בשעה שההמתנה הדרוכה לתקיפה אמריקאית אפשרית באיראן נמשכת, נראה כי הנשיא טראמפ טרם קיבל החלטה. החלופות העומדות בפני הממשל האמריקאי נעות בין תקיפה עצימה, שמטרתה הפלת המשטר האיראני, לבין הגעה להסכם עם טהרן שימנע תקיפה אמריקאית. אף אחת מן החלופות אינה נטולת סיכונים, במיוחד לנוכח סכנת ההסלמה בתרחיש של תגובה איראנית צפויה. יתר על כן, ספק אם חלופות אלה מסוגלות לספק מענה להישג הנדרש מבחינת ארצות-הברית, שגם הוא אינו ברור בשלב זה: הפלת המשטר האיסלאמי, החלפת המנהיג הנוכחי, נקיטת צעד ענישתי בתגובה לדיכוי האלים של המחאות או כפיית הסכם על טהרן בהתאם לדרישות האמריקאיות.
אם הנשיא טראמפ אכן חותר לשינוי משטר כולל בטהרן, ספק אם תקיפה אמריקאית – נרחבת ככל שתהיה – תוכל לממש יעד זה במציאות שבה גל המחאות שפרץ בסוף דצמבר 2025 והגיע לשיאו בליל חמישי, 8 בינואר, דוכא באכזריות האופיינית למשטר האיראני. אין כל דרך להעריך כיצד ינהגו אזרחי איראן במקרה של תקיפה אמריקאית. עבור חלקם, תקיפה כזו עשויה לספק רוח גבית שתעודד יציאה מחודשת של רבים לרחובות. אחרים, לעומת זאת, חוו טראומה משמעותית וספק אם יהיו נכונים לשוב ולסכן את חייהם מול כוחות הביטחון, שעדיין פרוסים ברחובות הערים המרכזיות, לפחות כל עוד לא ישתכנעו לחלוטין כי קיים הפעם סיכוי ממשי להפלת המשטר. תקיפה אמריקאית ממוקדת, שעשויה לנסות לפגוע ישירות בבכירי המשטר, לרבות המנהיג חמינאי, עשויה לקדם שינוי בהנהגה האיראנית, בדומה למה שהתרחש בוונצואלה, אך ספק אם תוביל בעתיד הנראה לעין לתפנית הרצויה במדיניות הרפובליקה האיסלאמית. חלופה נוספת היא הטלת מצור ימי ממושך שיגביל את יצוא הנפט מאיראן, אולם ספק אם חלופה זו, שעלולה להביא להסלמה אזורית, לניסיונות איראניים לשבש את יצוא הנפט מהמפרץ הפרסי ולעליית מחירי הנפט בעולם, תספק הישג מהיר ונחרץ שהנשיא טראמפ יוכל להציג כניצחון. גם האפשרות של הגעה להסכם מדיני בין איראן לארצות-הברית נראית קשה להשגה, במיוחד לנוכח סרבנותו המוכרת של מנהיג איראן והספק המתמשך בנוגע למחויבותה של טהרן להסכמות הכרוכות בוויתורים מרחיקי לכת.
נאחז בכיסא
במציאות זו, גם אם תקופת ההמתנה הנוכחית תסתיים בקרוב - בין אם בתקיפה צבאית ובין אם בהסכמה כלשהי בין טהרן לוושינגטון - ברור למדי כי כל עוד מנהיג איראן הנוכחי אוחז במושכות השלטון, אין לצפות לשינוי משמעותי במדיניותה של איראן בבית או כלפי חוץ. חמינאי, "המהפכן האיראני האחרון", עשוי להפגין מידה מסוימת של גמישות ולהסכים לוויתורים טקטיים לצורך קניית זמן, למשל בכל הנוגע להשעיית העשרת האורניום, שממילא מתקיימת בפועל מאז מלחמת 12 הימים ביוני 2025. עם זאת, מי שמצפה ממנו "לשתות את כוס התרעלה", כפי שעשה קודמו בתפקיד, האיתוללה ח'ומייני, כאשר הסכים להפסקת האש עם עיראק בשנת 1988, עלול לגלות כי מדובר בתקוות שווא. מבחינת ח'ומייני, ההחלטה לשנות את עמדתו בנוגע לסיום המלחמה עם עיראק כל עוד שלטונו של סדאם חוסיין עומד על תלו, הייתה אמנם ויתור שנכפה עליו לנוכח המצוקה שאליה נקלעה איראן לאחר שמונה שנות לחימה, אך לא היה בה כדי לסכן את עצם קיומה של הרפובליקה האיסלאמית. מבחינת חמינאי, לעומת זאת, הסכמה לדרישותיו של הנשיא טראמפ, הכוללות גם מגבלות משמעותיות על מערך הטילים הבליסטיים והפסקת התמיכה בשלוחיה של איראן ברחבי המזרח התיכון, נתפסת ככניעה מוחלטת שעלולה להחליש את איראן ולהכשיר את הקרקע למימוש היעד האסטרטגי של ארצות-הברית: שינוי המשטר האיסלאמי והאצת קריסתו. לפיכך, גם אם יסכים לוויתורים טקטיים מסוימים, ספק אם ייסוג מעקרונות היסוד שלו.
