מרדכי דוד הוא ערס רחוב שמטרלל פה מדינה שלמה, אבל הבריונות שלו שמה לשמאל הישראלי, למחנה הליברלי כביכול, למערכת המשפט ולמשטרה, מראה ענקית מול הפרצוף: מה אתם רוצים שנהיה? מדינת כאוס? כי לשם אתם לוקחים אותנו, ומרדכי דוד הוא תגובה רעה ומגעילה, אבל בלתי נמנעת, לצביעות שלכם.
למרדכי דוד יש גם פה ג'ורה, כשאני רואה אותו מכנה את אהרון ברק "חמינאי של דורנו" אני מתפלץ. ואני אומר את זה כימני בן ימניים, כמי שחושב שאהרן ברק לקח לעצמו כוח שאיש לא נתן לו, שבמתק שפתיים התנהג בבריונות משפטית ושיבש את היציבות של הדמוקרטיה בישראל. אני אומר את זה כמי שחושב שברק עצמו, ומעריציו בשמאל, הם עיוורים לחוסר האיזון בין הרשויות בישראל ולהשתלטות הלא לגיטימית שלהם על רצון העם.
ולמרות השפה הגסה שלו, מרדכי דוד הוא ריאקציה טבעית, גם אם מטונפת, לעיוות הבלתי סביר שחוללו פה בשנים האחרונות היועמ"שית, בתי המשפט ומשטרת ישראל.
מרדכי דוד הוא בחור צעיר מרקע מורכב, בריון לא מנומס שבעבר נקט במובהק באלימות פיזית, אבל בחודשים האחרונים פיתח סטרטאפ: דוד לא מרים יד, הוא רק חוסם את המעבר, לבני אדם או כלי רכב. הוא לא רואה בעינים ולא אכפת לו להיעצר. דוד מאוד מקפיד לעצבן בכל הכוח, אבל במגבלות החוק.
לא שזה חוקי לחסום כביש, או מעבר ברגל, או להטריד במילים בוטות, הבעיה היא שלא יכול להיות שכל הפעולות האלה הן לא חוקיות רק לאנשים מסויימים, ממחנה מסויים, בעלי דעות פוליטיות מסויימות, או ממוצא עדתי כלשהו. אי אפשר להפלות, יש גבול לעיוות של אכיפת החוק.
נחשפתם לנאום של השר יצחק וסרלאוף במליאת הכנסת שלשום? בדמעות הוא סיפר איך מפגיני מחאת קפלן, מיררו את חייו בשלוש השנים האחרונות, חסמו אותו בכביש, והציקו בלי סוף. בשיחה שעשיתי עם וסרלאוף הוא מתאר המון מקרים. באחד מהם הוא נסע ברכב יחד עם אביו לבית חולים, מפגיני שמאל חוסמים אותם, וגם כאשר מבקשים ומסבירים שיש כאן מקרה רפואי של אדם מבוגר, הם מסרבים לפנות את הדרך.
אז תגידו, יצחק וסרלאוף הוא איש ציבור, אהרון ברק כבר לא. וואלה נכון. אבל מוריה וסרלאוף, אשתו, היא לא אשת ציבור, ומעולם לא היתה. היא ספגה אינספור גידופים ובעיצומה של המלחמה אמרו לה שכנים בבניין, "שלא תעזי להתקרב למקלט שלנו". בטח תגידו, אשתו של וסרלאוף היא בגירה, היא בחרה בחיים עם בן זוג שהפך לאיש ציבור. אז תשמעו על מה שעוברים ילדיו של השר עמיחי שיקלי. מפגינים חסמו אותם, רדפו אחריהם והטרידו. ליד בית הספר שבו הם לומדים, הוצבה משמרת מחאה של מפגינים, ובתחנת ההסעה שלהם הודבקו מדבקות: "שיקלי אינכם רצויים כאן".
אהרן ברק הוא אמנם פרופסור, אדם בעל רזומה משפטי עולמי, אבל זכויות הפרט שלו, חופש התנועה שלו, אלה קדושים או נעלים יותר משל אביו החולה של יצחק וסרלאוף?
אז מה ההבדל בעצם? אהרן ברק הוא אמנם פרופסור, אדם בעל רזומה משפטי עולמי, אבל זכויות הפרט שלו, חופש התנועה שלו, אלה קדושים או נעלים יותר משל אביו החולה של יצחק וסרלאוף? אוזניו של הפרופסור ברק רגיזות יותר מאוזני בנו של שיקלי שבזמן אימון ריצה עם אביו נטפל אליהם מפגין שצעק על האב "משת"פ" ו"נוכל"?
ממש לא. זה פשוט מזעזע חלק מהאנשים רק במקרים מאוד מסויימים. והיועמ"שית גלי בהרב מיארה, זו שהגתה את המשפט האומלל "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי", כשרצתה להגן על מפגיני קפלן שאיבדו שליטה, היא שאיפשרה להם לחסום כבישים, לחברי כנסת כמו נעמה לזימי להצית מדורות בנתיבי איילון, היא שסללה את הכביש שעליו נוסע עכשיו מרדכי דוד.
והנה הצעה לסדר, סדר בחיים שלנו, וסדר ציבורי שאיבד איזון במדינת ישראל: לא חוסמים, לא הולכי רגל ולא נוסעים ברכב. מי שחוסם נעצר מייד, חרדי, אתיופי, קפלניסט או נער גבעות.
ותבחנו את עצמכם, אם יש חסימה שאתם סלחנים כלפיה, ואחת אחרת שמוציאה אתכם מדעתכם. אתם צבועים, אתם לא דמוקרטיים, וכנראה שממש בקרוב הפרחח מרדכי דוד יתייצב מתחת לבית שלכם. הוא באמת פרחח, אבל אי אפשר שלא להבין מה הביא אותו אל תוך החיים שלנו.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.01.26
