עיני עזה נשואות לטהרן. המלחמה שמנהלות ארה"ב וישראל נגד איראן תשפיע באופן מכריע על עתידם של ארגוני הטרור הפלסטיניים. משטר הטרור האיראני נלחם כעת על חייו, והישרדותו או נפילתו עשויות לחרוץ גם את גורלה של תנועת חמאס.
חשוב לזכור שלא איראן היא שיזמה את הקמת חמאס. לידתה בכלל בתנועת האחים המוסלמים הסונית, שמצויה בעימות תיאולוגי מתוח ולעיתים אלים עם המחנה השיעי בהובלת איראן. אבל ככל שאיראן טיפחה את חזון השמדת ישראל, הפך חמאס לחביבו של משטר האייתוללות והחל נסמך על שולחנו. איראן אימצה אל ליבה באותה עת גם את הג'יהאד האיסלאמי, תנועת טרור קנאית אף יותר שצמחה בעזה. במשך עשרות שנים מימנו האיראנים את מרצחי חמאס וג'יהאד במיליארדי דולרים. בנוסף, דאגו לספק להם שפע אמצעי לחימה, הדריכו אותם באופן קבוע במחנות אימונים בשטח איראן, והעניקו להם גיבוי מדיני בלתי מסויג.
בשנת 2007, אחרי שחמאס גירש את הרשות הפלסטינית מרצועת עזה והשתלט עליה, התלות של ארגוני הטרור במשטר חמינאי הפכה למוחלטת. שליטי ערב נותרו ברובם נאמנים לאבו-מאזן, וחמאס נזקק לפטרון בעל כיסים עמוקים והזדהות עמוקה עם השאיפה לרצח העם היהודי. טורקיה וקטאר, על אף קשריהן ההדוקים לחמאס בשל קרבתן לתנועת האחים המוסלמים, נזהרו שלא להצטייר ישירות כמדינות תומכות טרור. איראן הפכה לנותנת החסות המרכזית של חמאס ושל הג'יהאד האיסלאמי, בעלת ברית אסטרטגית שעל פיה יישק טרור לאורך שנים, עד 7 באוקטובר.
במלחמת חרבות ברזל ספג חמאס מכות נמרצות, איבד את שליטתו ב-58 אחוזים משטח עזה, ורבים מבכיריו ומפקדיו נהרגו. גם איראן איבדה במלחמה את עושי דברה המושבעים, חסן נסראללה, בשאר אסד, איסמעיל הנייה ויחיא סינוואר, וידה קצרה מלהושיע את בת חסותה בעזה. בזכות הפסקת האש שיזם הנשיא טראמפ במטרה להשיב את כל החטופים לישראל, ניתנה גם לחמאס רגיעה מסוימת. אבל להקלה הזמנית צורף תג מחיר: הנשיא האמריקאי הבהיר שוב ושוב שהתנאי ליישום חזונו השאפתני לשיקום עזה הוא פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו. הדרישה הזו הציבה את בכירי חמאס בצומת הדרכים הגורלי ביותר בתולדות הארגון, כשעליהם לבחור בין שתי ברירות קשות לעיכול. ואז נשאגה שאגת הארי. כשתסתיים המלחמה לא יהיה לחמאס מנוס מהחלטה. אלו הם התרחישים שעשויים לפגוש את חמאס בקרוב:
1. כניעה: בתרחיש זה נאלצת ההנהגה האיראנית להודיע על כניעה ללא תנאי, כפי שעשו גרמניה הנאצית ויפן הקיסרית בסוף מלחמת העולם השנייה. ארה"ב תנהל לפרק זמן מסוים את איראן, ישירות או באמצעות נאמניה המקומיים. במקרה כזה תיפסק לחלוטין תמיכת איראן בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי. חמאס יתקשה לגלות עמדה סרבנית בניגוד לדרישה הכלל-עולמית, כולל זו של המדינות המתווכות המקורבות אליו. יחל תהליך מסודר של פירוז הרצועה מנשק. ייפתח עידן "עזה החדשה".
