מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות הביטחוניות המורכבות בתולדותיה. איראן ממשיכה להתקדם לעבר יכולת גרעינית ומפעילה נגדנו שלוחות טרור בכל הזירות. חיזבאללה בלבנון עדיין חי וקיים, חמאס בדרום ספג מכה קשה אך טרם הוכרע לחלוטין, וביהודה ושומרון אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע באזרחי ישראל.
אלו לא איומים רחוקים, זו מציאות יומיומית שמוטלת על כתפיהם של מאות אלפי חיילים בסדיר ובמילואים, אני אחד מהם. מאז 7 באוקטובר עשינו, הגדוד שלי ואני, כ-400 ימי מילואים.
אני אב לשבעה ילדים. לו רציתי יכולתי לקבל פטור, אך מאז אותה שבת ארורה לא זכיתי להיות בבית בשמחת תורה. בתשפ"ד הייתי במילואים, גם בתשפ"ה, גם בתשפ"ו ואם המציאות תימשך כפי שהיא, גם בתשפ"ז נהיה חבריי ואני שוב על מדים בשמחת תורה. בזמן שילדים אחרים הולכים עם אביהם לבית הכנסת, ילדינו מתרגלים למציאות שבה האבות שלהם מגנים על המדינה. לא, זו לא טרוניה, זו שליחות ואנו גאים בה, אבל זו גם תזכורת למחיר האישי והמשפחתי שמשלמים רבים כל כך.
ובתוך המציאות הזו מתנהל הדיון על חוק הגיוס. כעת ש"ס מבקשת לחזור לממשלה ולתפקידים החשובים. האמת היא שאין טובים יותר מחברי הכנסת של ש"ס ושריה – חרוצים, יעילים ורתומים למשימתם – אך זו לא הסיבה המרכזית לרצונם לחזור לממשלה.
האפשרות לסבבי בחירות נוספים בשנים הקרובות יכולה להיות סבירה ובמצב כזה מפלגה שנמצאת בתוך הממשלה שומרת על כוחה והשפעתה גם אם הממשלה הופכת לממשלת מעבר. זו הדרך להבטיח השפעה על תקציבים, מינויים וכמובן על אופייה של המדינה. זה שיקול פוליטי לגיטימי אבל חוק הגיוס לא יכול להיות תוצר של שיקולים פוליטיים בלבד, מדובר בחיים שלנו.
חייבים לומר ביושר: חוק שלא יביא לשינוי אמיתי הוא חוק השתמטות ומדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מציאות שבה חלק מהעם נושא בנטל הביטחוני, בעוד חלק אחר פטור ממנו באופן כמעט גורף. לא ייתכן שאבות ואמהות ייפרדו שוב ושוב מילדיהם כדי להגן על המדינה, בעוד אחרים אינם נדרשים לכך כלל. לא ייתכן שהחברה הישראלית תמשיך להתקיים כאשר תחושת השותפות הבסיסית נשחקת. הערבות ההדדית היא הבסיס לקיומו של העם היהודי בארצו.
הסוגיה הזו אינה מכוונת נגד איש, היא נוגעת לעתידה של המדינה והיא נוגעת ליכולתו של צה"ל לעמוד במשימותיו. סוגיית הגיוס נוגעת לאמון שבין אזרחי המדינה לבין עצמם ובינינו לבין הנהגתנו
הסוגיה הזו אינה מכוונת נגד איש, היא נוגעת לעתידה של המדינה והיא נוגעת ליכולתו של צה"ל לעמוד במשימותיו. סוגיית הגיוס נוגעת לאמון שבין אזרחי המדינה לבין עצמם ובינינו לבין הנהגתנו. דווקא משום כך, האחריות המוטלת על הקואליציה היא כבדה במיוחד: אסור להעביר חוק שנועד לפתור בעיה פוליטית, חייבים להעביר חוק שיפתור בעיה לאומית, חוק שיביא להרחבת בסיס השירות, חוק שיחזק את תחושת השותפות וישקף את ההבנה שכולנו שותפים באחריות לגורלה של מדינת ישראל.
השירות בצה"ל הוא לא רק חובה חוקית אלא ביטוי עמוק של ערבות הדדית ושל ההכרה בכך שהמדינה הזו שייכת לכולנו. זה רגע של מבחן למנהיגות החרדית ולראשי הקואליציה, זה רגע של מבחן לחברה הישראלית.
אסור לבחור בפתרון הקל, חייבים לבחור בפתרון הנכון.