ללא קשר להתפתחות העימות בין איראן לארצות-הברית, אין בידי המשטר האיראני הכלים הדרושים להתמודדות עם שורת המשברים הניצבים בפניו. משבר הלגיטימציה של המשטר החריף אף יותר בעקבות הטבח שביצע במפגינים, והמשבר הכלכלי העמיק לאחר שבועות של חסימת האינטרנט והסגירה המתמשכת של עסקים רבים. יו"ר איגוד העסקים הווירטואליים באיראן הזהיר בימים האחרונים כי הכלכלה הדיגיטלית במדינה ניצבת על סף קריסה. לדבריו, עסקים מקוונים רבים חוו בעקבות ניתוק האינטרנט צניחה של עד 80 אחוזים בהיקף המכירות וכמיליון בני אדם המתפרנסים ישירות ממכירות ברשתות החברתיות מצויים כיום במצב של חוסר ודאות.
ניהול הסכסוך
בתום מלחמת 12 הימים נראה היה כי היכולת לנהל לאורך זמן את הסטטוס-קוו בין איראן לישראל מבלי להיגרר לסבב לחימה נוסף מוגבלת מאוד - בין אם בשל הסכנה למיסקלקולציה בין שתי המדינות ובין אם בשל החלטה איראנית לשקם את אתרי הגרעין שנפגעו, לחדש את העשרת האורניום בשטחה או להמשיך בשיפור יכולותיה בתחום הטילים. עם זאת, במציאות הנוכחית ספק אם בידי ישראל חלופה טובה יותר מאשר המשך "ניהול הסכסוך" עד לשינוי הנסיבות הפוליטיות באיראן, שעשוי לפתוח הזדמנויות חדשות בין אם בעקבות שינוי משטר ובין אם, לכל הפחות, שינוי כלשהו בהרכב המשטר בעקבות מותו או העברתו מתפקידו של המנהיג הישיש. ברור כי הסדרה מדינית עם איראן בעת הנוכחית עלולה לא רק לספק חבל הצלה למשטר דווקא בשעה שהוא מצוי במצבו הקשה ביותר מזה עשרות שנים, אלא שגם אין ודאות שניתן יהיה לקיימה לאורך זמן בתנאי חוסר הוודאות המאפיינים כיום את הרפובליקה האיסלאמית, הנראית כמי שנמצאת בתהליך של שקיעה הדרגתית.
רז צימט אין משמעות הדבר הימנעות מפעולה. בשלב זה יש להמשיך ולהפעיל לחץ מדיני וכלכלי בינלאומי על המשטר במטרה להחלישו, לבודדו ולהתישו ככל האפשר; לשמר ולפתח יכולות צבאיות ויכולות סיכול חשאיות לשם מניעה או לכל הפחות עיכוב של שיקום יכולות הגרעין והטילים של איראן; לבסס איום אמין – לרבות על עצם שרידות המשטר - אשר ירתיע את טהרן מצעדים שמטרתם התקדמות לעבר נשק גרעיני; לשמר ערוצי תקשורת מגוונים לצורך הפחתת הסיכון למיסקלקולציה; להמשיך בפעילות אכיפה מתמשכת שתעכב את שיקום יכולות הציר הפרו-איראני באזור; ולפתח כלים מגוונים שיוכלו לסייע לתנועת המחאה בתרחיש סביר של התחדשותה, ייתכן שכבר בחודשים הקרובים. גם אם אין בצעדים אלה שום פתרון אידיאלי ונטול סיכונים, נראה כי בעת הנוכחית אין ברירה אלא להמשיך במדיניות של המתנה זהירה עד לשינוי הנסיבות הפוליטיות באיראן בדרך כזו או אחרת.
ד"ר רז צימט הוא מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומומחה לאיראן באוניברסיטת תל-אביב.