2. הפיכה: בסיום שלב התקיפות מן האוויר, הנשיא טראמפ, וכמוהו גם הנסיך רזא פהלאווי, בנו של השאה המודח, מדרבנים את העם האיראני ליטול את גורלם בידיהם. מיליונים רבים משתלטים על רחובות הערים המרכזיות, טהרן, משהד, איספאהן, כאראג', שיראז ותבריז. משמרות המהפכה, שאיבדו את מפקדיהם ומפקדותיהם, נפוצים לכל עבר. המוחים משתלטים על מוסדות השלטון. הצבא נותר במחנות ולא מתערב במתרחש. מוקמת מועצה מהפכנית זמנית, בעצה אחת עם ארה"ב, להכנת הקרקע לשלב הבא: כינון חוקה חדשה וקיום בחירות דמוקרטיות. המשמעות לעניין חמאס ועזה זהה לזו של התרחיש הקודם.
במשך עשרות שנים מימנו האיראנים את מרצחי חמאס וג'יהאד במיליארדי דולרים. בנוסף, דאגו לספק להם שפע אמצעי לחימה, הדריכו אותם באופן קבוע במחנות אימונים בשטח איראן, והעניקו להם גיבוי מדיני בלתי מסויג
3. עצירה: בתום כמה שבועות של תקיפות ממוקדות ועוצמתיות, ולמרות שהמשטר נותר על כנו ולא מאבד שליטה, הנשיא טראמפ מכריז באורח חד-צדדי על ניצחון ומסיים את המבצע. הציבור האיראני שב למחות ברחובות, אבל מדיניות הדיכוי הברוטלי מסכלת את הפלת המשטר. שלטון האייתוללות שורד, אבל מעמדו האזורי נמצא בשפל של כל הזמנים. כלכלת איראן מרוסקת, התשתיות הצבאיות שלה הרוסות, אין לה הגנה אווירית, פרויקט הגרעין נדחק שנים רבות לאחור, והיא מבודדת מבחינה מדינית. בתרחיש הזה אין לאיראן יכולת לשמר את תמיכתה בארגוני הטרור. חמאס ייאלץ להחליט אם להפגין כושר עמידה, כמו המשטר האיראני, למרות המחיר הכבד שישלם בגין הכשלת תוכנית טראמפ.
צחי הנגביצילום: דנה קופל4. הסכם: ההנהגה האיראנית החדשה שהחליפה את חמינאי מחליטה לשנות כיוון על מנת להבטיח את שרידותה. היא יוזמת מו"מ מהיר עם נציגי ארה"ב ובסיומו מושגת הפסקת אש. איראן מתחייבת למסירת החומר המועשר ופירוק כל תשתיות הגרעין, ומקבלת על עצמה נוהלי פיקוח חודרניים שאינם מוגבלים בזמן, ותכליתם לוודא שתוכנית הגרעין הצבאי לעולם לא תתחדש. היא מוותרת על יכולות הטילים הבליסטיים שלה ומתחייבת לחדול מכל קשר עם ארגוני טרור. בעקבות ההסכם, חמאס נותר מבודד לחלוטין ונאלץ להתפרק מנשקו.
5. כישלון: עקב התעצמות הלחצים הפנימיים והחיצוניים, ארה"ב מסיימת את פעולתה באיראן לפני שהושגו מטרותיה. ישראל נאלצת להתיישר לפי המדיניות האמריקאית. המשטר האיראני מכיל את המכות הקשות שספג ושואב עידוד מהישרדותו. בנסיבות אלה, הציבור האיראני מתקשה לייצר פעילות מחאה אפקטיבית. בתרחיש כזה, חמאס עשוי לקבל תמריצים מאיראן על מנת לשמור על מעמדו כתנועת התנגדות חמושה. התעקשות חמאס לאחוז בנשקו מקריסה את מהלכי הנשיא טראמפ. ישראל מחדשת את הלחימה למיטוט חמאס ברצועת עזה.
