את שלטי הדרכים במדינת ישראל, אורד צ'ארלס וינגייט היה יכול לקרוא בשלוש השפות. הייתה לו אנגלית בריטית מבית, ערבית הוא למד בסודן ועברית הוא שינן וכתב במחברת עבה עם כריכה קשה. אותה מחברת של הקצין הבריטי, שכונה ביישוב העברי "הידיד" ונחשב לאבי הסיירות, הגיעה לאחרונה לספרייה הלאומית בירושלים כחלק מארכיונו האישי של וינגייט, שעלו שמו נקרא מכון הספורט המפורסם ליד נתניה.
3 צפייה בגלריה
אורד צ'ארלס וינגייט. כונה "הידיד", נהרג בהתרסקות מטוס במזרח
(צילום: ארכיון אורד וינגייט)
לצד היומנים, התצלומים ותוכניות התקיפה, הארכיון שופך אור חדש על תפיסת עולמו ועל גיבוש שיטות הלחימה החדשניות שפיתח - מארבים, פעולות ליליות, יוזמות התקפיות ויציאה מחוץ לגדר - שאומצו על ידי חבריו היהודים והשפיעו באופן מכריע על ביטחון מדינת ישראל.
בארכיונו האישי של וינגייט (1903–1944), יש מסמכים היסטוריים רבי-ערך שחלקם לא נחשפו מעולם: יומן אישי המתעד את פעילותו בארץ, תצלומים נדירים, תוכניות תקיפה ודוחות מודיעיניים, מסמכים על תפיסות נשק – ובעיקר אסטרטגיות שהפכו לימים לאבני יסוד בלוחמה המודרנית נגד טרור.
וינגייט גדל במשפחה סקוטית נוצרית אדוקה, והתחנך ברוח דתית פרו-ציונית. במהלך שירותו בארץ ישראל הוא שימש כקצין מודיעין, יצר קשרים הדוקים עם בכירי הנהגת היישוב והביע בגלוי את אמונתו בזכות העם היהודי להקים מדינה עצמאית בארץ ישראל. עמדותיו עוררו התנגדות בממסד הבריטי והובילו להרחקתו מן הארץ, אך לא פגעו בתמיכתו הנלהבת בציונות. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת וינגייט בזירות שונות באפריקה ובאסיה, קודם לדרגת מייג'ור ג'נרל, ונהרג בשנת 1944 בהתרסקות מטוס שטס מבורמה להודו.
סגן ניצב ד"ר שלומי שטרית, ראש מדור היסטוריה ומורשת במשטרת ישראל, חקר את וינגייט בעבודת הדוקטורט שלו. הוא גם היה איש מפתח בהגעת האוסף המרגש לישראל.
3 צפייה בגלריה
מדריך למארבים ופעילות צבאית לילית, מתוך הארגיון של וינגייט
(אוסף אורד וינגייט, הספרייה הלאומית )
הארכיון של וינגייט נמכר בעבר למיליארדר אמריקני והוחזק במשך שנים בניו יורק. בקיץ 2024, על רקע הקמת ועדת בדיקה בפרלמנט הבריטי לאירועי 7 באוקטובר, נוצר קשר בין נציג בריטי לבין שטרית - קשר שהוביל לחשיפה כי המסמכים עומדים למכירה פומבית. "אני חושב שזה צריך להיות אצלכם, בישראל", כתב אותו נציג.
שטרית יצר קשר עם שי ניצן מהספרייה הלאומית, שביקש מנדבן יהודי בשם קלייב לואיס לרכוש את הארכיון ולתרום אותו לספרייה. לואיס, איש עסקים מלונדון, הסביר לאנשי הספרייה כי "כתבי יד כאלה אינם אמורים להישאר בידי יחידים, אלא להיות נגישים לציבור, לעבור דיגיטציה ולהיחשף כחלק מהזיכרון ההיסטורי החי. חשוב במיוחד שמסמכיו של וינגייט ישובו לישראל – המקום שבו נכתבו".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.02.26
