"אתה מתחיל הכי מהר שלך ואז לאט-לאט אתה מגביר", האמירה המיתולוגית מסרט הפולחן "מבצע סבתא" מאיירת את המהלכים המואצים של קואליציית נתניהו לשנות מדי יום את מהות המשטר, המשפט והנורמות בישראל. אירוע רודף אירוע, יוזמה רודפת יוזמה. לקראת הפריימריז במפלגות הימין, מדברים במערכת המשפטית על החשש הגדול: עוד יוזמות שמטרתן לאפשר לקואליציה להישאר בשלטון באמצעות הטיית הבחירות.
בצמרת המערכת רואים בצבר האירועים שהתרחשו רק השבוע סמל ליחס המבזה של הקואליציה, ובעיקר הממשלה, לבית המשפט העליון ולמוסד הייעוץ המשפטי: עתירתה של רפ"ק רינת סבן, שבה היא טוענת לעצירת קידומה משום שטיפלה בתיקי ראש הממשלה; חולשתו של מפכ"ל המשטרה דני לוי מול השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהתגלתה בשיא עליבותה בדרך שבה העביר את ממצאי חקירת הפצ"רית לא ליועמ"שית, כפי שמחייב החוק, אלא ליועצת המשפטית של המשרד; סילוקו חסר התקדים של המשנה ליועצת ד"ר גיל לימון ושל צוותו מוועדת החוקה של הכנסת במהלך דיון על חוק פיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה. ויש עוד.
ארמדת החקיקה כבר יצאה לדרך. החוק לשינוי בחירת השופטים בישראל, שמקנה שליטה פוליטית בבחירת שופטי העליון ועבר לפני שנה וחצי, אמור להיכנס לתוקף בכנסת הבאה. את היוזמה לביטול עבירת מרמה והפרת אמונים, שתאפשר לנתניהו לסיים את משפטו, לא ניתן לנתק מחקירתו הנגדית בתיק 4000 (בזק, וואלה ואלוביץ') הגורמת לו להזיע מדי שבוע. בינתיים הוא משאיר את יוזמת ביטול החוק באוויר, כחרב מתהפכת מעל ראש צוות התביעה.
אבל הקלף המנצח מבחינת הימין נמצא בוועדת החוקה של הכנסת. שם הקואליציה מקדמת בדיונים אינטנסיביים - כמעט מתחת לרדאר הציבורי - שתי יוזמות נפיצות ומשנות משטר. הראשונה היא חוק הפיצול (שמכונה בפי אנשי המערכת "חוק החיסול"), שיפריד בין שני כובעיו העיקריים של מוסד היועץ - הייעוץ המחייב והבלעדי למוסדות הממשלה, והתובע הכללי. החוק השני הוא חוק מח"ש שיעביר את מינוי ראש מח"ש וכפיפותו מהפרקליטות לשר המשפטים – כלומר פוליטיזציה של הגוף ומסר לשוטרים כיצד לאכוף את החוק.
לקדחתנות החקיקתית נוסף מה שמכונה בפי המערכת המשפטית "פיגוע מז'ורי" בדמות יוזמת שר המשפטים יריב לוין, שצפויה לעלות לאישור הממשלה מחרתיים, לשנות את התקנון כך שהחלטות ממשלה לא יהיו מחייבות באישור מוקדם של הייעוץ המשפטי לממשלה – מה שמתחבר כמובן לחוק הפיצול שיהפוך את חוות הדעת של היועץ להמלצה בלבד. ההערכה הקרובה לוודאות: שתי ההצעות יהפכו לחוקים בתוך חודש.
