בכל פעם זה חוזר על עצמו. האזעקה מקפיצה את כולנו למרחב המוּגן, הדלת נסגרת ואנו ממתינים בסבלנות להוראות פיקוד העורף. בכל פעם, בחלוף דקות בודדות, נשמע צלצול במכשיר הסלולרי של בְּני. החייל המתוק שלי לוחש "ירוק, תודה", ומנתק, לפעמים השיחה מתארכת. בחלוף ימים התברר לי כי קצינה צעירה, מפקדת בצבא הגנה לישראל, נמצאת מהעבר השני של הקו. בכל אזעקה היא מתקשרת לחיילים שלה, שואלת בנעימות לשלומם. מערכת שלמה צריכה ללכת בדרכה של קצינה צעירה. ככה עושים חינוך. ככה דואגים לפקוּדִים ולילדים וילדות, נערות ונערים.
הימים הללו מחייבים תשומת לב לילדים שלנו. קולות נפץ, תמונות של אנשים ובניינים שנפגעו. לצד זה, ולא פחות מכך, ימים של השראה, ממלכת הרשע קורסת אל תוכה. ימי הפורים ההם וימי הפורים הללו נושקים זה לזה, "בימים ההם - בזמן הזה". הילדים, הצעירים והבוגרים, זקוקים לתיווך. לא די בתמיכה רגשית, יש צורך עמוק בהסברה של מה שקורה סביבנו.
זוהי שעתה של הורות תומכת, הורות קשוּבה, הורות פעילה. הימים הארוכים מובילים לשיעמום, ולא פעם המרחק בין שיעמום להתנהגות מסכנת קטן משנדמה. דווקא ברגעים האלה יש מי שמנסה לצוּד אותם, להזיק להם. נכון שנפעיל, ככל שניתן, את הילדים שלנו. נציע להם לסייע לשכנים קשישים, לדרוש אחרי כל אזעקה בשלומם של סבא וסבתא, לסייע בקניות, על פי ההוראות, למי שמתקשה להתנייד. ים השיעמום יכול להובילם למערבולת מסוכנת שקשה יהיה להיחלץ ממנה.
עוד מעט תתחיל העונה, זו שמגיעה בדרך כלל בשבוע השני-שלישי של המלחמה. הקלה בבחינות הבגרות, הקלה בבחינות בית ספריות, צמצום החומר, תוספת זמן. עוד רגע יכריזו על פתיחת העונה. ואז תתחיל התחרות: הֵקלתַ? אני מקל, אל תחמיר, אל תהרוס לו את העתיד, הוא לא אשם, כבר הייתה קורנה, זה דור שסבל. אלה הביטויים השגורים ב"עונת ההקלות". עוד רגע – אם המלחמה תימשך – יחלו שיעורי הזום הלא-אפקטיביים. כולם ינסו "להשלים" חומר. "להכין" למבחני סוף השנה. אנחנו מצטיינים בחילוץ תיירים תקועים ובהקלות בבחינות הבגרות.
זה לא מה שחשוב עכשיו. מי ישלח יד חמה, שיחת טלפון קצרה אך משמעותית? מי יתעניין לא רק בשלום הילדות והילדים, אלא גם בשלומם של המחנכות והמחנכים בכל שלבי הגיל?
את הימים הקרובים עדיף לנצל למען קשר אישי עם כל תלמיד ותלמידה, לכינוס של תלמידי הכיתה.
ואפשר להטיל משימה, רלוונטית, לצאת מחוץ לקופסה. לדוגמה: הטילו על התלמידות והתלמידים לצפות באחת הסדרות האיכותיות העוסקות ברפובליקה האיסלאמית, צרפו "דף צפייה" - דף קצר של שאלות. לאחר מכן, התכנסו בעזרת הזום לשיח כיתתי ער; הטילו על התלמידים להכין "מהדורת חדשות" כיתתית, חלקו את המדורים לפי תחומי ההתעניינות של החברים בקהילה הכיתתית, העבירו את "הכתבות" בקבוצת הווטסאפ הכיתתית; בקשו מהם לתעד יומן-מקלט, לא חסרים רעיונות רלוונטיים, מעוררים. דברו פחות על משוואות ופרבולות, התייחסו לנפש ולרוח. תנו לילדים ולילדות, לנערים ולנערות, להתוודע לגודל השעה, אל תנסו להשלים "חומר", זה לא יעבוד.
הרב שי פירון הוא נשיא תנועת "פנימה" ויו"ר עמותת "עלם". לשעבר שר החינוך
