוקות שאימא של אחד מהם, אהרון, שואלת האם הרקיע שם למעלה לא מדי גדול, עבור תינוקי קטן שיודע רק לזחול.
שני תינוקות של ריח גן עדן, עור שקוף, ובכי קטן. שני תינוקות של מחסני בית רבן.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.01.26
