משרד הרווחה הקפיא את הליכי המכרזים בתחום הרכש החברתי שבאמצעותם מופעלים אלפי מסגרות ושירותים, לאחר שפסק דין תקדימי של בית הדין לעבודה קבע כי על המדינה לקיים שיח עם ארגוני העובדים במסגרות - בעת שהיא מגבשת מכרז חדש שעלול להשפיע על תנאי ההעסקה שלהם.
במשרד הרווחה אמרו כי המכרזים הוקפאו לפי שעה במטרה ללמוד את פסק הדין, יחד עם משרדי המשפטים ואגף החשב הכללי באוצר, לנוכח השלכות הרוחב שלו על שדה הרווחה, הבריאות והחינוך. לפי המסתמן, המדינה תעתור לבג"ץ בניסיון לבטל את פסק הדין.
רובן המוחלט של המסגרות הפועלות בידי משרד הרווחה מופעלות במיקור חוץ, באמצעות מכרז, ועימן נמנות בין השאר פנימיות לנוער בסיכון, מסגרות חירום לילדים ולנוער, מסגרות-חוץ ביתיות לאנשים עם צרכים מיוחדים, מענים טיפוליים לנשים על רצף הזנות, תוכניות שיקום שונות בתחום ההתמכרויות ושירותים רבים נוספים.
פסק הדין שהוביל את המשרד להקפאה זמנית של המכרזים ניתן לפני כחודשיים בבית הדין הארצי לעבודה, בעקבות עתירת ארגון העובדים "כוח לעובדים" - שביקש לבטל מכרז שפרסם משרד הרווחה להפעלת מסגרות חירום לנוער בסיכון ("קורות גג").
המסגרות, שעימן נמנות מסגרות חירום לנוער להט"בי ונוער ערבי וחרדי נושר, הופעלו בשנים האחרונות על ידי עמותת "אותות" - שכעת נדרשה לגשת למכרז החדש. "כוח לעובדים", המייצגת את עובדי "אותות", ביקשה להיפגש עם נציגי משרד הרווחה במהלך תקופת גיבוש המכרז החדש, על מנת לשטוח בקשות שונות הנוגעות לתנאי העבודה במסגרות.
חלק מהבקשות אמנם נלקחו בחשבון במסגרת המכרז שגיבש המשרד, אך ב"כוח לעובדים" החליטו לעתור לבית הדין לעבודה בנימוק כי לא כל השינויים נלקחו בחשבון. לטענתם, תנאי המכרז החדש לא סיפקו מענה למשבר כוח האדם החריף במסגרות הרווחה - שבעטיו קשה מאוד לאייש משרות בתחומים הללו, ותחלופת כוח האדם גבוהה במיוחד.
בפסק הדין נכתב כי "צודקת המדינה שמיקור חוץ הוא מודל העסקה לגיטימי", ועם זאת - יש לשיטה חסרונות מבחינת שמירה על זכויות העובדים, כמו למשל פגיעה ב"רציפות זכויותיהם וביטחונם התעסוקתי". בשורה התחתונה - נקבע כי על משרד הרווחה לבטל את המכרז הנוכחי, ולפרסם אחד חדש לאחר הידברות עם ארגון העובדים. אלא שבינתיים, במשרד נמנעים מלפרסם מכרז חדש - בנימוק שהשלכותיו נבחנות.
עיכוב של שנים או היסטריה מופרזת?
במשרד, כמו גם באגף החשב הכללי באוצר, חוששים כי יישום פסק הדין יהפוך את עובדי המסגרות, המועסקים בידי מאות עמותות וארגונים שונים, למעין "עובדי מדינה" בזעיר אנפין כך שהמשרד ייאלץ לדון עימם בכל שינוי שהוא מבקש לערוך במכרזים שהוא מפרסם להפעלת השירותים השונים. לשיטתם, הדבר יוביל לקיפאון בשדה הרווחה, ויקשה מאוד על שינויים שהמשרד נדרש לבצע מעת לעת על מנת להתאים את השירותים לאוכלוסייה: "פסק הדין דורש מאיתנו להתחיל שיח עם העובדים - האם יהיו מוכנים לעבור מקום. זה יעכב תהליכים במשך שנים".
עו"ד אביגיל שחם, מזכ"לית כוח לעובדים, דחתה מכל וכל את הטענות: "המדינה בהיסטריה מופרזת, שנובעת מתוך תפיסה שהם לא מוכנים לדבר עם העובדים. אף אחד לא אומר שתהיה לעובדים זכות וטו. המדינה מתעלמת מבעיה אדירה - השירותים החברתיים בקריסה, כי אף אחד לא רוצה לעבוד שם. המדינה צריכה להבין שבסופו של דבר, השירותים החברתיים נסמכים על העובדים".
יותר גמישות, פחות רצף טיפולי
רוב שירותי הרווחה בישראל, כמו גם חלק משירותי הבריאות והחינוך, ניתנים בישראל באמצעות ספקים חיצוניים. מגמת ההפרטה של שירותי הרווחה בישראל החלה בשנות ה-80, והתרחבה מאז באופן משמעותי - כך שכיום רוב העובדים בשדה הרווחה, ובהם עו"סיות, מדריכי פנימיות ועוד, אינם מועסקים באופן ישיר בידי המשרד אלא באמצעות עמותות וחברות פרטיות שזכו במכרזי הרכש החברתי. היתרון בכך, לשיטת המדינה, הוא גמישות בהפעלת השירותים.
ואולם, מחקר שנערך בעבר במכון טאוב הציף גם את החסרונות והסכנות בשיטה: "בשירותים חברתיים נטען כי יש חשיבות דווקא לשמור על רציפות טיפול על ידי ספק אחד".
במשרד הרווחה מדגישים כי גם לשיטתם - המטרה היא בראש ובראשונה שלומם של המטופלים, אך דווקא בשל כך נחוצה הגמישות שמאפשרת שיטת המכרזים. כך למשל, במקרה של התעללויות או הזנחה - ניתן לסגור את המסגרת ולצאת במהירות יחסית למכרז לבחירת מפעיל חדש. "גם ככה לוקח המון זמן להתניע תהליכים מכרזיים, ואנחנו מנסים לקצר את הזמנים״, אמרו במשרד, "פסק הדין ייקח אותנו אחורה".
ואילו לדברי שחם, גם כיום הליכי המכרז מסורבלים וארוכים, ומתעכבים לא פעם בשל עתירות. "ההידברות עם העובדים דווקא תייתר חלק מההליכים המשפטיים. המדינה יכולה לקיים את ההידברות עוד לפני פרסום המכרז, ולא יהיה שום עיכוב".
פורסם לראשונה: 00:00, 22.02.26
