אנחנו חייבים לטפל באלימות בחברה הערבית, חייבים מכל כך הרבה סיבות. גם כי זה מה שמדינה אמורה לעשות, גם כי אין מעשה פחות מוסרי מלראות חיי אדם שנגדעים בזה אחר זה ולתת לזה לקרות, וגם כי לא ירחק היום שבו כמויות הנשק העצומות שמסתובבות במגזר הערבי יופנו כלפי הציבור כולו – ומה נגיד אז? את מי תאשים הממשלה?
השבוע התעוררה סערה אחרי ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר לחברת הכנסת אימאן חטיב יאסין מרע"מ: "אנחנו אשמים שאתם רוצחים אחד את השני?". אז לא, סמוטריץ', אנחנו לא אשמים. היד באמת קלה על ההדק בחברה הערבית. אי אפשר להתעלם מזה. אבל אנחנו מדינת ישראל. אתם, חברי הממשלה, אחראים לעשות כל שביכולתכם כדי לעצור את גל הרצח המטורף שמתרחש במגזר הערבי בישראל.
יש פה פיל בחדר שאני אישית לא מתכנן להתעלם ממנו: חיי אדם זולים וקלים בעיני חלקים במגזר הערבי. יש לזה גם הקשר לאומי, מדיני, פוליטי, כלכלי. זה בא לידי ביטוי גם אצל חלק מחברי הכנסת והמנהיגים הערבים אזרחי ישראל שמסרבים לכנות את חמאס ארגון טרור או מסרבים לגנות בפה מלא את טבח 7 באוקטובר. גם אצלנו, בימין היהודי, צריכים להשמיע קול נחרץ וברור נגד כל רצח המוני באשר הוא רצח, גם כשהוא מתרחש במגזר הערבי.
חיי אדם קלים בעיני חלקים מהם. זה לא כולם, רוב הציבור הערבי משלם מחירים כבדים על האלימות המופרעת הזאת. המונים חיים בשגרת יומיום מלאת פחד שבמסגרתה כל יציאה מהבית, כל הליכה של ילד לבית הספר, עלולה להסתיים במוות מכדור תועה.
חיי אדם בחברה הערבית שווים פחות. לא בעיני כל מוסלמי, לא בעיני כל ערבי בעל אזרחות ישראלית, אבל בעיני חלקים, ודאי שכן. כך למשל ברצח על רקע מה שמכונה "חילול כבוד המשפחה", עשרות נשים ערביות נרצחו בידי בני משפחתן בשנים האחרונות. אסור לנו לשקר לעצמנו: התופעה המתועבת הזאת מתרחשת בהיקפים לא מבוטלים בחברה הערבית, ורק בשולי השוליים של החברה היהודית.
אבל גם אם הציבור היהודי לא אשם במצב הזה, ודאי שיש לנו אחריות. קודם כל יש פה עניין מוסרי. אזרחי ישראל הערבים נמצאים תחת האחריות של מדינת ישראל, מדינה יהודית, ציונית, ואי אפשר להיות אדישים לרצח גם אם הוא נעשה בתוך העם של קבוצת המיעוט במדינה. זה בניגוד לכל ערך יהודי: כל רצח של בן אנוש שבידינו למנוע, אנחנו חייבים לעשות זאת. לכן, לפני הכל, מדינת ישראל חייבת לעשות כל מאמץ אפשרי כדי לגדוע את סבבי הרצח הבלתי נגמרים בחברה הערבית.
וכן, יש פה אלמנט נוסף, אינטרסנטי של היהודים בישראל, שלא מקטין מקטין את הבסיס המוסרי. לפי ההערכות יש בידי אזרחי ישראל הערבים והבדואים מאות אלפי כלי נשק לא חוקיים. זה לא רק אקדחים, אלא גם רובי סער, רימונים, מקלעים, וטילים נגד טנקים. כדי לגבות פרוטקשן לא צריך טילי נ.ט ולא מקלעי מא"ג, ועדיין הם לא מפסיקים למלא את המחסנים. חלק משטחי הגבול עם ירדן ועם מצרים הפכו בשנים האחרונות לאוטוסטרדה אווירית של הברחות באמצעות רחפנים. מה הם מתכננים לעשות עם כל הנשק הזה? מישהו יכול להיות בטוח שהוא לא ישמש בעתיד לטבח ביישובים יהודיים? לממשלת ישראל לא יהיה תירוץ: הכתובת על הקיר, ובינתיים היא מרוחה בדם של מאות נרצחים ערבים.
לכן, ממשלת ישראל צריכה לצאת למבצע חומת מגן מאסיבי בכל היישובים הערביים והבדואים בישראל. זה לא חייב לכלול ולו יריה אחת. צריך לעבור בית בית ולנקות את כלי הנשק. בפועל, כי זה בראש ובראשונה לטובתם – אבל אם הם יתנגדו באלימות, ברור שהאינטרס שלנו לנקות את הנשק גדול עוד יותר. אנחנו חייבים את זה לעצמנו. לאזרח התמים במגזר הערבי, ולא פחות מכך גם לעצמנו.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.02.26
