הוויכוח סביב השאלה האם מדינת ישראל יכולה להסתפק ב"צבא קטן וחכם", המתבסס על חיל אוויר, מודיעין, טכנולוגיה ויחידות מיוחדות, או חייבת צבא יבשה עוצמתי ומערך מילואים גדול, הוכרע במלחמה הנוכחית. אנחנו צריכים גם וגם. ישראל של אחרי ה-7 באוקטובר תצטרך להשקיע הרבה יותר בביטחון.
תפיסת הצבא הקטן והחכם שמערכת הביטחון אימצה במשך למעלה משני עשורים התבססה על המחשבה שתם עידן המלחמות הגדולות ושישראל צריכה להתכונן לשני סוגי אתגרים – המעגל הרחוק, מול איראן, והמעגל הקרוב, מול שלוחיה – ארגוני הטרור. הטעות בתפיסה הזאת הייתה בהערכת חסר של יכולותיהן ההתקפיות של אותם ארגוני טרור ובאימוץ תפיסת הסבבים וההכלה, מתוך חוסר נכונות לשלם את המחיר הכרוך בהכרעתם.
התמרון הצבאי בעזה ובלבנון, הגיוס המסיבי של מערך המילואים והמחסור בכוח אדם וביחידות לוחמות, כל אלה הוכיחו אתה החובה לבנות צבא מתמרן גדול ועוצמתי. חיסול ראשי החיזבאללה והפגיעה בהנהגה ובתשתיות הגרעין באיראן מדגישים את ההכרח לשמר את העליונות האווירית והמודיעינית של ישראל.
גם אם כמקווה, ציר הרשע האיראני ושלוחותיו יקרוס לתוך עצמו, השינויים במארג הכוחות המזרח תיכוני מחייבים היערכות לאיומים חדשים, ובמיוחד לזה של הציר הסוני הרדיקלי, בהובלת טורקיה. היערכות כזאת מצריכה לבנות את כוחה של מערכת הביטחון על ידי חיזוק משמעותי של צבא היבשה ושל זרוע הים, שמירת יתרונו היחסי של חיל האוויר ועדכון הקשב של אמ"ן ושל המוסד.
ביטחון הוא תנאי יסוד ליציבות כלכלית. ארה”ב של טראמפ שינתה את מדיניות הפייסנות של ממשלי אובמה וביידן. המשוואה של טראמפ ברורה: שליטה באנרגיה העולמית ובנתיבי הסחר הבינלאומיים מאפשרת לארה”ב לחזור למעמדה כמנהיגת העולם החופשי. שליטה כזאת מתבססת על עוצמה צבאית ועל נכונות להפעילה מול בנות הברית של סין. הנגזרת המקומית של המשוואה הזאת מחייבת את ישראל להבין שכדי להיות שחקן אזורי מוביל, המקבל מקום של כבוד בציר הסחר החדש, ה-IMEC, שארה”ב מתעתדת לבנות מהאוקיאנוס ההודי דרך המזרח התיכון לאירופה, עלינו להקרין עוצמה ויציבות ביטחונית. יציבות כזו תושג אם ישראל תשמר את יכולתה להכריע אויבים אסטרטגיים במעגל הרחוק ולנטרל איומים קרובים – בלבנון, עזה, יו”ש, וגזרות נוספות שעלולות להתפתח בעתיד בגבולותינו.
להצלחתה של ישראל במלחמה הנוכחית יש תועלות כלכליות ישירות הקשורות לתעשיות הביטחוניות, כגון עסקת מכירת "החץ" לגרמניה ועסקאות שנחתמו לאחרונה עם הודו. אך לא רק הייצוא הביטחוני יוצא נשכר מחיזוק מעמדנו הצבאי והבינלאומי
להצלחתה של ישראל במלחמה הנוכחית יש תועלות כלכליות ישירות הקשורות לתעשיות הביטחוניות, כגון עסקת מכירת "החץ" לגרמניה ועסקאות שנחתמו לאחרונה עם הודו. אך לא רק הייצוא הביטחוני יוצא נשכר מחיזוק מעמדנו הצבאי והבינלאומי. מדינות, חברות דירוג אשראי ומשקיעים זרים אינם מפרידים בין מצב ביטחוני לבין סיכונים כלכליים. לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר הורידה חברת מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל ל-Baa1 – הנמוך ביותר אי פעם. ירידה זו נבלמה בעקבות ההישגים במלחמה. גם יציבות ההשקעות הזרות בישראל, התחזקותו של השקל, יתרות המט"ח ועליית הבורסה הם סימפטומים של כלכלה חזקה, הנשענת על יכולתה הצבאית של ישראל לעמוד באתגרים מורכבים.
הגדלת ההשקעה של מדינת ישראל בביטחון, שתתבטא בחיזוקם של צה"ל וגופי הביטחון, תשרת לא רק את ביטחון המדינה, אלא גם את כלכלתה. היא תהווה פתח להגדלת ההשקעות הזרות בישראל, לצמיחת תעשיות רבות, ותמצב את ישראל כמעצמה אזורית, אשר בהשאלה מדברי שר המלחמה האמריקאי פית הגסת' – היא שותפה אמינה ובעלת יכולות. גם כלכליות.
תא"ל (מיל'), דני ון בירן, קצין מילואים ראשי לשעבר, הוא יו"ר תנועת "נקראים לדגל"
