אחרי הפגישה ביום ראשון בין נציגי המפלגות החרדיות ליועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון עו"ד מירי פרנקל שור, שבמהלכה הציגו החרדים את המתווה שלהם לחוק הפטור מגיוס והודיעו מה יהיו מסוגלים להעביר בציבור שלהם, עדיין נותרו בין הצדדים מחלוקות שקשה עד בלתי אפשרי לגשר עליהן.
הדבר הוביל להערכה בקרב בכירים בסיעות החרדיות ובסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי במצב שנוצר יהיה בלתי אפשרי להעביר את החוק. כעת חושפים ynet ו"ידיעות אחרונות" את הנקודות שתרו במחלוקת בין החרדים ליועצת המשפטית של הוועדה.
על פי גורמים המעורבים במו"מ המתנהל בין החרדים לפרנקל שור, הוסכמו שני עקרונות עיקריים: פרנקל שור ביקשה שהחוק יהיה בהוראת שעה (חוק מוגבל בזמן שיש להאריכו מחדש או שהוא פוקע ומתבטל, מ"א), אלא שהחרדים רצו אותו כחוק רגיל. בתום הוויכוח בנושא, הוסכם כי החוק יחול כהוראת שעה. בנוסף, הוסכם כי לוועדה המייעצת שאחראית לבדוק שהמסלולים בצה"ל אכן מותאמים לחרדים, לא תהיה הסמכות לבטל סנקציות או להוריד את היעדים במידה וצה"ל יהיה אשם בכך שאין מספיק מסלולים.
אלא שגם אחרי ההסכמות הללו, עדיין נותרה שורה של מחלוקות, המשמעותית שבהן היא דרישתה של יועמ"שית הוועדה להחלת סנקציות משמעותיות - שלילת סבסוד המעונות וקיצוץ תקציבי הישיבות - באופן מיידי ולא בהדרגה. החרדים, כצפוי, מתנגדים לכך בתוקף. מחלוקת נוספת נוגעת לדרישת הייעוץ המשפטי שמנגנון הפיקוח על תלמידי הישיבה יהיה חיצוני ולא יופקד בידי הישיבה.
עוד מבקשת היועצת המשפטית שיהיו סנקציות קבועות על מי שחייב בגיוס, גם אם עומדים ביעדים. החרדים מוכנים להשאיר את הסנקציה של שלילת רישיון הנהיגה ואילו פרנקל שור דורשת סנקציות נוספות.
סעיף נוסף שבמחלוקת: הצבא מבקש שבתוך היעדים יהיה אחוז שמיועד ללוחמים ו/או גילים צעירים, והחרדים טרם הסכימו לכך. מחלוקת נוספת נוגעת לבקשת החרדים להוסיף בסעיף המטרה הסדרה של מעמד לומדי התורה, שלה פרנקל שור מתנגדת. סעיף נוסף שדובר לא מעט גם בדיוני הוועדה נוגע לשאלה 'מיהו חרדי' ועדיין מצוי גם כאן במחלוקת עמוקה: פרנקל שור דורשת כי מי שהיה במוסד לימוד חרדי מגיל 15-18 ייחשב חרדי, ואילו החרדים דורשים מגיל 14-18.
הסעיף האחרון שעליו אין הסכמות נוגע לעריקים. החרדים דורשים שברגע שעובר החוק כל צווי הגיוס שיצאו עד עכשיו יתבטלו ויתחילו מהתחלה, ואילו פרנקל שור דורשת שתהיה לצבא את האפשרות להשאיר כחייבי גיוס חלק מהחרדים שקיבלו צווים. לאור הדברים מעריכים גורמים בכירים כי לא ניתן יהיה להעביר חוק גיוס במצב שנוצר, והשאלה שנותרה היא האם החרדים יתנו בכל זאת לממשלה מרחב פעולה או שמא הכנסת תתפזר בסוף מרץ לקראת בחירות ביוני.
כאמור, ביום ראשון התקיימה פגישה שארכה מספר שעות בין נציגי החרדים ליועצת המשפטית של הוועדה, שהובילה להסכמות רק בשניים מהסעיפים. בתום הפגישה ביקשה פרנקל שור זמן להתעמק במתווה שהציגו החרדים ובקשיים שהם מעלים ולחזור עם תשובה בנושא.
אתמול (שני) נערכו בייעוץ המשפטי לא מעט שיחות והערכות מצב, ובמקביל בקואליציה החלו להפעיל לחץ כבד על החרדים לנתק את ההצבעה המתוכננת על פיצול חוק ההסדרים מחוק הפטור מגיוס, משום שאחרת אי אפשר יהיה להעביר תקציב בזמן. לקראת הערב ואחרי שעות של כאוס בקואליציה, החרדים הודיעו שהם מסכימים להצביע על הפיצול במנותק מחוק הגיוס, אולם היה ברור שהסיכויים להגיע להסכמות הולכים ופוחתים.
בסביבת רה"מ עומדים כרגע חסרי אונים מול הסיטואציה. בעוד שבעבר הפעיל נתניהו לחץ כבד על ראשי הוועדה, קודם יולי אדלשטיין ואחריו בועז ביסמוט, כעת נוצר מצב שבו השיח סביב החוק הוא משפטי בלבד ונוגע לשאלה מה לדעת היועצת המשפטית יהיה כשיר בבג"ץ. גורמים בסיעות החרדיות הודו אמש כי יהיה בלתי אפשרי להעביר חוק בנסיבות ובזמן שנותר. "הגענו לקצוות שקשה להתכנס מהם לשורה תחתונה", הסביר גורם חרדי, "להעביר חוק גיוס זה בבחינת נס".
כעת נותרה השאלה האם החרדים יאפשרו את העברת התקציב אם חוק הפטור מגיוס לא יאושר ויקבלו תקציבים שהם ממתינים להם, או יודיעו על פירוק הממשלה. "יתכן שבגלל המתח הפנימי של החרדים, נתניהו יזכה מן ההפקר", אומר גורם בכיר. "חלק מהחרדים רוצים לתקוע אצבע בעיניהם של גודלקנופף ובבצ'יק ולא לספק להם את התענוג של פירוק הממשלה".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.02.26
