בחודש וחצי הראשונים של השנה נרשם שיא שלילי של 47 קורבנות בחברה הערבית לעומת 31 בתקופה המקבילה בשנה שעברה, ורבים מרגישים אפילו פחות בטוחים משהיו לפני. "קשה לי להאמין שהוא נרצח, הוא לא הספיק כלום בחייו", אמר חברו של עבד משארקה בן ה-18 שנורה אתמול (שבת) למוות בנצרת. "אם רצחו אותו, לא אופתע אם ירצחו גם אותי. חפים מפשע נרצחים. נצרת, העיר הגדולה שהתרגלנו שהיא שקטה וטובה נהפכה להיות עיר מסוכנת. אם אני יוצא מהבית וחוזר אני צריך להגיד תודה שחזרתי בחיים".
"חפים מפשע נרצחו". זירת הרצח בנצרת
"זה רצח אכזרי", הוסיפו תושבים בעיר לאחר הירי, "בימים אלו רוצחים יותר נערים וצעירים כדי שיכאיב יותר. כולנו בסכנת חיים ובכל רגע יכולים לרצוח עוד ועוד בלי שידפקו חשבון לאף אחד".
המשטרה פתחה בחקירה ועדכנה כי הרקע לאירוע פלילי והנסיבות בבדיקה. השוטרים הוזנקו למקום והחלו בסריקות לאיתור החשודים בירי. פרמדיק מד"א אמג'ד ניקולא סיפר: "הפצוע היה ברכבו כשהוא מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה עם פציעות ירי קשות בגופו. ביצענו בדיקות רפואיות אך לצערנו הרב פציעותיו היו משמעותיות ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותו". אתמול בערב נקבע גם מותו של צעיר כבן 20 שנורה בכביש 40 בנגב, סמוך למחלף נאות חובב.
מבין 47 מקרי הרצח שבוצעו מתחילת השנה, ארבעה בלבד פוענחו. בפילוח אזורי, מרבית המקרים אירעו במחוז הצפון, עם 21 חקירות רצח, ולאחר מכן במחוז החוף עם עשר חקירות. שלוש מבין הקורבנות, היו נשים. שני המקרים האחרונים הגיעו בתום שבוע שבו נרצחו שמונה בני אדם נוספים מהחברה הערבית, בהם ופאא עוואד. ופאא, אם לשישה וסבתא ל-18, נרצחה ביריות בגיל 55 בעת שתלתה כביסה בחדר פנימי בביתה בעיר טמרה שבגליל התחתון. שני גברים בני 23 ו-36 נעצרו בחשד למעורבות ברצח.
"עדיין קשה לי להתמודד עם המצב", סיפר בעלה עמר, "איך אני אכנס לבית בלי אשתי היקרה שתמיד הייתה לידי ועזרה ותמכה? בלעדיה החיים לא שווים כלום. זה מה שעשו הרוצחים, הם חטפו את הנשמה שלי. אולי אני אהיה גם בתור אם המצב כל כך מזעזע. הירי יגיע לכל בית".
בין הקורבנות הנוספים, היו חוסיין אבו-סאלח רקיק. בנו עלאא הביע גם הוא תסכול מהמצב: "אבא היה בדרך לעבודה ונרצח. אנחנו שואלים את עצמנו מה גרם לרצח. חיפשתי ושאלתי ולא מצאתי דבר שהוביל לזה".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "מדובר במצב חירום לאומי ובמציאות בלתי נסבלת הפוגעת בציבור הנורמטיבי, שהוא הרוב המכריע, המבקש לחיות בביטחון. חלק ניכר מהנרצחים הם קורבנות תמימים, שנפלו קורבן לסכסוכים בין עבריינים ובין משפחות וארגוני פשע. המאבק בארגוני הפשיעה נמצא בראש סדר העדיפויות והמשטרה פועלת בכל הכלים העומדים לרשותה, במישור הגלוי והסמוי. עם זאת, מאחר שמדובר במצב חירום לאומי, חלה חובת שילוב זרועות של כלל גורמי הממשלה, החזרת הכלים הטכנולוגיים באמצעות חקיקה ושיתוף פעולה הדוק עם ההנהגה המקומית".