לקראת הפריימריז במפלגות הימין מדברים במערכת המשפטית על החשש הגדול: עוד יוזמות שמטרתן לאפשר לקואליציה להישאר בשלטון באמצעות הטיית הבחירות
גורמים משפטיים בכירים מעריכים כי החוקים הללו מקדמים עידן שבו לא יוגשו תיקים פליליים נגד שרים בממשלה, ח"כים בקואליציה או מקורבים – אלא רק נגד מתנגדי השלטון. במקביל, החוק המרחיק את פיקוח היועץ על החלטות הממשלה יקדם ביזה של כספי ציבור, המתאפשרת בין השאר באמצעות חלוקת כספים קואליציוניים הדורשים כיום אישור משפטי טרם העברתם. כך גם לא יהיה פיקוח על תקציבים של שרים המעבירים תמיכות לגופים מקורבים פוליטית. אין פלא שאגף התקציבים באוצר התרעם על ההצעה לשנות את תקנון הממשלה, שכללה גם החלשה שלו כשומר סף.
לשיטת הגורמים המודאגים, "חוק הפיצול" נועד לרסן את התביעה. התובע הכללי שימונה יופרד מהיועמ"ש ושני בעלי התפקידים, על פי המסתמן, ייבחרו על ידי פוליטיקאים (את היועמ"ש הממשלה גם תוכל לפטר) – כלומר מי שייבחר צפוי להיות נוח לשליטה. להערכת אותם גורמים, ראש התביעה הכללית יסגור עם היבחרו את תיקי האלפים, קטארגייט ופרשת ה"בילד".
שופט עליון בדימוס משווה את החקיקה הצפויה לפרשת בר-און: "הניסיון להשתלט על התביעה בהיחבא לפני 30 שנה, שגרם לבושה גדולה לראש הממשלה הטרי בנימין נתניהו, נעשה עתה בריש גלי. אין יותר בושה", הוא פוסק. אגב, בעקבות אותה פרשה הוקמה ועדת שמגר שבין השאר דנה בפיצול מוסד היועץ אך שללה אותו מחשש לפוליטיזיציה של התפקיד.
במערכת המשפט אומרים שהשחיקה הקשה של שומרי הסף כבר הכריעה את מפכ"ל המשטרה, אבל שיחררו אנחת רווחה מסוימת כשבג"ץ הוציא השבוע צו על תנאי לראש הממשלה "המורה לו לייתן טעם מדוע לא יורה על העברתו של בן גביר מתפקידו". "אולי המפכ"ל יבין שכיסא השר מתנדנד והוא יתאושש מקצועית", מקווה מקור משפטי. במערכת המשפט ראו בצו גם איתות לכך שעל בן גביר להימנע מניהול המשטרה במהלך מערכת הבחירות.
לדעת גורמים משפטיים בכירים גם חוק מח"ש והעברת המחלקה לפיקוח פוליטי יפגעו בממלכתיות והמקצועיות של גוף האכיפה: "קיימת סכנה שמח"ש תהפוך כלי שרת בידי הדרג הפוליטי לסגירת חשבונות עם חוקרים, פרקליטים ואף עם היועמ"ש שניהלו חקירות נגד אישי שלטון ומקורבים ומנגד לתגמל שוטרים ש'יתנהגו יפה'".
אותם משפטנים רואים במקרה רינת סבן אבן בוחן. "אם מח"ש תהיה פוליטית, שוטרים יחששו לחקור אישי ציבור כי יתכן שקידומם ייעצר. שוטרים גם עלולים להתעמר בהפגנות בפעילים מצד מסוים של המפה הפוליטית, כשהם יודעים שיש להם 'חסינות' מחקירה או העמדה לדין". במצב כזה, הם מעריכים, לא היו מעמידים לדין משמעתי את רפ"ק מאיר סוויסה, השוטר שהשליך רימוני הלם לעבר מפגינים נגד ההפיכה המשפטית ב-2023. "לא רק שהמשטרה חלשה ונמצאת בצניחה חופשית, מח"ש פוליטית היא הסרת חשש מכל שוטר להשתמש בכוח עודף".
הגורמים מסמנים את אגף החקירות והמודיעין במשטרה (אח"מ) כיעד הבא להשתלטות השר. "לאחרונה מסתמנת תופעה של ניסיון לשבור את ראש אח"מ ניצב בועז בלט, שבינתיים עומד בפרץ. רואים את זה גם בפרשת סבן, העוזרת של בלט, ובעיכוב מינויים נוספים באגף על ידי השר. והשיא עכשיו – החלטת בן גביר על העברת סמכויות חקירות בעבירות הסתה לטרור מאח"מ למחלקה מיוחדת שבראשה יעמוד מקורב לשר".
