בשנה וחצי האחרונות, רג'פ טאיפ ארדואן הציג לציבור הטורקי ולעולם המוסלמי מומנטום חסר תקדים בדרך להגשמת חזון ה"ניאו-עות'מאניזם". את המפגן הזה הוא ביסס על חמישה עמודי תווך אסטרטגיים שנראו איתנים מתמיד: ראשית, מה שנתפס ככניעה סופית של המחתרת הכורדית (PKK); שנית, עלייתו המטאורית של אל-ג'ולאני בסוריה, תחת "ספר הפעלה" טורקי ששוכפל בהצלחה מלוב ומסומליה; שלישית, פריצת הדרך האנרגטית מול חופי מוגדישו עם פוטנציאל הפקה המוערך בחצי טריליון דולר; רביעית, המוניטין הגואה הבינלאומי של התעשייה הצבאית הטורקית; וחמישית, מה שהוצג כציר אינטימי ובלתי אמצעי עם הבית הלבן.
ארדואן שאף לתרגם הישגים אלו למעמד של הנהגת האומה המוסלמית כולה. פסגת השאיפות של הסולטן המודרני. אלא שב-72 השעות האחרונות, כל אחד מהמרכיבים הללו קרס לנגד עיניו בתגובת שרשרת קטלנית, מבלי שנותרה לו כל דרך אפקטיבית לבלימה. נאומיו ונאום שר החוץ הפעלתן פידאן משקפים את עומק המבוכה וחוסר האונים הטורקיים לנוכח ההתפתחויות.
הסדק הראשון והצורב ביותר הופיע במישור המדיני. בעוד שכבר ביום חמישי האחרון, בסיום פסגת ז'נבה, שר החוץ פידאן התגאה בכך ש"שום דבר לא קורה במרחב ללא טורקיה", וניסה למצב את אנקרה כמתווכת הבלעדית מול איראן, התברר כי ישראל וארצות-הברית פעלו בתיאום מבצעי ומדיני מלא וחשאי. ההדרה המוחלטת של טורקיה מהחדר בזמן התקיפה באיראן לא הייתה רק כשל מודיעיני, אלא ביזיון פומבי שחשף את חוסר הרלוונטיות של אנקרה בציר ההכרעה המערבי. במקביל, הניסיון הטורקי לייצר חזית ערבית מאוחדת נכשל מול הריאליזם של סעודיה ואיחוד האמירויות, שהעדיפו את מסגרת ה-GCC (מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ) ותיאום שקט עם ישראל על פני הרפתקנות איסלאמיסטית-טורקית.
בזירה הצבאית, המיתוס של העליונות הטכנולוגית הטורקית ספג מהלומה אנושה. אל מול יכולות הסייבר, הלוחמה האלקטרונית והחימוש המדויק שהפגינה ישראל במרכז אסיה ובאיראן, המל"טים מתוצרת "בייקאר" נראו כטכנולוגיה של האתמול. הודאתו של פידאן אמש כי ללא שליטה בחלל ובסייבר לטורקיה אין יכולת לייצר עליונות בשדה הלחימה המודרני, הייתה למעשה כתב כניעה טכנולוגי. במקביל, בסוריה, ישראל פירקה בשיטתיות את שאריות צבא אסד וחסמה כל אפשרות להסכמים עם ג'ולאני שהיו מעניקים לטורקים דריסת רגל אסטרטגית במרחב. במקום לשכפל את מודל סומליה לסוריה, ארדואן גילה שישראל הותירה אותו ללא קלפי מיקוח.
יש לקוות שישראל וטורקיה יחזרו לפסי שיתוף הפעולה האסטרטגי שאפיין אותן עד 2009, שכן שילוב זרועות שלהן בעיצוב המזרח התיכון יביא לשתיהן הצלחות אדירות
הכישלון האסטרטגי מלווה בקושי כלכלי מתמיד שמאיים על יציבות ארדואן בזירת הפנים. האינפלציה הטורקית, שזינקה בראשית 2026 לרמה של 31.5 אחוז, ממשיכה לשחוק את כוח הקנייה של מעמד הביניים, בעוד שער הלירה נחבט מול הדולר. המכה הכואבת ביותר הגיעה מהשווקים הבינלאומיים: נסיגתה של קרן העושר הנורווגית – המשקיעה המוסדית הגדולה בעולם – מהשקעות בבנקים טורקיים בשל חוסר יציבות רגולטורי ושחיתות, סימנה למשקיעים אחרים כי טורקיה המתחדשת עדיין לא עומדת ברף הנדרש להשקעות זרות משמעותיות. גם חלום האנרגיה ספג פגיעה. ההצהרה הקבועה של אנקרה לפיה "אין מסדרון אנרגיה שלא עובר דרך טורקיה" הוכחה כריקה מתוכן בעוד ישראל מהדקת ציר עם הודו ויוון, גז טבעי נוזלי (LNG) נפרק כיום בנמלים הלניים ומגיע משם לצנרת האירופית.
מעל לכל אלו מרחף "הסיוט הכורדי", הוואקום שנוצר עם היחלשות הריסון האיראני בצפון עיראק ובסוריה מעלה מחדש את שאיפות העצמאות הכורדיות. עבור ארדואן, כורדיסטן חזקה ומתואמת עם המערב היא איום קיומי על שלמות המדינה, והידיעה שישראל וארה"ב מעצבות את האזור בלעדיו רק מגבירה את הפאניקה באנקרה.
שנת 2027 היא שנת הבחירות למעשה, וההכרעה בקלפיות במאי 2028 נראית רחוקה וקשה מתמיד עבור מפלגת ה-AKP. בורסת השמות מזהה שלושה סוסים דוהרים הממתינים להכרעת ארדואן – ראש שירותי הביון לשעבר ושר החוץ הקאן פידאן; מהנדס האווירונאוטיקה ויו"ר תעשיית הנשק המובילה בטורקיה – סלג'וק ביירקטאר (הוא גם חתנו של הנשיא ארדואן); וראש שירותי הביון הנוכחי ויועצו הקרוב של ארדואן מזה שנים – אבראהים קאלין. אלא שלאחרונה משקיע ארדואן משאבים רבים בקידום בנו בילאל לראשית התור. המתח ברור והאופוזציה ל-AKP גם היא מחזיקה בתמיכה, למרות כליאת השווא של מנהיגיה.
יהוונתן אדירימבול הכישלונות של 72 השעות האחרונות מחייב את טורקיה לחישוב מסלול מחדש, אך עבור ישראל, זוהי הזדמנות לעצב אסטרטגיית יציאה שבה טורקיה אינה עוד שחקן וטו, אלא כוח שנאלץ להסתגל לסדר הישראלי-אמריקאי החדש. אם 7 באוקטובר היה מבחן עבור ישראל, עבור ארדואן הוא הפך לניסוי שהסתיים בהתפרקות המערכת החיסונית של החזון ה"ניאו-עות'מאני". יש לקוות ששתי המדינות יחזרו לפסי שיתוף הפעולה האסטרטגי שאפיין אותן עד 2009, שכן שילוב זרועות שלהן בעיצוב המרחב יביא לשתיהן הצלחות אדירות.
