בתום מלחמת 12 הימים ביוני 2025 הגדיר ראש הממשלה בנימין נתניהו את תוצאות המלחמה עם איראן כ"ניצחון היסטורי שיעמוד לדורות". הוא הצהיר שישראל הצליחה להסיר שני איומים קיומיים מיידיים: איום ההשמדה באמצעות פצצות גרעין, ואיום ההשמדה באמצעות 20 אלף טילים בליסטיים, וכן הנחיתה "מכות מחץ על משטר הרשע" בטהרן. נשיא ארצות-הברית, דונלד טראמפ, הגדיל לעשות כשהצהיר שמתקני הגרעין "הושמדו לחלוטין" ושארה"ב החזירה את תוכנית הגרעין האיראנית עשרות שנים אחורה. מן העבר השני, גם בטהרן הכריז מנהיג איראן, עלי חמינאי, שאיראן ניצחה את "המשטר הציוני המזויף", שכמעט התמוטט לחלוטין תחת מתקפות הרפובליקה האיסלאמית. הנשיא מסעוד פזשכיאן הצהיר אף הוא על "ניצחון היסטורי" במלחמה שנכפתה על ארצו בידי ישראל.
ניתן להניח שגם בתום המערכה הנוכחית יכריזו שלושת הצדדים על ניצחון. מנהיגי שלוש המדינות כבר מטפחים את נרטיב הניצחון. ראש הממשלה נתניהו הצהיר שישראל וארה"ב "כותשות את משטר הטרור באיראן" ומשיגות הישגים עצומים שמשנים את מאזן הכוחות במזרח התיכון וגם מעבר לו. הנשיא טראמפ הכריז שהנהגת המשטר האיראני "נמחקה מעל פני האדמה" ושיכולותיה הצבאיות של איראן ספגו פגיעה אנושה: הצי נעלם, חיל האוויר איננו עוד ומערכי הטילים והכטב"מים נכתשים לחלוטין. גם ההנהגה האיראנית תציג ככל הנראה את עצם שרידותו של המשטר כניצחון אל מול המתקפה הישראלית-אמריקאית המשולבת.
במציאות כזו חובה עלינו לשאול מה בכל זאת ייחשב להישג מבחינת ישראל. בזירה הפנימית נראה כי בשלב זה קיים ספק רב ביכולת להביא לשינוי משטר בטהרן. ראוי להדגיש שהפלת המשטר לא הוצגה מלכתחילה כאחד מיעדי המלחמה, אף כי ברור שבישראל היו שמחים לראות במימושו. נתניהו עצמו ציין שהתקיפות באיראן יוצרות את התנאים להפלת המשטר בטהרן, אך הדגיש שהעם האיראני הוא שצריך להוביל את השינוי. לפיכך השאלה המרכזית אינה אם המשטר האיראני יקרוס בתום המלחמה, אלא אם לכל הפחות ייווצרו התנאים שיסייעו לעם האיראני לחולל את השינוי המיוחל. הפגיעות המתמשכות במפקדות, בבסיסים ובמחסומים של משמרות המהפכה, מיליציית הבסיג' וכוחות ביטחון הפנים נועדו בדיוק לתכלית זו: גריעת יכולותיהם כדי לפגוע ביכולתם לשמר את שליטת המשטר ולערער את יכולת הדיכוי שלהם. המבחן האמיתי יתרחש אם וכאשר הציבור האיראני ייצא שוב בהמוניו לרחובות, בין אם ביוזמתו או בעקבות קריאות עידוד מבחוץ. או אז יהיה ניתן לבחון אם המשטר אכן איבד את יכולתו לדכא ביעילות אכזרית את המפגינים כפי שעשה לפני כחודשיים.
