שני צבאות, אמריקני וישראלי, מאות מטוסים, נושאות מטוסים עם הפמליה האדירה שלהם, כוחות ענק לאורך ולרוחב המזרח התיכון והמפרץ הפרסי, כוח אש מצרפי שלא נכח באזורים הללו מאז מלחמת המפרץ ב-1991, סוללות להגנה נגד טילים כדי להדוף תגובה איראנית לא רק נגד ישראל אלא נגד כוחות ארה"ב ובנות בריתה, עם הוראות להיות מוכנים החל ממחר לפעולה.
נושאת המטוסים פורד שטה בשיא הכוח קדימה לתפוס עמדות במזרח הים התיכון והשיגה את הליווי, אקט שהוא לכשעצמו חריג ועשוי להוות סימן מעיד לבאות. הכל מתוח עד הקצה, וכולם ממתינים להכרעתו של איש אחד, בשדרות פנסילבניה בוושינגטון.
1 צפייה בגלריה
כרגע ישראל היא שחקן משני
(צילום: lev radin/shutterstock, AP, חיים גולדברג/פלאש 90, SATELLITE IMAGE ©2025 MAXAR TECHNOLOGIES / AFP, Getmilitaryphotos/shutterstock, REUTERS/Alexander Cornwell)
נכון לעכשיו, ניתן להעריך שיש הוראה של טראמפ לארצות הברית ובשרשור לישראל, להיות מוכנים להתקפה במגוון תרחישים על איראן. סביר להניח כי בתוך התרחישים הללו יש גם תרחיש שבו ישראל משתתפת בתקיפה ובזמן שארה"ב מטפלת בפרויקט הגרעין, ישראל תטפל במערך הייצור, הפריסה, האחסון והשיגור של טילי הקרקע-קרקע של איראן. כרגע לפחות ועד הודעה אחרת ישראל היא שחקן משני באירוע הזה שמנוהל על-ידי ארה"ב. הנה הנקודות המרכזיות שמרכיבות את התמונה:
1. מה היו תוצאות התקיפה הקודמת?
במונחים צבאיים ומודיעיניים, ואל מול התכנון ובבדיקת הביצוע, מבצע "עם כלביא" היה הצלחה משמעותית. הבעיה הייתה ביומרה של שני המנהיגים שאחד דיבר על obliterated - הושמדו, והשני, נתניהו, דיבר על הסרת איום הגרעין והטילים. שני הצבאות ומערכות המודיעין בשתי המדינות דאגו לשמור את התוצאות האמיתיות קרוב לחזה, העיקר לא להסתבך עם שני המנהיגים האוטוקרטיים והנקמנים. כי התוצאות האמיתיות היו הרבה פחות טובות מהיומרה. פרויקט הגרעין לא הושמד, הוא אפילו, לפי הערכה אחת, לא הוזז שנים אחורה, אולי שנה, אולי פחות.
2. יש סימנים, וגם היסטריה
סימנים מעידים לקראת התקפה בהחלט נצפו: ריכוזי הכוחות, פינוי בסיסים אמריקניים גדולים במפרץ, נושאת המטוסים פורד שבדרכה להשלים את כוח האש, צי של מטוסי תדלוק שיכולים לסייע גם לכוחות האמריקניים וגם לישראליים, רכבת אווירית של בכירים אמריקנים שהגיעו לישראל וגם בכיוון ההפוך, וכן צעדים שבפעמים קודמות הובנו מאוחר יותר, כמו בצד האמריקני שלא לפוצץ את המשא ומתן ולהגיד לאיראנים שיש עוד סבב לפני התקיפה.
בישראל רבים מכירים אנשים שהוזעקו למילואים או לתפקידים אחרים לשעת חירום. האנשים הללו מתכוננים לאפשרות שתינתן פקודה אבל צריך להבדיל בין ההכנות שלהם, טייסים ואנשי מודיעין, לבין הפקודה עצמה. לעיתים חבר של חבר של חבר שנמצא בבור בטוח שזה תכף יקרה ומעורר בהלה המונית, למרות שכאמור אין הודעה סופית מהבית הלבן.
3. ומה עם ההגנה?
ישראל מדינה קטנה, עם פוסט טראומה לאומית ובחלק מהמקרים פרטית. במלחמה באיראן צה"ל פרץ כלביא אבל העם חטף לא מעט טילים וראה עד כמה פגיעתם רעה. ישראל ביקשה דחייה מארצות הברית לפני כמה שבועות כדי להשלים היערכות בהגנה ובהתקפה ובצה"ל יש כאלה המאמינים כי הזמן מאז יוני נוצל לטובה כדי לחזק את היכולת להתמודד עם הטילים האיראניים.
