ברגע אחד השבוע, כשנחה עליו הרוח לאור ההישגים המרשימים של מלחמת שאגת הארי, בנימין נתניהו הרשה לעצמו לדבר על המציאות בפרספקטיבה: "אנחנו עושים פה מזרח תיכון חדש", אמר. "אבל לא המזרח התיכון במשקפיים הוורודים של שמעון פרס. אלא סדר חדש באמת, מתוך עוצמה".
צודק נתניהו. צודק מאוד וגם טועה מאוד. כששמעון פרס דיבר על מזרח תיכון חדש הוא חי באשליה שאת מחיריה אנחנו משלמים גם ברגעים אלה ממש. לפני שנתיים וחצי המזרח תיכון החדש של שמעון פרס קפץ עלינו מעבר לגדר, ומאז אנחנו עסוקים בלנסות לסדר מחדש את המזרח התיכון, באמת כפי שראוי לו להיות מסודר. נתניהו צודק לגבי שמעון פרס כי בערוב ימיו, פרס עלה על מסלול ההזיה, וזה קרה אך ורק בגלל התמימות שלו. שמעון פרס הרי היה ציוני בכל רמ"ח איבריו. אבל בתמימותו, ובעייפותו מיותר מדי שנות מלחמה, הוא הלך שולל אחרי רב המרצחים יאסר ערפאת. הרוצח חיבק אותו באנגלית ודיבר על שלום, ובאותו הזמן ממש נאם בערבית על "מיליוני שהידים בדרך לירושלים". והם באמת באו, אינספור שהידים, לירושלים, תל אביב, קריית שמונה, ניר עוז, בארי ושדרות.
אגב, זה לא שעד ה-7 באוקטובר 2023 נתניהו עשה שום דבר אחר שאינו יישום דוקטרינת פרס. בכל קמפיין לפני בחירות הוא דיבר כמו גאולה כהן, על הצורך לשטח, לכסח, להרעיד ולהשמיד. אבל הלכה למעשה, כששוב ושוב המפתחות היו בידיים שלו, הוא התנהג כמו שמעון פרס לכל דבר. נתניהו נתן לחמאס לבנות את צבא הטרור שלו, איפשר לחיזבאללה להפוך למפלצת אימתנית על הגדר שלנו, וגם ביהודה ושומרון, מי שהיו בעלי הבית היו הפלסטינים.
לזכותו של נתניהו יש לומר שהוא לגמרי נראה כמי שעבר תהליך עמוק ומשמעותי בעקבות הטבח. הוא עובר עכשיו זירה זירה, ושולח את צה"ל לנקות אותה, ובקצה של זה באמת עשוי להיות מזרח תיכון חדש. אבל נתניהו טועה לגבי שמעון פרס, כי פרס הוא האיש שבשנות ה-50 הבין שכדי לשרוד במרחב הכל כך מורכב שבו מתקיימת המדינה הצעירה, אנחנו חייבים יתרון אסטרטגי גדול מעל אויבינו. פרס ניגש למלאכה וסלל במו ידיו את הדרך לתוכנית הגרעין הישראלית. חמי פרס, בנו של שמעון, כתב השבוע בטוויטר שאביו היה איש הביצוע, ב-ה הידיעה, של דוד בן גוריון. צודק פרס הבן. אבא שלו, בעודו בחור בן עשרים ומשהו, היה הפרוייקטור הביטחוני הכי חשוב בתולדות ישראל. מלבד הקמת הכור הוא דאג למשלוחי נשק שבלעדיהם לא היינו שורדים את מלחמת העצמאות, ובהמשך הקים את התעשייה האווירית ואת רפא"ל.
פרס היה איש חזון ומעש, הוא ביסס את התשתית שבלעדיה לא היינו יכולים לחיות כאן, וגם לא להילחם את המלחמה הנוכחית, אבל הוא לקה באי-הבנה חריפה של הערבים, של התרבות, הדת, ושל הלך המחשבה שלהם. הוא גם טעה קשות כשלא הבין שהסיבה היחידה לקיומנו בארץ ישראל היא זכותנו הקשיחה לחלוטין על הארץ הזאת. אז כן, בנימין נתניהו, אתה עכשיו פועל לעצב מחדש את המזרח התיכון, אבל איפה ביסוס עמוד השדרה כמו שעשה שמעון פרס? איפה אתה ביכולת לראות רחוק, ולבסס היום תשתיות שהנינים שלנו יהנו מהן?
אז כן, שמעון פרס לא הבין מספיק טוב את המנטליות הערבית, אבל הוא זרע את התשתית שבזכותה אתה בנימין נתניהו, מוביל אותנו למזרח תיכון חדש באמת
נתניהו משיקוליו הקואליציוניים מתחזק ומטפח כבר עשרות שנים את החברה החרדית בתקציבי עתק. חלק יותר מדי גדול מקבוצת האוכלוסייה בעלת קצב הגידול הכי מהיר בישראל, לא לומד ליבה לא משתתף בשוק העבודה, ולא משלם מספיק מיסים. אז כן, שמעון פרס לא הבין מספיק טוב את המנטליות הערבית, אבל הוא זרע את התשתית שבזכותה אתה בנימין נתניהו, מוביל אותנו למזרח תיכון חדש באמת. ואם אתה נתניהו לא תתעשת מייד, אם לא תתחיל לטפח היום את לימודי המדע והטכנולוגיה, אם לא תדאג להשתתפות מאסיבית של חרדים בעולם התעסוקה, לא יהיה לנו יתרון על אויבינו, לא בכסף, לא בנשק ולא בטכנולוגיה.
וזה מה שצריך, השילוב הזה בין פרס לנתניהו, הבנה של המרחב, אמונה בצדקת הדרך, אבל גם ביסוס תשתית ארוכת טווח. אנחנו ממש ממש זקוקים לכל אלה.
