לפני כמה שבועות נפגשו בני גנץ ומנסור עבאס בפרסה מאחורי מליאת הכנסת. "אני כמוך", אמר יו"ר כחול לבן ליו"ר רע"מ. "כולם תוקפים אותי. אני חוטף מכל הכיוונים. מימין, משמאל, יהודים, ערבים. מכולם".
זו הייתה שיחה בין חברים. במשך שנים רואה עבאס בגנץ שותף אמיתי לפתרון הבעיות של החברה הערבית. הוא לא העלה על דעתו שתוך זמן כה קצר השותף לכאורה יתהפך עליו במסגרת קמפיין געוואלד להצלת מפלגתו מאחוז החסימה. "ממשלה בלי עוצמה יהודית ובלי רע"מ", היא סיסמת הקמפיין.
משני דברים עבאס נעלב: מההשוואה לאיתמר בן גביר, ומהסרטון של כחול לבן שבו נטען שממשלה עם רע"מ תפגע בביטחון ישראל. גנץ נשאל השבוע על ידי עיתונאי אם אכן בממשלת בנט־לפיד היה מקרה שבו עבאס או מי מחבריו למפלגה מנעו החלטה בעניין ביטחוני. הוא מילא פיו מים.
"מה שמציע גנץ היום זאת לא ממשלת אחדות או ממשלת הסכמות, אלא ממשלת פסילות", אומר השבוע עבאס.
למה התאכזבת ככה? הרי זו הפוליטיקה.
"כי גנץ דווקא היה מהשרים הבודדים בזמן המלחמה שביקר ביישובים ערבים ודיבר עם הציבור. הוא הבין את הרגישות שבה נמצאת החברה הערבית בתקופה הזאת".
עבאס זוכר ימים אחרים, וזה ממש לא היה מזמן. לדבריו, אחרי קריסת הפסקת האש בחורף שעבר הוא פנה לשלושה פוליטיקאים בכירים והציע להם מתווה להקמת "ממשלת שחרור חטופים". השלושה היו גנץ, יאיר לפיד ויריב לוין.
משני דברים עבאס נעלב: מההשוואה לאיתמר בן גביר, ומהסרטון של כחול לבן שבו נטען שממשלה עם רע"מ תפגע בביטחון ישראל. גנץ נשאל השבוע על ידי עיתונאי אם אכן בממשלת בנט־לפיד היה מקרה שבו עבאס או מי מחבריו למפלגה מנעו החלטה בעניין ביטחוני. הוא מילא פיו מים
"רציתי לקדם ממשלה בלי הגורמים הקיצוניים שבתוכה כיום כדי לקדם את סיום המלחמה, ואמרתי שאתמוך בה מבחוץ", הוא משחזר. "אמרתי להם: בואו נבטיח לנתניהו שהוא ממשיך לכהן עד סוף הקדנציה, כדי שלא יחשוב שאתם נכנסים לממשלה כדי להפיל אותו. רק ביקשתי שלא יפסלו אותי וישתפו איתי פעולה. גנץ, שהיה אז מעל אחוז החסימה, הסכים עקרונית בתנאי שהוא לא יהיה היחיד ממחנה המרכז־שמאל שנכנס. אבל לפיד היה שלילי. אז לוין אמר לי 'עזוב, הם לא מוכנים'".
מה ציפית שממשלה כזאת תעשה?
"המדינה הייתה מרוויחה שחרור חטופים וממשלה שפויה. גנץ ולפיד היו מקבלים תיקים, אחד מהם זה המשרד לביטחון לאומי, שזה אינטרס של הציבור שלי. גנץ היה איתי בעניין הזה 100%".
מטרילים
בשבועות האחרונים ניתן לזהות טרנד בקרב ח"כים מהקואליציה, בעיקר מהליכוד: להטריל את הכנסת עם הצעות חוק פרטיות נגד מערכת המשפט, היועמ"שית, נשיא העליון ועוד. הם נכנסו למוד פריימריז למרות שאין בכלל תאריך רשמי לבחירות. הצעות החוק האלה טובות כדי לקבל כותרת, אבל הן לא באמת מתקדמות בכנסת.
"אין זמן להעביר חוקים פרטיים, גם אם הבחירות יתקיימו בספטמבר", מודה ח"כ מהליכוד. "הצעת חוק פרטית זה סיפור ארוך. מקסימום תספיק להעביר אותה בקריאה טרומית או לכל היותר בקריאה ראשונה".
וממילא, פעילות הכנסת תקועה בגלל החרם החרדי, ומזה שבועות שהקואליציה לא מצליחה להעביר חוקים. כולם עסוקים בתקציב ובחוק הפטור מגיוס, וחוקים אחרים מוסרים מסדר היום בגלל היעדר רוב. כך למשל עלה בגורלה של ההצעה לסדר של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), שקיבלה את תמיכתם של שר המשפטים יריב לוין ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה. לפי ההצעה, הקואליציה תצביע על אי־הכרה בפסיקות בג"ץ שפסלו חוק יסוד ובצו על תנאי שניתן נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לוין אפילו אמר: "צריכים להרתיע את בג"ץ מפסילת חוקי יסוד, לעשות לזה דה־לגיטימציה בכנסת".
