"את רוסייה, תחזרי לרוסיה": כך אמרה מזכירת בית ספר יסודי בחדרה לא', סייעת רפואית באותו בית ספר, בעקבות ויכוח על מקום חניה סמוך למוסד החינוכי. א' דיווחה על המקרה להנהלת בית הספר, אך לא זכתה למענה. רק לאחר שפנתה ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הועבר המקרה למנכ"לית העירייה, שערכה בירור מול העובדת הפוגעת. עם זאת, עד כה לא ננקטו נגדה הליכים משמעתיים רשמיים. ההליך נגדה הועבר לטיפול בית הדין המשמעתי של הרשויות המקומיות, אך בינתיים א' כבר התייאשה - ובחרה להתפטר מעבודתה.
גם בנתניה הסמוכה, התבטאות גזענית של אשת צוות בבית ספר יסודי נגמרה במפח נפש וללא תגובה מצד העירייה: ג', אם בבית הספר, דרשה החזר להורי השכבה עבור טיול שבוטל. בתגובה, הטיחה בה אשת הצוות: "מאפיה גרוזינית, פח אשפה". תלונתה של ג' לראש מינהל החינוך בנתניה לא זכתה למענה. בייאושה, היא פנתה ליחידה לתיאום המאבק בגזענות - שפנתה למנכ"ל העירייה בבקשה כי יגיש קובלנה משמעתית נגד אותה עובדת.
הסיפורים של א' וג' הם שתיים מתוך 505 תלונות שטופלו בשנה החולפת ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות - זינוק של 30% בהשוואה לשנת 2024, והמספר הגבוה ביותר של תלונות שהתקבלו ביחידה מאז הקמתה, לפני קרוב לעשור.
ביחידה מייחסים את העלייה בתלונות למודעות הגוברת לפעילותה, וכן להארכת הוראת השעה המאפשרת ייצוג ללא עלות וללא תלות בזכאות הכלכלית בידי הסיוע המשפטי במקרים הנוגעים לגזענות. בעוד שסיפוריהן של א' וג' נוגעים להתבטאויות נגד יוצאי ברית-המועצות, מרכז הכובד של התלונות - 40% בסך הכל - נוגע לחברה הערבית והחרדית. 9% נוספים נוגעים לתלונות של יוצאי אתיופיה - יותר מפי ארבעה בהשוואה לחלקם באוכלוסייה.
היחידה, הפועלת במשרד המשפטים, הוקמה ב-2017 על רקע מחאות יוצאי אתיופיה נגד גזענות ממסדית. היא אמונה על תיאום הטיפול בתלונות על התנהגות או התבטאות מפלה וגזענית בשירות הציבורי כמו גם במקומות עבודה נוספים ובמרחב הציבורי בכלל. לצד טיפול בתלונות, מקיימת היחידה גם פעולות הסברה, סדנאות חינוכיות וליווי יוזמות שמטרתן להפחית אפליה.
במשרדי הממשלה ובחלק מהיחידות הממשלתיות פועלים כיום 75 ממונים למניעת גזענות, האחראים על ליווי הטיפול בתלונות וכן על יצירת סביבת עבודה "שוויונית ומכילה". עם זאת, מרבית התלונות הגיעו לשולחן היחידה הממשלתית ישירות מנפגעי הגזענות, וסקר שנערך לאחרונה הראה כי אף שכ-14% מהעובדים בשירות הציבורי חוו גזענות במקום העבודה - רובם לא דיווחו על כך.
התלונות שהגיעו לשולחן היחידה מצביעות על בעיות עומק שהחברה הישראלית מתקשה להתמודד עימן כבר עשרות שנים - כמו האפליה בקבלת תלמידות ממוצא ספרדי למוסדות החינוך החרדיים. המקרה, שהגיע לפתחה של היחידה, אמנם נפתר בעקבות התערבותה, אך בעיית העומק נותרה בעינה: בחודש יוני האחרון קיבלה תלמידה חרדית מירושלים הודעה מהעירייה שלפיה שובצה ללימודים בסמינר "בית יעקב" בעיר, אך לאחר פתיחת שנת הלימודים וללא הודעה מוקדמת, הודיע הסמינר לתלמידה כי בסופו של יום לא שובצה ללימודים בסמינר כי בסופו של דבר הוחלט לקבל תלמידות אחרות במקומה.
היחידה הממשלתית פנתה למינהל אגף החינוך החרדי במשרד החינוך ולסיוע המשפטי במשרד המשפטים - שפנה מצידו לבית המשפט. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמות, והתלמידה התקבלה ללימודים בסמינר.
"אנחנו פועלים למיגור תופעות גזעניות בחברה הישראלית הן על-ידי טיפול בתלונות והן על ידי זיהוי פרקטיקות מפלות ומדירות ומציאת חלופות", מסרה עו"ד ציקי שטרסברג-דיל, העומדת בראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. לדבריה, "העלייה בתלונות המוגשות ליחידה מעידה על יצירת אמון בקרב הציבור. נמשיך לפעול למען חברה סובלנית ומכילה ונפעל לייצר מדיניות ציבורית ושירות ציבורי שוויוני".
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "אנו רואים בחומרה כל אמירה פוגענית או בעלת אופי גזעני מכל צד שהוא ואיננו מקילים בכך ראש. עם זאת, לאחר בחינת המקרה נמצא כי מדובר בעימות מילולי חריג שאינו משקף דפוס התנהגות או אירוע מתמשך". מעיריית חדרה נמסר בתגובה: "לפני כמה חודשים הגיעה תלונתה של העובדת לגורמים הרלוונטיים בעירייה. עם קבלת הפנייה נעשה בירור מול העובדת הפוגעת, הובהר לה כי מדובר באירוע חמור אשר לא עומד בקנה אחד עם ערכי הארגון. העובדת הבינה את חומרת מעשיה והביעה חרטה".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.02.26
