מלחמת איראן השנייה שיבשה את כל פעילויות חודש הרמדאן, והתנועה הוגבלה דווקא בחודש שבו הצמים היו רגילים לביקורים, פתיחת שולחנות אוכל גדולים, סעודות, תפילות אינטנסיביות במסגדים ופעילויות נוספות. אולם בעקבות השלכות המלחמה, כל אלה פשוט לא מתקיימים.
מוחמד שריף מקלנסווה, שעובד כפקיד במתנ"ס, סיפר כי "בכל שנה אנו מכינים פעילויות מיוחדות לילדים ולהורים, מפגשים דתיים וחברתיים, ומחלקים מתנות, אך המלחמה הזו ביטלה את הצעדים הללו והכניסה אותנו לאווירה עצובה, בידיעה שחודש הרמדאן הוא מיוחד ויש בו טקסים שמשמחים את כולם. כעת הנסיבות הללו גזלו מאיתנו את השמחה הזו ואת כל מה שתוכנן".
גם בעלי עסקים ומסעדות נפגעו. אבו אדם, הבעלים של "שווארמה אבו אדם" הידועה בהכנת ארוחות מיוחדות בקלנסווה, שיתף: "נהגנו לקבל לקוחות במהלך הרמדאן והמסעדה הייתה מלאה בלקוחות מכמה יישובים, אבל בגלל המלחמה התחלנו למכור לפי הזמנות ועם פחות ביקוש. המלחמה הזו גרמה ללקוחות מחוץ לקלנסווה לא להיות מסוגלים להגיע מחשש לטילים, ואין ויכוח על כך, אבל כאן נוכל להסביר את היקף ההפסדים עבורי ועבור אחרים".
מוסטפא סרסור, תושב כפר קאסם, הוסיף: "רסיסים נפלו על העיר שלנו וגרמו נזק, כך שהתנועה חלשה במהלך הרמדאן, והאווירה אינה כפי שהיינו רגילים. המלחמה הזו צמצמה פעילויות רבות מבחינת מכירות, תפילות במסגדים וביקורים. אף פעם לא חשבתי שנגיע לשלב הזה, שרמדאן יהפוך לחודש משותק".
סלאמה אבו כרמה מרהט, בעל ספרייה, סיפר: "חודש הרמדאן, שבו היינו עדים לדברים מיוחדים, להתכנסויות מיוחדות ולתפילות במסגדים מסביב לשעון, הפך לחודש יתום ועצוב בגלל המלחמה הזו, וכואב לי מאוד שאנחנו לא יכולים לחגוג את חודש הרמדאן. אפילו אני, כבעל חנות ספרים, נהגתי לקבל לקוחות ברמדאן כדי לקנות ספרים ומתנות, והיום אני בקושי מצליח למכור משהו בשווי 50 שקלים".
תושבת טייבה אמרה: "היו לי שתי הזמנות משפחתיות והכול נעלם בגלל המלחמה. הפעם מוגבלים ברמדאן. חשבנו במשפחה לנסוע לחו"ל לאורך כל התקופה הזו כדי שנרגיש בחוויית רמדאן, ועדיין שוקלים".
יש לציין כי בחברה הערבית עדיין סובלים ממחסור במקלטים, במיוחד באזור הנגב. הארגונים השונים, כגון "אג'יק", שלחו מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא זה: "אנו מבקשים להביא לתשומת ליבך מסמך מדיניות בנושא פערי המיגון והמקלוט בחברה הערבית הבדואית בישראל", נכתב.
"התוצאה היא עשרות אזרחים שנפגעו ואיבדו את חייהם ועוד עשרות אלפים שחיים במציאות בלתי נסבלת של פחד וחרדה, חסרי יכולת לנקוט בצעדים המינימליים הנדרשים להגנה על חייהם. אנו מבקשים להעלות את הנושא לסדר היום כעניין בעל עדיפות לאומית, ומוכנים לשתף פעולה לקידום הפתרונות".
