בעולם הביולוגיה, ניסויי "Gain of Function" נועדו לחשוף אורגניזם ללחץ קיצוני כדי לעורר בו אבולוציה ולעודד רכישת תכונות ותפקודים חדשים. פלישת 7 באוקטובר ו-800 הימים שאחריה עוררו תכונות חדשות בישראל. תעוזה צבאית ומדינית. סבלנות ללחימה מתמשכת ונכונות לתשלום מחירים בהווה לטובת עיצוב פני העתיד. היקף הקורבנות של פלישת אוקטובר מחייב חשבון נפש והפקת לקחים תוך כדי תנועה. אם לא נביט עניינית על ההתפתחויות – לא נהיה ראויים לעוצמת הדור.
להלן עשר תובנות ראשוניות שעולות ממהלך האירועים שנפתחו בשבת בטהרן.
עיצוב היום שאחרי, ביום שלפני. מילולית
מדינת ישראל היטיבה לזהות את המנהיגות המכוננת של נשיא הודו נרנדרה מודי עוד בראשית דרכו. בימים שבהם מודי סבל מהפניית עורף של העולם המערבי, ישראל הבינה את עומק השינוי שהוא מוביל וחיבקה אותו בצורה פומבית. התמונה המפורסמת של שני ראשי הממשלה היחפים טובלים במימי הים התיכון מבטאת את עומק הקשר הזה.
ביקורו של מודי ונאומו בכנסת יום לפני היציאה למערכה באיראן, בו אמר ללא כחל ושרק "אני ניצב עם ישראל", מבטא את עומק השותפות בין המדינות. מה שהתחיל כברית ביטחונית אמיצה, שעמדה במבחנים קשים של לחימה בין הודו לפקיסטאן במהלך מבצע "סינדור" בקיץ 2025, עובר בימים אלה שדרוג משמעותי לכדי יחסים מיוחדים של ממש. הברית האינדו-אברהמית, שתתפרש מהודו ועד כוש, היא העוגן המזרחי של ישראל במרחב – ולא סעודיה שהתגלתה, כצפוי, כבת ברית אלימה, לא יציבה וכזו שנכון לישראל לפעול איתה לנרמול יחסים וכינון שלום, אך ללא אשליות של עיגון תפיסת ביטחון מרחבית.
עליונות המהלך הצבאי הבלתי מדורג
הדוקטרינה הצבאית הישראלית עברה מהפכה שקטה. הפילוסופיה הישנה, שכללה צבירת לחץ מדורגת, תגובה מידתית, בירור מתמיד של לגיטימציה בינלאומית ושמירה על מרחב תמרון מדיני, הוחלפה בעקרון חדש: מקסום ההישגים בתמונת הפתיחה.
זו לא תוקפנות גסה. זו מחשבה מערכתית שנובעת מצניעות ומהבנת מורכבות שדה הקרב המודרני. היתרון של המכה הראשונה הרדיקלית הוא שהיא חותרת לצמצם את יכולת האויב לקיים למידה אפקטיבית. לעומת זאת, ניהול לחימה מדורגת בשאיפה לאפקט "עצים" טומן בחובו סכנות של אובדן מומנטום, מתן אפשרות לאויב לנצח ומניעת ההישג הנדרש.
ניווט מדיני מופתי
בכל מה שנוגע לפעולות במרחב איראן והאזור, ראש הממשלה הפגין ניווט מדיני סדור ואפקטיבי, שממקסם את כל הפוטנציאל הישראלי בנקודת הזמן הזו. השותפות עם ארצות הברית, בהגנה ובהתקפה, היא ייחודית בהיסטוריה של היחסים בין שתי המדינות. זו בשלות אסטרטגית אשר מגיעה בתזמון שקשה לדמיין שישוב על עצמו. על ישראל לפעול מול טראמפ כאילו אין מחר ולהיערך למחר שבו לא יהיה טראמפ, וכך בדיוק היא נוהגת כעת. המהלך באיראן מבוצע בהלימה מלאה לעקרונות הביטחון הלאומי שפרסם הבית הלבן ולאלה של הפנטגון, שמאמין בפעולה באמצעות שותפים אזוריים. ישראל עובדת לפי ספר ההפעלה האמריקאי ומוכיחה את עצמה כבת ברית אסטרטגית. התוצאה היא הקרנת עוצמה אדירה במרחב ושיקום מחדש של מעמדה של ירושלים כ"מודל העל לבת ברית של ארצות הברית", במילותיו של שר המלחמה הגסת'.
עליונות טכנולוגית: המהלכים באיראן הם ביפר ++
פעולת הביפרים הייתה מרהיבה. מה שמתחולל כעת באיראן מבטא הישגים טכנולוגיים עמוקים הרבה יותר.
