שלושה וחצי שבועות חלפו מאז "שאגת הארי". ממשלות שחזקות בשמות. "הזעם האפי" קרא לה הנשיא טראמפ. ולזו שהייתה רק שבעה חודשים קודם לכן קרא נתניהו "עם כלביא". הקופירייטר הכי מוצלח בין ראשי הממשלות שהיו לנו. על תוצאותיה הכריז בגאווה כי "השגנו ניצחון היסטורי שיעמוד לדורות. הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מידיים: איום ההשמדה בפצצות גרעין ואיום ההשמדה ב-20,000 טילים בליסטיים". נו, טוף, היה אומר יצחק שמיר אילו היה שומע את נתניהו. ואנחנו הרי יודעים. רק כ-7 חודשים חלפו, ו"הניצחון לדורות" הוכח כנמר של נייר, וישראל נאלצה לצאת יחד עם ארה"ב למערכה משותפת נגד איראן, כדי להסיר את האיום הקיומי, זה שהובטח לנו שהוסר רק ביוני בשנה שעברה.
1 צפייה בגלריה
נפילת רסיס בחולון
נפילת רסיס בחולון
נפילת רסיס בחולון
(צילום: עידו ארז)
ומאז? אנחנו בין טילים, התרעות ואזעקות. לא ישנים, הילדים מחוץ לכל מסגרת, מג'נגלים בין העבודה למשפחה, לממ"ד (למי שזכו ויש להם), לריצה כמה קומות למקלט (למי שזכה ויש לו בבניין מגוריו), או לחיפוש אחרי מרחב מוגן, או חניון תת-קרקעי. אין ספק. ניצחון היסטורי. ואל תתבלבלו. אני מסירה את הכובע בפני הטייסים, צוותי הקרקע, צוותי ההגנה האווירית וכל מי שיד ורגל לה ולו בהתקפות הפנומנליות שחיל האוויר שלנו מבצע יומם וליל בשמי איראן. גם מי שמובילים בממשלה את המערכה, ראוי לברכה, בדיוק כשם שהוא ראוי לגינוי כמי שאחראי לטבח הנורא של 7 באוקטובר.
המערכה הזו, טוענים השרים, תוכננה מזה זמן. מדוע איפוא, לא תוכננו הכלים הדרושים לתת מענה למשק? למעסיקים? לעובדים? לעצמאים? המשכורת של סמוטריץ' נכנסת לבנק במועד. גם זו של שאר שרי הממשלה, ושל חברי הכנסת העסוקים עכשיו באופן נמרץ בהמשך חקיקת חוקי ההפיכה המשטרית, אך מצבם של האזרחים מעניין אותם כקליפת השום. המיליארדים שהקואליציה הזו הקצתה לצרכים קואליציוניים, ועוד מיליארדים שניסתה להחביא אך לא הצליחה הודות לחברי כנסת חרוצים מהאופוזיציה בוועדת הכספים, לא הגיעו ולא יגיעו לעצמאים, ששר האוצר לא טרח להכין להם עד לרגע זה מתווה. שמונה ימים לפני ליל הסדר.
שר הכלכלה ניר ברקת. מישהו שמע ממנו משהו לאחרונה? ושר התרבות מיקי זוהר? היכן הוא? מתחבא במקלט?
שום דבר מכל זה לא יגיע לאומנים שמורטים את שיער ראשם. לעצמאים אמור להיות שר שמייצג אותם. שר הכלכלה ניר ברקת. מישהו שמע ממנו משהו לאחרונה? ושר התרבות מיקי זוהר? היכן הוא? מתחבא במקלט? איך יקנו מוצרים לחג? איך יקנו מתנות קטנות לילדים? לאפיקומן? איך ישלמו משכורות לעובדיהם? האם סמוטריץ' יוותר להם על תשלומי מס הכנסה, מע"מ, ועוד.. האם ייתן מקדמות ראויות על חשבון מה שיגיע להם בעתיד?
אלה שאלות רטוריות, כמובן. איש לא יוותר על התשלומים. קודם שישלמו, אחר כך נדבר. קשה להם? לכולם קשה. אין גבול לציניות.
מה הם חושבים לעצמם, אם הם בכלל חושבים המנותקים היושבים שם בממשלה? המוגנים, הממוגנים, המאובטחים מכל עבר, הטסים להם לטיסות פינוק, אלה שאינם טורחים כלל לבקר בצפון המופגז. וגם בן גביר. מתי האחרון ביקר לאחרונה בזירת פשע משתולל, הרי על כך הוא לכאורה אחראי. ווסרלאוף, איזו אינפלציה של שרים. ממש ממשלת אריות שואגים. כן, וגם לביאות. לכו תסמכו עליהם.