נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ניאות להתערב במשפטו של נתניהו והוא דורש מנשיא המדינה, יצחק הרצוג, להעניק לו חנינה. טראמפ אף התבטא בבוטות על כך שהדבר לא נעשה. לנשיא האמריקאי יש סגנון חופשי ויש לו מה לומר גם על ראש ממשלת אנגליה, קיר סטרמר; ועל נשיא צרפת, עמנואל מקרון.
טראמפ הוא ידיד גדול של ישראל. נראה גם שהוא מחבב את נתניהו אישית וכי הוא סבור שהטיפול המשפטי בו אינו הוגן. ובכל זאת, נראה שטראמפ פועל כנראה בעניין לא רק מיוזמתו. יש סימנים לכך שהוא תומרץ ועודד על ידי נתניהו ועל ידי חברים בקואליציה. לאחרונה פורסם גם שהשרה סילמן קראה לטראמפ להטיל סנקציות על היועמ”שית גלי בהרב-מיארה ועל נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית.
בינתיים לא דובר על צעדים ממשיים נגד נשיא המדינה, אך אולי מצפים גם לכך (רמז לכך מרחף באוויר). ראוי לומר שיש לדחות מכל וכל את הפעילות הזאת של ממשלת ישראל. לכך ניתן להוסיף שהמסורת היהודית מתנגדת לפניה לשלטון זר כדי להתלונן על יהודים או כדי להסדיר סכסוך ביניהם.
מן הצד האחד יש ישראלים ויהודים המפרסמים בעולם שישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה ואף קוראים לבית הדין הפלילי הבינלאומי להתערב, ואולי ששים לכל הליך שננקט נגד לוחמים שפעלו ברצועת עזה, המטיילים במדינות שונות בעולם. התנהגות כזו היא בדיוק הצד השני של המטבע של פניות מטעם ממשלת ישראל לטראמפ בעניין חנינת נתניהו והמשפט נגדו. אלא שהמעשים מטעם הממשלה חמורים יותר, שכן זו הרשות המבצעת העליונה של מדינת ישראל. לאמיתו של דבר, זה תפקידה של הממשלה לפנות לטראמפ ולבקשו שלא יתערב בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל, במקום זאת היא עושה ההיפך ודוחפת אותו להתערבות כזו. למרות זאת אני חושב שאם תקום ממשלה חדשה בישראל, כפי שיש לקוות, היא צריכה לכלול, בין משימותיה המרכזיות, פעולה לביטול צווי המעצר המופרכים שהוצאו על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד בנימין נתניהו ונגד יואב גלנט.
ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל כוללת ניסיון מר של פניה להתערבות גורמים זרים. כך עשו בתקופת החשמונאים בניה של המלכה שלומציון, האחים הורקנוס השני ואריסטובלוס השני, שנאבקו על השלטון. הם פנו למצביא הרומי פומפיוס שיכריע ביניהם ובכך הביאו לקץ ממלכת החשמונאים.
חבל שצריך לחזור על המובן מאליו. את ענייננו הפנימיים עלינו להסדיר בעצמנו ולהתנגד להתערבות זרה בהם
חבל שצריך לחזור על המובן מאליו. את ענייננו הפנימיים עלינו להסדיר בעצמנו ולהתנגד להתערבות זרה בהם. השיטה הישראלית רחוקה מלהיות מושלמת. היא מאפשרת לנאשם במשפט לכהן כראש ממשלה. מן הצד האחר, היא איננה מגבילה את מספר הכהונות של ראש הממשלה, בניגוד לשיטה נשיאותית, דוגמת זו שבארה"ב, שמגבילה את מספר כהונות הנשיא. בעיניי עדיף להעניק חסינות לראש ממשלה, ובמקביל להגביל את תקופת כהונתו. אבל זה כמובן עניין ישראלי פנימי, שנקווה כי יוסדר בעתיד. בינתיים עלינו לפעול לפי השיטה הקיימת ולצפות לכך שנשיא המדינה יפעל במסגרתה וכי ממשלת ישראל תחדל מפניות לגורמים זרים להתערב בענייניה הפנימיים של המדינה.
פרופ' דניאל פרידמן כיהן כשר המשפטים