הסיפור הזה עשה הרבה רעש תקשורתי, אבל ברגע האמת הקואליציה התקפלה. ביום שני הופיעה ההצעה על סדר יומה של הכנסת, ולוין דרש שהצהרה כה משמעותית תקבל רוב של לפחות 61 ח"כים. ח"כ מירב בן־ארי, מרכזת סיעות האופוזיציה, הקדימה אותו וסגרה קיזוזים עם החרדים ועם ח"כים של הציונות הדתית ועוצמה יהודית. בקואליציה הבינו שאין להם רוב וביטלו את הדיון.
זה כאמור לא היה מקרה יחיד. הקואליציה ביטלה עוד הצעות פרטיות של ח"כים שמשוועים לקצת יח"צ. למשל: ההצעה של ניסים ואטורי (ליכוד) לבטל את בג"ץ ולהקים בית משפט לחוקה שייבחר על ידי פוליטיקאים, או ההצעה של עוצמה יהודית לפסול את רע"מ מהתמודדות בבחירות.
אפילו הצעת החוק לביטול עבירות המרמה והפרת אמונים שהגיש מישל בוסקילה (הימין הממלכתי) ירדה מסדר היום בגלל התנגדות מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס. "כרגיל הצעות החוק של ח"כים מהקואליציה הלכו לפח", סיכמה ח"כ בן־ארי. "מסכנים, הם לא יקבלו פושים".
"תופעת גוטליב"
בשבועות האחרונים נשלחים לחברי ליכוד סקרים העוסקים בשאלת צירופו למפלגה של ח"כ שמחה רוטמן, כיום יו"ר ועדת החוקה מטעם הציונות הדתית. גורם פוליטי מסביר שהמטרה בכך היא למצוא לליכוד דמות רצינית שמזוהה עם עולם המשפט, כדי לא להותיר את האג'נדה בתחום בידיים של ח"כ טלי גוטליב.
נתניהו כבר הביע את מורת רוחו מ"תופעת גוטליב", ומהעובדה שהח"כית נטולת הדילים מתברגת בשלישייה הראשונה בפריימריז כמעט בכל סקר. אותו גורם טוען שרוח הסקרים העוסקים ברוטמן נושבת מלמעלה, מראש הממשלה: "הוא מוטרד מכך שהדמות המשפטית המובילה בסיעה תהיה גוטליב, אז הוא מעוניין להביא אחרים, עם אג'נדה יותר מנומקת".
מבחינת רוטמן, זו יכולה להיות הצעה לא רעה בכלל, בהינתן שהציונות הדתית נמצאת כבר זמן רב מתחת לאחוז החסימה.
ובכלל, החיבור שלו לליכוד הוא כמעט טבעי. למעשה, יש לו יותר פז"ם בליכוד מאשר בציונות הדתית. הוא היה חבר התנועה עד 2019, וכעו"ד פרטי ייצג ח"כים ואנשי ליכוד כמו עמית הלוי, קטי שטרית, אריאל קלנר ואחרים.
אפילו ח"כים מכהנים מעריכים שהוא יכול למצוא את עצמו בבחירות הבאות ברשימת המפלגה לכנסת. "שמחה, אתה כבר משוריין בליכוד", אמר לו ח"כ משה סעדה באחת מישיבות ועדת החוקה.
מי חברתי?
תוכנית "הסל של ישראל" של שר הכלכלה ניר ברקת להוזלת יוקר המחיה זכתה בשבועיים האחרונים לקיתונות של ביקורת מצד מומחי שיווק וכלכלנים שהבליטו את החורים הגדולים בה. סקר פריימריז שנערך לאחרונה בקרב מתפקדי הליכוד על ידי מכון "אגם", בראשות ד"ר נמרוד ניר מהאוניברסיטה העברית, יכול להסביר מדוע היה חשוב לשר לצאת עם התוכנית במהירות, למרות שהייתה חצי אפויה ונדרשים בה תיקונים ושיפוצים.
יובל קרנימהסקר עולה ששתי הסוגיות שמעסיקות את המתפקדים ‑ בפער ענק מאלה שאחריהן ‑ הן קידום הרפורמה המשפטית (49.3 אחוז) ויוקר המחיה (39.5 אחוז). הרחק מאחור משתרכות החלת הריבונות ביו"ש, סגירת גלי צה"ל וחוק הגיוס.
"העלייה השיטתית בחשיבות של יוקר המחיה כסוגיה מרכזית במהלך השנה החולפת מהדהדת גם את העלייה של החשיבות של הסוגיה הזו כשיקול הצבעה מרכזי בקרב מתפקדי הליכוד", אומר עורך המחקר.
לדברי ד"ר ניר, כך ניתן להסביר את הזינוק של השר אלי כהן ושל יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לשני המקומות הראשונים בליכוד בסקרים שהוא עורך: הם מיצבו את עצמם כשחקנים חברתיים.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.01.26
