נתחיל מהסוף: אני בריאה ושלמה, למעט כמה מכות יבשות וכאבים שעדיין לא חלפו, אבל זה היה יכול להיגמר אחרת לגמרי, בגלל נהיגה מסוכנת של נהג בקו 11 של חברת דן. ולצערנו הוא לא לבד.
עליתי לאוטובוס מהדלת האחורית, ועוד לפני שהספקתי לאחוז במוט או להתיישב, הנהג האיץ מאפס למהירות מטורפת, ואני הוטחתי לאחור, נפלתי על הגב מלוא אורכי, והצטרפתי לאלפי ישראלים שנפגעו בשנים האחרונות במהלך נסיעה בתחבורה הציבורית.
הימים שבהם שרנו בנאיביות "הנהג שלנו חברמן" חלפו מהכבישים, וכיום כולנו עדים לסכנה הברורה והמיידית שמתלווה לנסיעה באוטובוסים, בעיקר בתוך הערים, משל הייתה זו נסיעת מבחן על החיים. מי לא עלה על אוטובוס ועף, או נאחז באימה כדי לא לעוף – אבל זה לא עזר?
נוח "להאשים" את האוטובוסים החשמליים, ואכן זו בעיה שחובה לנצח אותה, אבל חובה גם להתייחס לאיש הכי חשוב באוטובוס – זה שיושב מאחורי ההגה.
בשנים האחרונות מתמודדים נהגי האוטובוס עם שכר נמוך, שחיקה גוברת, מצוקה שנובעת ממחסור של אלפי נהגים ומולידה עומס כבד וסבבים צפופים, וגם עם היחס המחפיר כלפיהם על הכביש מצד חלק מהנהגים הישראלים. כל אלה דוחקים גם אותם וגם אותנו, הנוסעים, לאזורי אסון.
וכך, במקום שימלאו את השורות נהגי אוטובוס איכותיים, שלא רק עוברים את מבחן הנהיגה של משרד התחבורה, אלא גם מממשים את האחריות שניתנת להם על חיי אדם, אנחנו מסתפקים בנהגים קצרי רוח וזמן, שהתחושה היא שהם עובדים בקבלנות, ושבמקום לסמוך עליהם, הציבור פוחד מפניהם. איפה הם ואיפה הנהגים הנעימים בתחבורה הציבורית במדינות אירופה או בארצות-הברית, שנוהגים באיטיות ובבטחה, שמסייעים לנוסעים לעלות ולרדת במקום לסגור עליהם בתוקפנות את הדלת ולהסתער על כל בדל נתיב פנוי בכביש, ולהספיק לסבב הבא.
וחובה לעצור ולהדגיש – זוהי לא אשמתם הבלעדית של הנהגים, שבכל מצב חייבים לנהוג בצורה אחראית ומקצועית - מה שלא תמיד קורה, אלא יש כאן ממד קריטי של התנהלות קלוקלת בחברות האוטובוסים, ושל ניהול פושע מצד משרד התחבורה והעומדת בראשו
וחובה לעצור ולהדגיש – זוהי לא אשמתם הבלעדית של הנהגים, שבכל מצב חייבים לנהוג בצורה אחראית ומקצועית - מה שלא תמיד קורה, אלא יש כאן ממד קריטי של התנהלות קלוקלת בחברות האוטובוסים, ושל ניהול פושע מצד משרד התחבורה והעומדת בראשו, כשהתוצאה היא רידוד של איכות כוח האדם בתפקיד החשוב הזה.
ההתייחסות למקצוע הנהג בכלי רכב ציבורי צריכה להיות בחרדת קודש, במטרה לשמר את הקריטריונים הגבוהים ביותר למען בטיחות הציבור. על משרד התחבורה לדאוג לגיוס והעסקה של נהגים לא רק על פי השאלה אם עברו את מבחן הנהיגה – והם נהגים טובים, כי לנהוג באוטובוס בעיקר בערים הצפופות זה אתגר עצום – אלא שעליהם גם להיות מודעים לגודל האחריות שניתנה להם על חיי אדם. ואת זה ניתן להשיג קודם כל על ידי גיוס כוח אדם איכותי, על ידי הפיכת מקצוע הנהג למקצוע נחשק באמצעות העלאת רף השכר והתנאים ויצירת ביקוש, וכמובן העברתו לתחום העבודה המועדפת.
ולסיום, בתגובה מחברת דן נמסר, בין היתר, ש"מדובר באירוע נקודתי וחריג, שאינו משקף את התנהלותה של דן ונהגיה". הלוואי. אני הייתי ממליצה לכותבי התגובה לנסוע במשך חודש באוטובוסים של החברה, ולנסח אז את הדברים.
