נתונים אופטימיים במשרד החינוך: שיפור ניכר בהישגי התלמידים, בכל המגזרים ובכל סוגי הפיקוח, במבחן הארצי לתלמידי כיתות ד' בשפת אם עברית וערבית. כך עולה ממצאי מבחני "תנופה" שמפרסמים הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) ומשרד החינוך. אמנם יש כאן סיבה משמעותית לשביעות רצון, במבחן לדוברי העברית ההישגים עלו ב-15 נקודות ובמבחן לדוברי ערבית ב-11 נקודות, אך עדיין ישנם פערים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך לגבוה.
מבחנים בעברית ובערבית התקיימו בחודש מרץ 2025 והשתתפו בהם 111,652 תלמידים, בהם 89,952 תלמידים במוסדות דוברי עברית ו-26,722 תלמידים במוסדות דוברי ערבית.
במשרד החינוך טוענים כי העלייה בהישגי התלמידים באה בעקבות תכנית ייעודית שהוביל שר החינוך לצמצום פערים ומדגישים, כי לצד המגמה החיובית, הנתונים ממחישים כי המשך חיזוק מיומנויות השפה - בפרט בחברה הערבית - נותר יעד מרכזי בעבודת המערכת.
"בכניסתי לתפקיד יצאנו לדרך בחיזוק מיומנויות היסוד, ובכלל זה באמצעות התוכנית 'צומחים מחדש', השקעה ממוקדת ופרטנית בחלשים בכל המגזרים בחברה", אמר שר החינוך יואב קיש. הוא הוסיף: "השיפור בציונים הוא ביטוי לעבודה המקצועית והמסורה של הצוותים החינוכיים, שמובילים את התהליך בכיתות מדי יום".
הצלחה בקרב בנות
המבחן לכיתות ד' נועד להעריך את רמת השליטה באוריינות לשונית בקרב התלמידים בהתאם לתוכנית הלימודים. במבחן נבדקים הבנת הנקרא באמצעות טקסטים מסוגות שונות והתחומים שנבדקו הם משמעות גלויה, משמעות משתמעת ופרשות ויישום והערכה.
נתון מעניין שעולה מהמבחנים מראה כי הישגי בנות כיתה ד' שנבחנו היו גבוהים יותר משל הבנים. בהתאמה שיעור הבנות ברמת הביצוע הגבוהה גדול יותר – פער של שמונה אחוזים לטובת הבנות.
בקרב דוברי ערבית ניכרת ירידה של 13 אחוזים בשיעור התלמידים ברמת הביצוע הנמוכה ביותר, לצד התחזקות עקבית של רמות הביניים.
זינוק בחברה הבדואית
אחד הנתונים המעודדים עולה מבדיקת תוצאות הבחינות של תלמידים בחברה הבדואית בנגב. מהממצאים המרכזיים עולה, כי במבחן בערבית בולטת עלייה ניכרת בהישגי הבדואים בדרום, עם עלייה של 36 נקודות בממוצע ההישגים בהשוואה לתשפ"ד. זאת לאחר ירידה של 23 נקודות בהישגיהם בתשפ"ד ביחס לתשפ"ג.
בקרב תלמידים דוברי עברית, 71 אחוזים עומדים בדרישות תוכנית הלימודים (רמת ביצוע גבוהה) – עלייה של תשעה אחוזים לעומת השנה הקודמת.
עוד נרשם, שיפור נרשם בכל סוגי הפיקוח בעברית: עלייה של 14 נקודות בפיקוח הממלכתי, 20 נקודות בממלכתי-דתי ו-13 נקודות בפיקוח החרדי (בקרב התלמידים שהשתתפו במבחן). 52 אחוזים מבתי הספר דוברי העברית ו-48 אחוזים מבתי הספר דוברי הערבית שיפרו באופן ניכר את הישגי תלמידיהם בהשוואה למדידה הבית-ספרית הקודמת בתשפ"ג.
האתגר הבא: הפערים החברתיים
למרות שהנתונים בסך הכל חיוביים, נתון אחד מעורר אי-נחת: הפערים הכלכליים-חברתיים. בקרב דוברי העברית, הציון הממוצע של תלמידים מרקע כלכלי חברתי גבוהה עמד על 347. בקרב תלמידים תלמידים מרקע כלכלי נמוך – 322 בלבד, פער של 25 נקודות.
בנוסף, יש גם היבט מגזרי שלילי שחשוב לתת עליו את הדעת: למרות השיפור בהישגים בחברה הערבית, רק 1 מתוך חמישה תלמידים עומדים בדרישות תכנית הלימודים – רמת ביצוע גבוהה. אמנם, גם בחברה הערבית חל שיפור בהישגי התלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, אך עדיין ישנו פער של 85 אחוזים בקרב התלמידים שאינם עומדים בדרישות תכנית הלימודים.
במשרד החינוך רואים בתוצאות מבחני "תנופה" ביטוי למהלכים פדגוגיים שמוביל המשרד בשנים האחרונות, ובראשם התוכנית "צומחים מחדש", שהושקה במהלך שנת הלימודים תשפ"ד (2023–2024) כמענה לאתגרי הלמידה שנוצרו בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
1 צפייה בגלריה
"השיפור בציונים - ביטוי לעבודה המקצועית והמסורה של הצוותים החינוכיים". שר החינוך קיש
(צילום: עוז מועלם)
התוכנית נבנתה כתוכנית התערבות ממוקדת לחיזוק מיומנויות היסוד ולצמצום פערים, ויושמה בשנת תשפ"ד בהיקף תקציבי כולל של כ-180 מיליון שקלים, שכלל בין היתר הרחבה משמעותית של שעות אישיות לתלמידים,לצד הפעלת תכניות ייעודיות ממוקדות וליווי פדגוגי בבתי הספר.
במסגרת התוכנית יושם המודל הפדגוגי MTSS (מערכת תמיכה רב-שכבתית), המבוסס על מענה מותאם אישית לכל תלמיד. במשרד החינוך מציינים כי תוצאות מבחני תנופה משמשות כלי להערכת אפקטיביות המהלכים ולהכוונת המשך עבודת החיזוק באוריינות שפתית.