הפגיעה בפגישת הפיקוד של "המנהיג העליון" חמינאי (שהוא, לפי חוקת איראן, גם המפקד העליון הישיר של הכוחות המזוינים, ולכן מטרה חוקית לחלוטין על פי המשפט הבינלאומי) היא תצוגת שיא של כושר צבאי. זו לא רק יכולת מודיעינית עילאית שאיפשרה חדירה לחוג הפנימי ביותר. בתקיפה הזו באו לידי ביטוי יכולות קצה של מערכת צבאית מודרנית: הפעלה של הכלים המתקדמים ביותר בעולם, חיבור של לוחמי הקצה ביבשה עם מערכות שנפרסות בחלל, 2,000 קילומטר מהבית ובאופן רציף, היא הישג צבאי שכל צבאות העולם – מבייג'ינג ועד בואנוס איירס – יגיעו ללמוד. לא לחינם אמר השבוע שר החוץ הטורקי רב הפעלים, הקאן פידאן, כי "צבאות ללא יכולות קצה כפי שהופגנו השבוע בתחום הסייבר והחלל – מוטב שלא יקיימו אפילו שיח שלילי עם ישראל או ארצות הברית".
מבוכה טורקית
הנשיא ארדואן משלים בימים אלה 25 שנים בשלטון. בשנה האחרונה, לאחר שהצליח לשכפל את ספר ההפעלה המרחבי שלו מההשתלטות על לוב וסומליה למרחב סוריה – היה עסוק המנהיג הטורקי בביסוס מהלכים אקטיביים נגד ישראל. מאז בחירת טראמפ מכר ארדואן לאזרחיו תדמית של "החבר הטוב ביותר של אמריקה". ביום שבת, ב-8:15 בבוקר, נפתחו על אנקרה 72 שעות של סיוט שסימנו את קריסת האסטרטגיה הזו.
טורקיה לא הייתה בסוד העניינים. בשעה ששר החוץ פידאן התרברב בעמדתה ה"חיונית" של ארצו למרחב וניסה ליצור נוסחאות לפתרון המו"מ האמריקאי-איראני – ישראל וארצות הברית תיאמו את הקצוות האחרונים של הפעולה המשותפת.
ואם כל זה לא מספיק, הטורקים מודאגים מהנסיקה האפשרית של הגורמים הכורדיים שדוכאו על ידי המשטר האיראני. ניצחון ישראלי-אמריקאי במרחב, שייצור ואקום כוח בצפון עיראק, הוא סיוט עבורם. כורדים מתחזקים, שאיפות עצמאות מתחדשות. שיפור העמדות הישראלי מחייב את טורקיה לנקוט פעולה, למשל להעמיק אחיזה בקרן אפריקה ולסמן את גבולות הגזרה ארוכי הטווח בסוריה.
"כשל מערכת חיסונית" איראני
התוצאה המיידית של מהלומת הפתיחה הישראלית-אמריקאית הייתה "כשל מערכת חיסונית" איראני. התוקפנות האיראנית בכל מרחב המזרח התיכון משיבה את הקרע השיעי-סוני למרכז. כל החרדות הישנות של תוקפנות ההגמון האיראני ונכונותו לפגוע בתשתיות חיוניות גלויה לעיני כל – מקטאר ועד קפריסין.
נכון לישראל לפעול לכינון "ברית יהלום" במרחב ההשפעה המתהווה שלה: מינוף ההתפתחויות לציר מזרחי שבו הודו היא עוגן ראשי, ציר צפוני שסובב את השותפות האמיצה עם אזרביג'אן, ציר דרומי בקרן אפריקה אל מול אתיופיה וסומלילנד, ולבסוף הברית ההלנית עם קפריסין ויוון
תמרות העשן במתקני האנרגיה בסעודיה וקטאר, במרכזי הדטא בבחריין ובאמירויות, כולן שיקפו את האווילות שבניסיונן של אלה לזכות בחסינות על ידי נייטראליות. אבל, צריך לומר ביושר כי בשלב זה האלימות האיראנית טרם עודדה את מרבית מדינות המפרץ לוותר על רפיסותן הצבאית, אם כי יש להניח שמנהיגיהן לא ישכחו את הפגיעה הישירה של איראן באדמתן.
נטרול רוסי מלא מהמרחב, איתות לסין
איראן ומרחב מרכז אסיה היו מאז ומעולם אזור השפעה עמוק של רוסיה. לא לחינם ההגנה האווירית האיראנית הושתתה כולה על טכנולוגיה רוסית, הכור הגרעיני בבושהר נבנה ומתופעל על ידי מוסקבה והאצבע הרוסית במועצת הביטחון הגנה על המשטר לאורך עשורים. והנה, לאורך כל הלחימה, עוד בימי "עם כלביא" וביתר שאת במלחמה הנוכחית – רוסיה שותקת. זהו שינוי טקטוני שכלל השחקנים במרחב מבינים ופועלים על מנת להפוך אותו לקבוע, בחסות אמריקאית.