"יש ניסיון לשבור את ראש אגף החקירות", טוען בכיר במערכת אכיפת החוק. "רואים את זה גם בפרשת סבן וגם בהחלטה להעביר חקירות הסתה למחלקה מיוחדת בראשות מקורב לבן גביר"
"חקירות פליליות העוסקות בחופש הביטוי רגישות ביותר ומצויות תמיד בפיקוח הדוק של הייעוץ המשפטי לממשלה", אומר גורם משטרתי בכיר. "לקצין הממונה על ידי שר פוליטי תהיה גישה לכלים רגישים, וזה עלול לגלוש בקלות למעקב אחר פעילים פוליטיים מצד מסוים. מתנגדי השלטון יהיו בסיכון".
לפי הצעת חוק הפיצול שנידונה בימים אלה, היועמ"ש ימונה לתקופת הכהונה של הממשלה שמינתה אותו. כלומר, כל ממשלה תוכל למנות יועץ משפטי שלה והוא לא יכהן שש שנים ללא תלות בחילופי שלטון, כפי שנהוג היום. בנוסף יבוסס העיקרון שלפיו עמדתו של היועמ"ש משקפת את הדין הקיים עבור הרשות המבצעת, אולם שיקול הדעת הסופי הוא בידי הממשלה.
שינויים נוספים כוללים את העדפת עמדת הממשלה על עמדת היועץ - בכל הליך משפטי שהמדינה צד לו, העמדה שמוצגת לבית המשפט חייבת להיות עמדתה האותנטית של הממשלה. בנוסף, לא תישלל מהמדינה זכותה לייצוג ולא ניתן לכפות עליה ייצוג שאינו תואם את עמדתה. היועץ לא יתייצב בבית המשפט להציג עמדה אחרת אלא באישור הממשלה. פרק הייצוג הינו כה משמעותי שעלתה אפשרות שיופרד ויועלה לקריאה ראשונה בפני עצמו.
יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, שמחה רוטמן, אומר שכבר בשבוע הבא יחלו הדיונים בפרק העוסק בחציו השני של הפיצול – מינוי התובע הכללי. "התובע ימונה באמצעות ועדה שמורכבת מגורמים רבים", אומר רוטמן. "המינוי יהיה לשש שנים, והחשש שיבחרו אדם כדי לסייע בהליכים פליליים לנבחר ציבור זה או אחר מצטמצם גם בשל הדרישה שתהיה ועדה מיוחדת שתחליט בנוגע להעמדה לדין של נבחרי ציבור".
רוטמן דוחה את הטענות שמדובר בחוק לריסוק מוסד היועמ"ש. "היועץ אכן יהיה דמות עם זיקה גדולה לממשלה הנבחרת", הוא אומר. "כך נהוג בכל מדינות העולם, ואין שום סיבה שבישראל המצב יהיה שונה. הזכות הבסיסית של ממשלה זה לבחור מי ידבר בשמה. מחקרים בעולם הראו שמנגנון שכזה דווקא תורם לשלטון החוק ומקל על שיח פורה וציות לחוק, כשהאמירות באות מאדם בעל שיעור קומה משפטי שהממשלה עצמה בחרה".
לדבריו, גם במינוי ראש מח"ש תהיה "בחירה של ועדה מקצועית המשקפת אינטרסים רבים ומגוונים. לצערי, קיימים גורמים שמנסים לקבע נרטיב שלפיו מינוי על ידי הממשלה או גורמים פוליטיים הוא בהגדרה מושחת או נגוע באינטרסים זרים. הממשלה היא הגוף שממנה רמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש מוסד, נגיד בנק מרכזי, נציב שירות מדינה ועוד בעלי תפקידים רבים. החובה הבסיסית של ממשלה נבחרת היא למשול ולמנות בעלי תפקידים, ואסור לה לסגת מזה בגלל טענות מדומיינות".¿
פורסם לראשונה: 00:00, 06.02.26