במודיעין מעריכים כי אם ישראל לא תתקוף באיראן, הסיכוי שאיראן תתקוף את ישראל שתהיה אז חייבת להגיב ותערב אותה במלחמה - אינו גדול. ארצות-הברית רוצה סיבוב קצר, עם כוח אש מקסימלי ולסגור תוך ימים ספורים. אבל במלחמה, כמו בטלפון, יש שני צדדים ולא ברור מה האיראנים ירצו או איך התפתחו הדברים.
4. השלטון או אתרי הגרעין?
מה בעצם המטרה של תקיפה אמריקנית? נניח שכל הכוחות המזוינים שארה"ב מעבירה כעת למפרץ הפרסי היו כבר בפריסה מלאה מסביב לאיראן כבר בינואר. ונניח שטראמפ היה אומר לראש CENTCOM, שלא יחסוך בהיקף האש, במשאבים, בכוח אדם, ויטיל למערכה את כל מה שהוא יכול, העיקר להפיל את שלטון הרשע של האייתוללות. ונניח שישראל הייתה מצטרפת בכוח האש שלה. ואז מה? היו מפילים את השלטון במדינה? מה התסריט האופטימי לאירוע כזה? שבו מבוצעת הפיכה בלי חיילים על הקרקע? היו מפציצים כל תחנת משטרה?
לפי כמה גורמים שדיברו עם גורמים בכירים אמריקנים נדמה כי ההבנה הזו מחלחלת לבית הלבן. הם כבר לא מצפים להפיל את השלטון, כלומר יהיו שמחים אם כן, אבל מבינים שזהו יעד לא ממש ריאלי.
היעד החלופי, אפילו אם יוצהר אחרת - הוא להכות מכת אש קשה מאוד לאורך כמה ימים שתגרום למשטר את הנזק הגדול ביותר האפשרי, ואז תאלץ אותו לחזור לשולחן המשא ומתן ולהסכים לוויתורים שכעת הוא לא מסכים להם. ההצעות שהובאו לז'נבה בידי איראן - עם פשרות בעלות משמעות בנושא הגרעין, ואפס התגמשות בנושא הטילים - רחוקות עדיין מאוד מהמינימום האמריקאי. זה יעד הגיוני הרבה יותר אבל האיראנים הוכיחו שהם לא תמיד מתנהלים לפי מה שציפו שיתנהלו.
5. ישראל ונתניהו
נתניהו הגיע בסוף 2025 לפגישה הקודמת עם טראמפ כדי לבקש ממנו אישור לתקיפה ישראלית על איראן שתתרחש אי שם בין אפריל ליוני. ישראל גם הייתה עשויה להצטרף לתקיפה מצומצמת של ארה"ב על איראן לפני כמה שבועות, בשיא מהומות המחאה. בשני המקרים הללו, היו גורמים בכירים בצבא שחשבו שישראל צריכה לבסס יותר את ההגנה שלה. נתניהו ביקש מטראמפ הבטחות וסיוע שלו להגנה. טראמפ סירב להתחייב ודובר על פגישה נוספת ביניהם.
כעת חושבים אחרת בצה"ל. הנסיבות השתנו באופן קיצוני. להיסטוריה הפתעות משלה והמחאה פרצה ונשיא ארה"ב מצא את עצמו, מרצון או בכניסה לסיטואציה שגררה אותו, כשעוזריו לוחשים על אוזנו את מילת הקסם להביא לפעולה: "אל תהיה כמו אובמה".
אבל יש ללא ספק גורם נוסף בשיקולים שלו - ישראל ונתניהו. אם הסיבוב הזה יסתיים בהתקפה אמריקנית משמעותית על מטרות גרעין וטילים, תהיה זאת הפעם השלישית בפחות משנה שנתניהו מצליח להוביל את טראמפ בדיוק למקום שהוא רצה, ובניגוד לדעת רבים, יוכיח כי הקשר בינו ובין הנשיא הוא יותר מאיתן. זה קרה פעמיים בעבר, ואם עכשיו יבצע הצבא האמריקני חלק גדול מהעבודה שצה"ל היה אמור לעשות במלחמה נוספת, זה יהיה עוד הישג לראש הממשלה.
זאת גם הסיבה שבכירים רבים בצה"ל שינו את עמדתם. "יש לנו פה הזדמנות היסטורית שלא תחזור שבה אנחנו השותף הזוטר, הם מובילים את הכול ואנחנו אורחים בתקיפה שלהם כשיש להם אמצעים ופצצות שאין לנו, רחוק מזה, והם לוקחים עליהם את רוב העבודה", אומר גורם ביטחוני בכיר ומסביר מדוע רבים שם היו שמחים לקבל את האות להתקפה.
