בשבועות האחרונים, בעודנו צופים בתפנית האלימה של סעודיה במפרץ, שכללה הפצצת שיירות אמירתיות בתימן, מתקפה תקשורתית חסרת רסן על אבו-דאבי וניסיון כושל להקים ברית צבאית עם טורקיה ופקיסטן, ישב מוחמד בן זאיד (MBZ), האמיר של אבו-דאבי, בשקט, ספג עלבונות ובינתיים רשם הישגים במישור המדיני-אסטרטגי: ביקר בניו-דלהי וחתם על הסכמים בילטרליים בתחום ההשקעות, האנרגיה והביטחון, ביקר אצל פוטין על מנת להבטיח מרחב תמרון במרכז אסיה, הרחק מהישג ידה של סעודיה וחתם על עסקה שעשויה לעצב מחדש את מפת האנרגיה העולמית.
1 צפייה בגלריה
מוחמד בן סלמאן יורש העצר של סעודיה ומוחמד בן זאיד נשיא איחוד האמירויות
(צילום: Nathan Howard/AP, AP)
התנהלותו של מוחמד בן סלמאן (MBS) בחודשים האחרונים מאופיינת ברהב ובתוקפנות הנובעים ממצוקה אסטרטגית עמוקה. הניסיון הסעודי לכפות הגמוניה אזורית דרך "בריונות תשתיות" ולחץ צבאי בתימן מסתיר מציאות כלכלית מורכבת. MBS פועל מתוך דחיפות; הוא יודע שהזמן פועל נגדו. הבריונות שלו כלפי אבו-דאבי – החל מהדרישה האולטימטיבית מחברות בינלאומיות להעביר את מטותיהן לריאד ועד לעימות החזיתי בתימן – אינה מעידה על עוצמה, אלא על חרדה מהגירעונות המעמיקים ומהקושי לממש את הבטחות הענק של "חזון 2030".
אל מול הרעש הסעודי, מציג MBZ מדינאות בשלה ונינוחה. הוא לא נגרר למלחמות מילים או לעימותים טקטיים חסרי תוחלת. במקום זאת, הוא מנהל מהלכים אסטרטגיים רחבי היקף
אל מול הרעש הסעודי, מציג MBZ מדינאות בשלה ונינוחה. הוא לא נגרר למלחמות מילים או לעימותים טקטיים חסרי תוחלת. במקום זאת, הוא מנהל מהלכים אסטרטגיים רחבי היקף:
- בן זאיד מהדק את קשריו בניו-דלהי, חותם על הסכמים אסטרטגיים ובונה מסדרון כלכלי שמעגן את האמירויות כשותפה הקריטית של המעצמה ההודית. בכך ״מאגף״ בן זאיד את יורש העצר הסעודי ממזרח ודואג לשיתוף פעולה עם המעצמה האזורית הבלתי מעורערת.
- ביקוריו ברוסיה נועדו להבטיח שקט תעשייתי. הוא מבין שבעולם רב-קוטבי, היכולת לתמרן בין המעצמות ללא חיכוך היא נכס, מה שמאפשר לו לפעול באזורי השפעה רוסיים מסורתיים ללא הפרעה.
- השלמת מהלך אסטרטגי המציב את אבו-דאבי כ"בעלת הבית" של עורק האנרגיה החלופי של אירופה, עוקף את הווטו הרוסי-איראני ומחבר את עתודות הגז הרביעיות בגודלן בעולם ישירות למערב.
- מול שותפיו להסכמי אברהם, בן זאיד מפגין סבלנות. בזמן שסעודיה מתרחקת מלוגיקת ההסכמים בשל שיקולי הישרדות, האמירויות מעמיקות אותם מבלי להפנות עורף לשותפות.
- הניגודיות בין שתי הכלכלות היא לב הסיפור. דוח הבנק העולמי מדצמבר 2025 חושף את עומק הפער:
- לפני עשור בלבד, יחס החוב-תוצר של סעודיה עמד על פחות מ-2%. היום הוא מטפס לעבר 32% – זינוק של פי 16 בתוך עשור המעיד על דהרה מסוכנת על חשבון העתיד. לעומת זאת, האמירויות שומרות על יציבות ומשתמשות ביתרות העצומות שלהן לרכישת נכסים מניבים ולא לכיסוי גירעונות.
- סעודיה טוענת שהמגזר הלא-נפטי מהווה 76% מהתוצר, אך מדובר בשינוי מתודולוגי מלאכותי שכולל הוצאה ממשלתית. באמירויות, לעומת זאת, 78% מהתוצר מגיעים ממגזרים יצרניים אמיתיים (תיירות, לוגיסטיקה, פיננסים). בעוד רווחי אראמקו הסעודית צנחו ב-25% וזיעזעו את הממלכה, האמירויות נהנות מצמיחה מאוזנת של 4.8%.
- MBS הציב יעד של 100 מיליארד דולר בהשקעות זרות (FDI), אך בפועל גייס רק 12–20 מיליארד. בעוד סעודיה "מתחננת" להשקעות ומתחייבת לשורת השקעות במדינות אחרות במקביל (בעיקר בארה״ב), האמירויות מנהלות קרן הון ריבונית עצומה ומהוות משקיע גלובלי בתשתיות אסטרטגיות.
יהוונתן אדירישליט האמירויות מעולם לא נאלץ להתמודד עם אתגר בסדר גודל כזה. עם תקיפה קינטית של כוחותיו באזור פעולה בחצי האי ערב. יתרה מזאת, גם בימי המשבר מול קטאר תמיד היו לאמירויות שותפים באזור, לרבות בריאד.
האיפוק האסטרטגי שמפגין האמיר מרתק. ממש כאילו תוכנית הפעולה הזו חיכתה במגירה. כך נוהג מנהיג בטוח. מוחמד בן זאיד מבין שהמאבק האמיתי במאה ה-21 אינו מוכרע בהפצצת שיירות בתימן או ברהב תקשורתי, אלא בשליטה בצינורות, בנמלים ובמסדרונות הלוגיסטיים. עבור ישראל, המסקנה ברורה: העוגן האמירותי, לצד העוגן ההודי, הוא היסוד האמיתי לאדריכלות הישראלית במרחב. ברית אינדו-אברהם.
