במשך יותר משנתיים מחנה זיקים הסמוך לגבול עזה כבסיס טירונים לא היה פעיל בהתאם לייעודו לפני המלחמה. הכשרות היסוד והתרגילים בו הופסקו, ולאחר שהפך לאחד מסמלי הגבורה של 7 באוקטובר, הורחקו ממנו הטירונים הקרביים של גדודי החילוץ וההצלה. המקום הפך למפקדה קדמית ולבסיס היערכות עבור החטיבות שיתמרנו בצפון הרצועה.
עם זאת, בשבועות האחרונים השמישו מחדש בפיקוד העורף את הבסיס, ואף חנכו בו אתר הרס גדול עבור תרגולים ואימונים, במה שרואים בצה"ל כסימן לחזרה לשגרה באזור הגבול. לאחרונה, אף הסתיים שם תרגיל ראשון מסוגו, ולא אחרון, עבור גדוד חילוץ והצלה, במילואים, מנפת גליל מערבי של פיקוד העורף.
הכוחות תרגלו חילוץ לכודים מאתר הרס גדול ממדים שהוקם בצמוד לבסיס. חלק מהחיילים שהשתתפו בתרגיל היו משוכנעים שעיי ההריסות הובאו מבית חאנון הסמוכה, אך בירור העלה אחרת: לוחות הבטון ושברי הבניינים הובאו מפרויקט "כלכלה שיתופית", שמאגד קבלני בנייה שאוספים בטון פגום או כזה שהם לא זקוקים לו יותר.
הלוחמים שתרגלו היו מגדוד 974 האחראי בין היתר על מרחב שבין כרמיאל לעכו, ובהתאם צורפו אליהם, תחת האכסניה הצבאית, גם מתנדבים ערבים-ישראלים שהוכשרו לתת מענה ראשוני, מיחידות החירום של הכפרים בענה, דיר אל-אסד ומג'דל כרום. התרחיש היה יחסית גנרי, בדגש על התמודדות עם רעידת אדמה שהסבה נזק רב לשכונת מגורים, כאיום מרכזי על ישראל בשנתיים הקרובות, לפי מערכת הביטחון.
לצד זאת, הלוחמים תירגלו גם אלמנטים שישראל כבר חוותה בחודש יוני האחרון, ושכוחות פיקוד העורף נדרשים לחזק את ההיערכות אליהם: הנזק הרב מטילי המצרר הגדולים מאיראן. מדובר בטילים שנפתחים כמה עשרות מטרים מעל למטרה ומפזרים רקטות לרדיוס של כמה קילומטרים, בנוסף לראש הקרב של הטיל. כך קרה למשל באתרי ההרס ברחובות וברמת גן במבצע "עם כלביא". בצה"ל מעריכים שהאיראנים ישתמשו שוב בטילים אלו גם בסבב הבא, שעלול להגיע בקרוב ברקע תקיפה אמריקנית באיראן, ונערכים לכך.
בתרגיל האחרון נדרשו הלוחמים לפעול ולאתר בקרבתם רקטות כאלו, שלא התפוצצו והוגדרו כנפלים מסוכנים. "תרגלנו אירוע רב-נפגעים בתוך ההריסות, ומימשנו לא מעט לקחים מהתחקירים שעשינו ממבצע עם כלביא, כמו התמודדות עם זירות ההרס הגדולות שהטילים האיראניים יצרו, על פני מספר רחובות", תיאר מפקד נפת גליל מערבי, אלוף-משנה שי שמש.
בחלק מהזירות בעם כלביא, לקח מספר רב של דקות עד לשליטה של גוף מוביל על הטיפול במרחב ההרס. בזמנו, ישראל הייתה תחת הגדרת מצב חירום מיוחד בעורף, מה שהקנה לצה"ל, באמצעות פיקוד העורף, את הסמכות לשלוט בזירות הרס בתוך היישובים והערים. "המתקן החדש בזיקים השתפר בכמה רמות ממה שהיה שם לפני המלחמה, ובאימון הזה נתנו דגש גם לסיפור האוכלוסייה", הדגיש מג"ד 974, סא"ל י'. "המפקדים נדרשים להפעיל כל יכולת להגיע למידע על האוכלוסייה ולהשתמש בכל סנסור אפשרי גם לתרחישים שבהם נלכדו זרים בהריסות".
תרחיש נוסף שתורגל הוא ריכוז מאמץ של האויב, כמו האיראני, לפגוע בכוחות החילוץ שיגיעו לאתר ההרס, עם שיגורים חוזרים לאותה נקודה. "אלו דילמות קשות שהיו כבר ביוני לאנשים שלנו ויהיו בהמשך ללוחמים וללוחמות, כמו למשל, מה לעשות בקומה 5 של בניין הרוס, אחרי דקות ארוכות של השתחלות אל בין ההריסות כדי להגיע ללכוד, כשלפתע נשמעת אזעקה ויש עוד טיל שבדרך", מוסיף סא"ל י'. "לכן בכל אתר הרס שכזה אנו מסמנים מיד מרחבים מוגנים קרובים. לעיתים תנאי השטח והמשימה להגיע ללכודים מייצרים דילמות מורכבות ומסוכנות".
התרגיל עבור גדוד המילואים, שאותו יעברו השנה גם יתר גדודי המילואים, הגיע עד לקצה. בפיקוד העורף תרגלו מצבי קיצון, שבאקלים הביטחוני שבו נמצאת ישראל בשנתיים וחצי האחרונות, לא יהיה מופרך: הלוחמים נדרשו להתמודד עם מתקפת מחבלים חמושים על אתר ההרס מטילים בטבורה של עיר, עם מתקפת סייבר שמשביתה את כל המערכות הטכנולוגיות שבהן משתמשים הכוחות, וגם תרחישי חומרים מסוכנים או שריפת ענק באתר.
לפי אל"ם שמש, "נתנו באימון הזה דגש על עבודה מהירה יותר, ולא לעבוד בשיטת הקילוף המסורתית. הורדנו מיחידות חילוץ מובחרות לגדודים יכולות ממוקדות לפעול, בעיקר בנקודות שבהן יש חשד ללכודים, ושמנו דגש על חילוץ מתווך כביכול תת-קרקעי, שבו נתקלנו רבות בלחימה עם איראן".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.02.26
