מספרים על רופא שקרא אליו חולה ואמר לו: "יש לי בשורה רעה ובשורה רעה עוד יותר". החולה המבוהל מבקש לדעת מהי הבשורה הרעה: "לפי הבדיקות, נותר לך שבוע לחיות", אומר הרופא. החולה המום ושואל את הרופא: "אז מה יכול להיות גרוע יותר?" הרופא השיב: "אני מחפש אותך כבר שבוע לבשר לך את זה". גם בכלכלת ישראל דומה שיש כעת בשורה רעה ובשורה רעה עוד יותר. הבשורה הרעה: תקציב המדינה הרע לשנת 2026 לא יאושר עד ל–31 במרץ כחוק. הבשורה הרעה יותר: תקציב המדינה הרע הזה דווקא יאושר בסוף החודש הבא.
תקציב המדינה לשנה הנוכחית טרם אושר בכנסת, והוגש באיחור רב בניגוד לחוק. 40 ימים לפני שהממשלה תיפול, אם לא יאושר התקציב עד ל-31 במרץ, דנים כעת בשש ועדות בכנסת בפרקי התקציב וחוק ההסדרים. אחר כך יהיה צורך לאשרו בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. הזמן דוחק, והדיונים מתקיימים בלחץ וללא שום עומק בסעיפי חוק ההסדרים המצומצם, המסורבלים ומורכבים מדי בחלקם, לא רק לדעת הייעוץ המשפטי.
כל עוד אין תקציב מאושר, המדינה מתנהלת בתקציב המשכי, שללא ספק רע למשק. אם התקציב יאושר בשבועות הקרובים, אמנם ניתן יהיה לנהל את מדינת ישראל עם תקציב קבוע, אך מצב קופת המדינה והמשק יהיה גרוע הרבה יותר מאשר ניהול המדינה עם תקציב המשכי
יש לזכור בעת הזאת: כל עוד אין תקציב מאושר, המדינה מתנהלת בתקציב המשכי, שללא ספק רע למשק. אם התקציב יאושר בשבועות הקרובים, אמנם ניתן יהיה לנהל את מדינת ישראל עם תקציב קבוע, אך מצב קופת המדינה והמשק יהיו גרועים הרבה יותר מאשר ניהול המדינה עם תקציב המשכי.
נותרו פחות משישה שבועות לאשר, בעיכוב משמעותי מאוד, את התקציב. בימים כתיקונם אי העברת תקציב נחשבת לאסון כלכלי. הפעם, כך נראה, האסון יהיה דווקא בהעברת התקציב הרע, חסר המעוף והשבלוני שהכינו במשרד האוצר לשנת 2026.
תקציב המשכי פירושו תקציב חודשי של 1 חלקי 12 מתקציב שנת 2025, הבלתי ריאלי כיום. הפער, לפי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, הוא חוסר של 55 מיליארד שקל לניהול המדינה בראשית השנה. אם תקציב המדינה לא יעבור עד 31 במרץ בחצות – תיקלע המדינה למצב כלכלי קשה, כאשר לפחות עד אוקטובר או נובמבר לא יהיה לישראל תקציב מדינה מאושר.
ללא ספק מדובר במצב בלתי רצוי. ואולם, נוכח הצעת התקציב העלובה שבה דנים כעת בכנסת, המצב הנוכחי הוא כנראה טוב יותר מאישור התקציב חסר המעוף שהוכן לשנת 2026. זהו, בלשון המעטה, תקציב רע, לדעת כל בכירי המשק, ובפי רבים אפילו תקציב ממש גרוע. ההסבר קל להבנה גם ללא כלכלנים: הגירעון בתקציב גבוה מאוד, וחוק ההסדרים המקוצץ הוא נטול כל רפורמות להאצת הצמיחה ומזיק למדי למשק.
זאת, כאשר במשרד האוצר מכהן שר שהדרג המקצועי, שאת רובו הוא מינה, מבקר את מדיניותו. מעט הרפורמות שכלולות בתקציב לשנה הנוכחית לא מקובלות אפילו על חברי מפלגת השלטון, הליכוד. בראשן - רפורמת החלב, מס הרכוש החדש שמוצע להטיל על קרקעות לא פנויות, המשך הקפאת מדרגות המס וקיצוצים כואבים בתקציבי כל משרדי הממשלה כמעט.
אם התקציב הרע הזה יאושר - הממשלה תישאר עם לפחות עשרה משרדים מיותרים, יותר מחמישה מיליארד שקלים יוקצבו שוב ככספים קואליציוניים שערורייתיים בחלקם הגדול, ואת משרד האוצר ימשיך לנהל שר אוצר שמפלגתו לא עוברת בסקרים את אחוז החסימה, ושכבר החל לנהל כלכלת בחירות. ככל שזה נשמע מוזר, במצב הזה דווקא המשך ניהול המדינה בתקציב המשכי, עד הסתיו, יביא לריסון בהוצאות הממשלה, הכספים הקואליציוניים ייעצרו וסביר להניח שהממשלה הבאה תסגור לפחות חלק ממשרדי הממשלה המיותרים, כבר חיסכון עצום של מיליארדים.
גד ליאור צילום: מלני פנטוןלמשרד האוצר, ניתן לקוות, ימונה שר מוצלח יותר מבצלאל סמוטריץ', שאחדים מראשי המשק הכתירו אותו רק לאחרונה, גם אם מעט בהגזמה, כשר האוצר הגרוע ביותר בכל הזמנים.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.02.26
