על הרציפות שבטבע, על החיבור החזק של היונקים לצאצאיהם, ועל עיתות מבחן.
טבע - בטבע הכל רציף, לא בדיד לא בינארי. אפילו היריון שזה כן או לא, הוא רציף. חודש תשיעי הוא חד-משמעי אבל מה עם הרגעים הראשונים, בהם הביצית המופרית רק אולי נקלטת ברחם? הכי מעניינים הם המעברים, הזריחה והשקיעה, הים והיבשה, הלידה והמוות. גם המוות רציף – מומיה בת אלפי שנים היא לא כמו מי שזה עתה הלך. אצלו עוד נשארו תאים חיים, משהו עוד קורה, הטבע רציף.
יונקים - היונקים כולם ואנחנו בתוכם, נקשרים לצאצאים שלנו ולהורינו. בשביל הטבע זה יעיל כדי לשמור על השושלת, ואנחנו לקחנו עד הקצה את המנגנון הפונקציונלי הזה. אנחנו אוהבים את הילדים שלנו בלי גבול, ואנחנו אוהבים וקשורים להורים שלנו, ולא חשוב כמה שנים הם כבר אינם. לא פעם במעמדים כאלו, נשמעת הקריאה: "שמור עלינו מלמעלה". אין צורך, אתה תנוח אבא, אני שומר עליך מלמטה. שומר מכאלה שבורחים כמו שפנים מאחריותם, ואפילו 20 שנה אחרי שירדת מהבמה, מנסים להסתתר בצִלְּךָ הגדול.
לפנות בוקר של שבת אמא שלי שכבה במיטה, ענבל ואפרת שהיו כמו בנות בשבילה, ישבו משני צידי המיטה, כל אחת מחזיקה ביד אחת של אמי הגוועת. כך הן נרדמו. המרווח בין נשימותיה הכבדות הלך והתארך, עד שהצליל המרגיע של הנשימה הבאה לא הגיע.
מבחן – בזמנים רגילים נורמליים, אין שום בעיה להיות "בסדר" אפילו "בסדר גמור". רוב הזמן הוא כזה ורוב האנשים הם כאלה, רגילים, נורמליים - בסדר. אבל פעם בכמה זמן, אולי פעם בדור, מגיעה שעת מבחן, ואז מתגלה מי באמת שווה משהו. מי רץ ומתגייס ומי בורח לחו"ל. מי מבין שחייבים לעזור לחיילים ולגייס את כולם, ומי מוכן למכור אותם בקומבינת השתמטות, משיקולים פוליטיים קטנים. מי רוצה חקירה אמיתית ומי רוצה טיוח. מי קורא לטבח תקומה, ומי קורא לו בשמו. מי דואג לריבונות ישראל, ומי מבקש ממדינה זרה להתערב ולהשפיע על הליך משפטי בארץ. מי דורש את המובן מאליו, שהעובדים ב"אקווריום" יעבדו אך ורק עבור ישראל, ומי מוכן שיהיו שם סוכנים קטאריים. מי קורא לאנשים כאלה פטריוטים, ומי קורא להם בשם הראוי להם. מי עומד מול כל הטירוף הזה, ומי שותק.
גלעד שרון צילום: אביגיל עוזילא תענוג גדול לשחות נגד הזרם, ובמיוחד זרם עכור כזה. אבל אין ברירה, כי השפכים האלה זורמים למקום נמוך, נמוך מאוד. אל בִּיצה סרוחה של מים עומדים. גן עדן לחסרי חוליות, שמשכשכים להנאתם במדמנה, מחלקים ג'ובים, כבוד מפוקפק, ואולי גם כסף. אל תעזו לקרוא לבריכת החמצון הזאת ימין. זה לא ימין, זה ריקבון של תועלת אישית. אסור לפחד מהטינופת והרעל, אסור להתקפל מול הלחצים. מי שרוצה לנשום אוויר נקי חייב לעמוד מול השיטפון הרע הזה, הוא יעבור, זה לא תמיד יהיה ככה. אולי זה קשה אבל שווה את המאמץ.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.02.26
