כשרונאל ולירון תשובה חזרו לקריית שמונה עם הפסקת האש, הם לא חיכו למדינה. רונאל, שסיים 400 ימי מילואים, מצא עיר שבה הכלכלה והחינוך עדיין מדממים. "חזרנו לנקודת שבר שעד היום מהדהדת", סיפר בכאב. "החזירו אותנו מהר מדי. גזרו סרטים על מערכת החינוך, אבל יומיים אחרי החזרה הרשמית עוד לא היה לי מעון לשלוח אליו את הילד".
את תחושותיהם מגבה ד"ר אילה כהן, ראש מרכז הידע האזורי המשותף לאשכול גליל מזרחי ולאוניברסיטת תל-חי, שמסכמת בימים אלו את הנתונים המדאיגים שעולים מהמחקר המקיף שבוצע במחצית השנייה של 2025. כחצי שנה לאחר שחזרו אחרוני המפונים לבתיהם, ושנה מיום הכרזת הממשלה כי הסתיים הפינוי הרשמי של מעל ל-60 אלף תושבי הצפון, התמונה שמתקבלת היא של שבר עמוק שמתקשה להתאחות.
2 צפייה בגלריה
משפחת תשובה שחזרו לקריית שמונה
משפחת תשובה שחזרו לקריית שמונה
"חזרנו לנקודה שעדיין מדממת". משפחת תשובה
(צילום: סוזי סטודיו לצילום)
על פי ממצאי המחקר, ובהשוואה לנתונים שנאספו השנה ובשנה שעברה באזור הגליל המזרחי, שיישובים רבים בו פונו מתושביהם ואחרים הופקרו מאחור ללא מענים ותחת אש, נחשף פער דרמטי שממשיך להתרחב. בקרב משפחות המפונים, שיעור הילדים הסובלים מפגיעה רגשית מזנק כעת ל-70 אחוזים, כששנה שעברה עמד על 66 אחוז בלבד. לשם השוואה, בקרב ילדים ממשפחות שנשארו ביישובי קו העימות תחת אש, הנתון עומד על 50 אחוז ושנה שעברה עמד על 58 אחוז.
"ממצאי המחקר מחזקים את ההבנה כי לצד סימני התאוששות ראשוניים, הפגיעה הנמשכת - ובעיקר בקרב ילדים ממשפחות מפונות - מחייבת התייחסות מערכתית עמוקה ומתמשכת", אמרה ד"ר כהן. "הפינוי אינו אירוע נקודתי, אלא תהליך בעל השלכות ארוכות טווח על רווחת הילדים, על תפקודם ההתנהגותי ועל תחושת היציבות והביטחון שלהם".
מנגד, בהשוואה לשיא המלחמה בנובמבר 2024, נרשמה ירידה קלה בשיעור ההורים המדווחים על פגיעה רגשית וחברתית בילדיהם. 56 אחוז מההורים מדווחים על פגיעה, לעומת 62 אחוז שדיווחו על כך בסוף 2024. כמו כן, 34 אחוז מההורים מדווחים על פגיעה בתחום החברתי. למרות השיפור הסטטיסטי, למעלה ממחצית מילדי הגליל המזרחי עדיין מוגדרים כנפגעים רגשית מהמלחמה והפינוי.
מצבם של הילדים המפונים מהגליל המזרחי
2 צפייה בגלריה
הפגנה נגד הממשלה בצומת גומא
הפגנה נגד הממשלה בצומת גומא
הפגנה בצומת גומא. דצמבר האחרון
(צילום: אביהו שפירא)
רונאל, מנכ"ל החברה הכלכלית של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-חי, מנהל שתי חנויות בקמפוס, שבימים אלו מניבות הכנסות של מאות בודדות של שקלים. "אי אפשר להחזיק בזה לאורך זמן", אמר. "גם הבית לא מספק שקט מוחלט. נוף, בן חמש, שואל שאלות על המלחמה ועל החשש להיהרג. אנחנו רואים גם אצל חברים ילדים עם פתיל קצר וסערות רגשיות. הילדים מקבלים 12 טיפולים רגשיים ללא תשלום, ואנחנו תוהים מה קורה אחר כך".

"בוחרים להתמקד באור"

במדד ההתנהגותי, המציאות נראית קפואה וללא שינוי, אך זו מדאיגה בהחלט לנוכח הציפייה לשיפור ובניגוד למדדים הרגשיים. 38 אחוז מההורים מדווחים על שינוי לרעה בהתנהגות ילדיהם (הכולל תופעות של הסתגרות או אלימות), נתון שלא השתנה כלל מאז סוף 2024. כמו כן המחקר מזהה הקשר ישיר בין חוסן כלכלי לחוסן רגשי: הורים המדווחים על מצב כלכלי ירוד, מדווחים גם על שיעורי פגיעה רגשית גבוהים יותר אצל ילדיהם. בנוסף, נמצא כי ילדים בגילי הגן והיסודי סובלים מפגיעה רגשית בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה לבני נוער. ממצאי המחקר יוצגו היום בכנס שעורך מרכז הידע האזורי באוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה.
אבל בתוך תחושות התסכול והבגידה מצד המדינה, בני הזוג החליטו לייצר מעטפת משלהם. הם הצטרפו לעמותת "הנחל" והקימו גן אנתרופוסופי אזורי ראשון מסוגו בעיר, וכעת הם פועלים להקמת בית ספר ברוח דומה. עבור לירון, מנהלת משאבי אנוש במפעל בגולן, זו בחירה.
"החזרה הייתה קשה מאוד, אבל אני מרגישה שבהיבטים הרגשיים והחינוכיים מצאנו בסוף את המענים", הסבירה לירון. "אנחנו בוחרים להתמקד באור ובפוטנציאל. התחושה היא שהממשלה לא ממש רואה אותנו, אבל אנחנו מאמינים בעוצמה של העיר הזאת. יצאנו באוקטובר 2023 מעיר פריפריאלית וחזרנו כחלוצים שגרים על הגבול בעיר ספר ומחזיקים בו".