ככל שזה מגיע לאזעקות, מושב פארן שבערבה התיכונה הוא מקום די שקט. למעט מקרים חריגים של כטב"מים וטילים שהגיעו ארצה מאיראן או מתימן, אפילו מלחמת חרבות ברזל לא השפיעה. עד לפני כשבועיים, כאשר זוהו מחבלים שחדרו ארצה ממזרח. חדירת מסתננים ממזרח הפכה לאחרונה לתופעה שכיחה. במאי האחרון סיפר ראש מועצת עמק המעיינות איתמר מטיאש בדיון של הוועדה המיוחדת ליישובי הגבול המזרחי כי "יש לנו חדירות כל שבוע". מאז ומתמיד, הגבול המזרחי היה רצוף הסתננויות. התקופה אחרי הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, זכתה לכינוי "תקופת המרדפים", על שם מרדפי כוחות צה"ל אחר מחבלים ומפגעים שהסתננו מירדן לתוך שטח ישראל.
1 צפייה בגלריה
גדר פרוצה בגבול ירדן
(צילום: מועצה איזורית חבל אילות, Ahmad GHARABLI / AFP, דובר צה"ל)
הגבול עם ירדן יושב על קו שבר פוליטי. בקעת הירדן היא חלק מאותו גבול מזרחי ארוך, אבל גם חלק בלתי נפרד מ"השטחים" שנכבשו במלחמת ששת הימים. זו הסיבה בגללה הבקעה לא תמיד נכללה, לא במאבק ההתיישבות ולא בזיהוי הלאומי כרצועת ביטחון הכרחית לישראל. המדינה חלקה את הטיפול הצבאי וההתיישבותי בגבול ירדן כחלק מהאזורים הרחבים צפון ודרום, מבלי להביט בו מנקודת מבט אחת מרכזת – הגבול המזרחי, אך לפני כשלושה חודשים הציגה הממשלה שינוי תפיסה ביחס למה שמתרחש בגבול המזרחי. הוחלט להקים מכשול פיזי שיסייע בבלימת ההסתננות. בנוסף, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אמיר ברעם, הדגיש אז דברים חשובים: "חוץ מביטחון נדרש מערך שלם, שמתחיל בהתיישבות, שלא תגיע בלי תעסוקה, תחבורה, מים, חקלאות, בריאות ועוד".
תפיסת הגבול המזרחי מהדהדת את אותו שיר מפורסם שכתב ז'בוטינסקי, מנהיג תנועת בית"ר ב-1929, "לְאַרצִי קַו-הַצִּיר וְהָאֶדֶן הוּא יַרדֵּן, הַיַּרדֵּן הַקָּדוֹשׁ. שׁתֵּי גָדוֹת לַיַּרדֵּן: זוֹ שֶׁלָּנוּ – זוֹ גַם-כֵּן!"
תפיסת הגבול המזרחי מהדהדת את אותו שיר מפורסם שכתב ז'בוטינסקי, מנהיג תנועת בית"ר ב-1929, "לְאַרצִי קַו-הַצִּיר וְהָאֶדֶן הוּא יַרדֵּן, הַיַּרדֵּן הַקָּדוֹשׁ. שׁתֵּי גָדוֹת לַיַּרדֵּן: זוֹ שֶׁלָּנוּ – זוֹ גַם-כֵּן!". השיר נכתב כביטוי לתנועה רעיונית שהחלה במאבק בהחלטת השלטונות הבריטים לפצל את שטח המנדט הבריטי שהובטח ליהודים ולהעניק את השטח שממזרח לירדן למשפחה ההאשמית, כפיצוי על אובדן שטחים אחרים שהובטחו לה בעיראק. נשיא ההסתדרות הציונית דאז, חיים ויצמן, ניסה להיאבק בהחלטה, אך מרגע שהתקבלה – החליטה ההסתדרות הציונית לקבל את הדין. ז'בוטינסקי והתנועה הרוויזיוניסטית התנגדו נחרצות לוויתור הרשמי על גדת הירדן המערבית. בכך החל אותו דיון כה רלוונטי לימינו על גבולות הארץ, בהשראת המסורת התנ"כית של שיבת עם ישראל לארצו ובמתח מתמיד מול הסיטואציה הפרגמטית המדינית.
חלוקת הארץ לאזורים על פי התקופה בה נכבשו (במלחמת 1948 או במלחמת 1967) מייצרת הסתכלות אסטרטגית, צבאית ומדינית שאינה קוהרנטית עם הגאוגרפיה הפשוטה של גבולותינו: צפון, דרום ומזרח. בקעת הירדן היא חלק מאותו גבול מזרחי ארוך, ולא חלק נפרד באזור הגנרי "השטחים שנכבשו לאחר 1967". צה"ל עבר באחרונה תהליך, כשחידש את אוגדת הגבול המזרחי, וטוב עושים במשרד ההתיישבות כשמקדמים במרץ את ההתיישבות בסמוך לגבולות. כפי שאמר ברעם, חוץ מביטחון, נדרש מערך אזרחי שלם.
תירא אל כהן היא מייסדת ונשיאת ארגון קדמה
פורסם לראשונה: 00:00, 12.02.26