יכולתה של איראן לשקם את מערך הטילים הבליסטיים שלה תהווה אף היא קריטריון משמעותי לבחינת הישגי המערכה. בהיעדר מערך הגנה אווירית יעיל הצליחה ישראל במהלך מבצע "עם כלביא" לתקוף את משגרי הטילים וכן לחסום את פתחי המנהרות של בסיסי הטילים התת-קרקעיים ולפגוע בכך ביכולת שיגור הטילים של איראן. אולם מיד בתום המערכה אז פעלה איראן לשיקום מערך הטילים שלה. היא הציבה אותו בראש סדר העדיפויות שלה והצליחה להשיב במהירות לפעילות כמה מתקני ייצור של טילים בליסטיים שנפגעו בתקיפות. נדמה שהפעם פועלות ישראל וארה"ב לא רק לגרוע את יכולות הטילים של איראן, אלא גם לכתוש את שרשראות הייצור כדי לעכב עד כמה שניתן את היכולת לשקם את המערך, או לפתוח את מנהרות האחסון הענקיות שבהן נלכדו מאות טילים ומשגרים. עם זאת, רק אחרי המלחמה יתברר אם המאמצים הללו אכן נשאו פרי ובתוך כמה זמן תצליח הפעם איראן לשקם את יכולותיה - בין אם בכוחות עצמה ובין אם באמצעות סיוע חיצוני, למשל מסין או מצפון-קוריאה.
על אף הפגיעה ביכולות הגרעין האיראניות, הותירה מלחמת 12 הימים בידי איראן יכולות שיוריות שעלולות לשמש אותה במאמציה לשקם את התוכנית ואף לפרוץ לנשק גרעיני
האתגר המשמעותי ביותר נוגע לתחום הגרעין. על אף הפגיעה ביכולות הגרעין האיראניות, הותירה מלחמת 12 הימים בידי איראן יכולות שיוריות שעלולות לשמש אותה במאמציה לשקם את התוכנית ואף לפרוץ לנשק גרעיני. בידי איראן נותרו לפחות כמה מאות צנטריפוגות מתקדמות; מאגר של כ-440 קילוגרמים של אורניום מועשר לרמה של 60 אחוזים שהיו ברשותה טרם המלחמה; כמויות נוספות של אורניום מועשר לרמות נמוכות יותר; וכן ידע, מדעני גרעין, תשתיות העשרה וייתכן שגם יכולות המרה לאורניום מתכתי. אם איראן תחליט לפרוץ לנשק גרעיני, היא תוכל להגיע בתוך פרק זמן קצר יחסית ליכולת לפוצץ מתקן פשוט, גם אם לא תהיה בידה יכולת מבצעית מלאה התלויה גם ביכולת להתקין מתקן נפץ גרעיני על גבי טילים בליסטיים.
יתר על כן, המוטיבציה האיראנית להתקדם לעבר נשק גרעיני צפויה להתחזק לאור כישלונה המתמשך של טהרן להרתיע את אויביה מלתקוף אותה באמצעות יכולות קונבנציונליות ובאמצעות שלוחיה האזוריים. פסק ההלכה (פתווא) המיוחס לעלי חמינאי בנוגע לאיסור פיתוח נשק גרעיני איבד ממשמעותו לאחר מותו, משום שעל פי התפיסה ההלכתית השיעית, פסקי הלכה של חכמי דת בכירים אינם תקפים עוד לאחר מותם. אף כי חמינאי אישר התקדמות רחבה לעבר יכולת סף גרעינית צבאית, הוא מנע פריצה לגרעין. מותו עשוי לחזק את נחישותו של בנו, היורש, לשקול שינוי באסטרטגיית הגרעין שאימץ אביו.
בסיכומו של דבר הצלחת המלחמה לא תימדד בהצהרות הניצחון של מנהיגים או בהצלחות האופרטיביות והמודיעיניות המרשימות בשדה הקרב. אין ספק שהרפובליקה האיסלאמית, שנכנסה למלחמה במצבה החלש ביותר מאז מהפכת 1979, תצא ממנה חלשה עוד יותר. עם זאת, גם משטר חלש בהובלת מוג'תבא ח'אמינאי ומשמרות המהפכה עלול להיות מסוכן – במיוחד אם תיוותרנה בידיו יכולות שליטה ודיכוי משמעותיות שלא יאפשרו הבשלת התנאים לשינוי פוליטי, יכולות לשקם את מערך הטילים שלו ותשתיות גרעין שעלולות לשמשו כדי לפרוץ לנשק גרעיני. המבחן האמיתי הוא אם המערכה תצליח הפעם לנטרל לאורך זמן את האיומים שהרפובליקה האיסלאמית מציבה בפני ישראל, מדינות האזור, ואזרחיה שלה.
ד"ר רז צימט הוא מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