במקביל, הנכונות הישראלית לגט כריתות טכנולוגי מול סין וכניסה מלאה ל-pax silica האמריקאי, לצד פעולה צבאית משותפת שכזו, היא גם איתות לסין. בסוף החודש, לאחר שתפרסם סין את תכנית החומש החדשה, צפויה להתקיים פסגת שי-טראמפ בבייג'ינג. המלחמה באיראן היא תצוגת תכלית אמריקאית גם, ואולי אף בעיקר, בהקשר זה.
המהלך הישראלי הבא: "כיפת הסיליקון"
המופע הגבוה ביותר של טכנולוגיה עילית כמכשיר גיאו-פוליטי היא כיום "כיפת הסיליקון" הטיוואנית. השליטה של מדינת האי בתווך המדעי שמוביל לייצור מוליכים למחצה – 96% מהמעבדים החיוניים לבינה מלאכותית מתקדמת מיוצרים אך ורק על אדמתה – הפך אותה לגורם שהעולם כולו תלוי בו.
לכינון "כיפת סיליקון" משלנו, על ישראל לממש את היתרונות התחרותיים שלה בששת השדות שמהם תצמח פריצת הדרך האנושית הגדולה ביותר לקראת 2050. בקצרה ניתן למנות אותם כ"מרקס" – MARQS: חומרים (Materials), בינה מלאכותית (AI), רובוטיקה (Robotics), קוונטום (Quantum), חלל (Space) וביולוגיה סינתטית (Synthetic biology). החשיבות של שגשוג המוחות הישראליים ומשיכת המוחות הטובים בעולם – היהודי וזה שאינו יהודי – היא עליונה. יש לבחון איך מייצרים את התנאים הטובים ביותר להגברת ההסתברות של פריצת הדרך המדעית הזו כאן בישראל.
הגנה אווירית והיערכות אזרחית
ישראל הפגינה יכולת שלא ניתן לקנות: לכידות חברתית בשעת חירום ותשתיות אזרחיות מסונכרנות על ידי מערכת דיגיטלית מתקדמת שמאפשרת רציפות תפקודית מלאה תחת מתקפה בליסטית מתמשכת. כל זאת על בסיס מערכת הגנה רב-שכבתית שעיני כל העולם נשואות אליה.
הבורסה גואה והשקל ממשיך להיות איתן. תעשיית ההייטק ממשיכה לצמוח ומערכת הבריאות הציבורית הוכיחה גם היא את איתנותה. זהו מכלול ייחודי בקנה מידה עולמי. אל לנו לקחת אותו כמובן מאליו.
מותם של האו"ם ואירופה
אירופה פלטה הודעות גנאי. האו"ם כינס ישיבת חירום. שניהם ענו על הציפיות: לא רלוונטיים.
ישראל מקשיבה לוושינגטון, לניו דלהי ולאבו דאבי. הן עמוד השדרה הרלוונטי של הסדר האזורי. הבית הלבן סימן את מערכת הארגונים הבין-לאומיים ככזו שיש לפעול לפירוקה ולחשיפת כישלונה המוסרי והמעשי, ונראה שהמהלך הזה עובד היטב – גם בחצר האחורית של ארה"ב (ונצואלה ובכלל – דוקטרינת "דונרו") וגם אל מול נאט"ו והמזרח התיכון.
יהוונתן אדיריעל רקע זה, נכון לישראל לפעול לכינון "ברית יהלום" במרחב ההשפעה המתהווה שלה: מינוף ההתפתחויות לציר מזרחי שבו הודו היא עוגן ראשי, ציר צפוני שסובב את השותפות האמיצה עם אזרביג'אן, ציר דרומי בקרן אפריקה אל מול אתיופיה וסומלילנד, ולבסוף הברית ההלנית עם קפריסין ויוון. הציר הזה, לצד הליבה בשותפות עם האמירויות והעומק האסטרטגי עם ארצות הברית, הוא ציר הייחוס לישראל בפרק הבא.
לסיכום: ההישגים הללו מוכרחים להוות מצפן למהלכים רדיקליים בזירת הפנים בפרק הבא. שיקום נוסחת האמון וכינון עסקת החבילה הפנימית החדשה יחייבו שינוי סדרי עולם. אסור לנו לייצר תנע של זחיחות והישענות לאחור כמו בערב היציאה ממלחמת ששת הימים, אלא לנהוג כנכדים מייסדים של הריבונות היהודית בארץ ישראל.
