הביקור הקרוב של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל יביא לקפיצת מדרגה משמעותית ביחסים שבין שתי המדינות אל הרמה הגבוהה ביותר אי-פעם, "יחסים אסטרטגיים מיוחדים" - מונח המגדיר גם את יחסי ישראל עם ארה"ב וגרמניה.
2 צפייה בגלריה
יגיע לישראל ביום רביעי. נרנדרה מודי
(צילום: Ilya Pitalev/BRICS-RUSSIA2024.RU Host Photo Agency via REUTERS)
מודי יגיע לישראל ביום רביעי וינאם בכנסת. הוא ייפגש עם רה"מ נתניהו והנשיא הרצוג ויחתום על מזכר הבנות להרחבת שיתופי הפעולה בין המדינות במגוון תחומים. המרכזי שבהם הוא התחום הביטחוני. במסגרת ההסכם, יוקם מנגנון של שמירת סוד שיאפשר לפתוח קטגוריות שהיו סגורות עד כה בפני ההודים, כגון מערכות הגנה אוויריות, זאת לצד שילוב ההודים במערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר ("אור איתן").
גורם מדיני בכיר אמר: "זה מגביר את הגמישות מבחינת היכולות של מערכות הביטחון לנהל את המאמצים, ומאפשר לצדדים להישען אחד על השני בשעת הצורך. זאת מהפכה גדולה".
המשמעות היא שאם ישראל תתמודד עם אמברגו נשק, כפי שראינו במלחמת "חרבות ברזל", היא תוכל להישען על הודו בייצור של אמצעי לחימה. לפי דיווחים, הודו כבר סיפקה לישראל כטב"מים וחומר נפץ במלחמה.
ישראל והודו יחתמו גם על שורת מזכרי הבנות לשיתופי פעולה בדגש על טכנולוגיות מפציעות כגון AI, קוונטום וסייבר. להודים יש יכולות רבות בתחומים אלו, ובעיקר את האפשרות לקחת טכנולוגיה ראשונית וליישם אותה בהיקפי ענק.
שגריר ישראל בהודו ראובן עזר אמר: "יש כאן קפיצת מדרגה מאוד משמעותית הן בהקשר הביטחוני והן בתחומים כמזון, חקלאות ומים, פיננסים ותשתיות. עבדנו כדי להביא חברות הודיות לגשת למכרזי תשתית בישראל כגון המטרו של תל-אביב. זה עידן חדש ביחסים".
עזר מקווה שבקרוב יורחבו קווי התעופה בין ישראל להודו, כאשר היום רק אייר אינדיה טסה בקו הקצר לישראל. שגרירות ישראל פנתה לחברות הודיות נוספות כדי לשכנע אותם לפתוח קו, ויש מגעים לפתוח קו של ארקיע למומבאי.
לקראת הגעת מודי לישראל, הממשלה אישרה תכנית בהיקף 148 מליון שקל לחיזוק היחסים בין המדינות בתחומים רבים: הבולטים ביניהם הם חיזוק השת"פ האקדמי והשת"פ בחדשנות; חיזוק מרכיב החקלאות ביחסים; שיתוף פעולה בתחום הפיננסי; חיזוק של מרכזי המצויינות של ישראל בהודו; שיתוף פעולה בתחבורה ואנרגיה; חיזוק שיתופי פעולה בתחום הקולנוע בין בוליווד לקולנוע הישראלי.
בין היוזמות בתכנית: הקמת ועדת היגוי מדינית עליונה בין שרי החוץ של שתי המדינות, שתתכנס אחת לשנתיים; פתיחת עשרה מרכזי מצוינות נוספים בהודו בתחומי חקלאות, מים וחדשנות; והגדלת מספר המשתלמים ההודים בישראל. בנוסף, יוקם מרכז מצוינות משותף לסייבר הגנתי, ויקודמו הסכמי סחר חופשי, שיתופים באנרגיה מתחדשת ופרויקטי טלרפואה באזורים מרוחקים בהודו. חלק מהיוזמות מותנות בתקציבים מקבילים מהצד ההודי, והיישום כולו כפוף לאישור חוק התקציב 2026 בכנסת.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.02.26
