ייתכן ובעתיד יום חמישי האחרון יסמן לימים את נקודת המפנה במלחמה, וגם יסמל עבור הצדדים את מה שהלך להם טוב במערכה הזו, וגם את מה שהלך פחות טוב. זו הייתה שיחה בקו רגיל, מטלפון סלולרי אחד בטהרן לטלפון סלולרי אחר בארה"ב. מצד אחד של השיחה שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י, ובצד השני המתווך האמריקני סטיב וויטקוף ולידו האדם המקורב ביותר לדונלד טראמפ - ג'ארד קושנר.
נציגים בכירים של שתי מדינות מהשלוש המעורבות במלחמה נכחו, המדינה השלישית - ישראל - לא קיבלה אפילו דיווח רשמי מהשותפה שלה ארה"ב. ייתכן שהסיבה לכך היא הניסיון המר של אותו וויטקוף, כששיגר בעבר את שליחו אדם בוהלר לנהל מגעים עם חמאס, וגילה שהסיפור נחשף מהר מאוד בתקשורת ומצא את שליחיו של רון דרמר מוכנים להילחם איתו בבית הלבן. אבל למרות ההחלטה לא לשתף את ישראל, בירושלים למדו על השיחה בזכות גורמים אחרים.
3 צפייה בגלריה
עוברים ושבים שמעו את השיחה. וויטקוף ועראקצ'י
(צילום: RS/Dawoud Abu Alkas, REUTERS/Evelyn Hockstein, AP/Hassan Ammar)
אמש, כשטראמפ החליט לבשר לעולם על הערוץ מול איראן, שהיה חשאי מאוד עד לאותה נקודה - עד כדי כך שגם בממשלו רק מעטים ידעו על כך - טהרן מיהרה להכחיש בתוקף. איראן הופתעה מהחשיפה המהירה ואולי - כשהיא מרגישה בשליטה בימים האחרונים - הרגישה מספיק ביטחון לבייש את טראמפ בטענה שהם לא דיברו עם אף אחד, שאין בכלל דיאלוג כי אין על מה לדבר, ושטראמפ פשוט נכנע.
גם גורמים בארה"ב וגם גורמים בישראל - שכלל לא הייתה שותפה למגעים - אישרו את עצם קיומם וחלק מתוכן השיחות, לרבות השיחה הגורלית בחמישי האחרון. כך שלמרות הכחשות איראן שתיאור הדברים המופיע כאן מעולם לא קרה, נדמה כי ההצלבה בין גורמים שונים ובלתי-תלויים מוסיפה אמינות לדברים.
המטען שהצטבר בין הצדדים
הקשר בין שני המתווכים האמריקנים לשר החוץ האיראני נמשך לאורך כל הדרך, אבל גם המטען בין הצדדים הצטבר. באיראן חושבים שארה"ב רימתה אותם בסבב השיחות האחרון בז'נבה כשכבר נבנתה ההבנה שהכיוון הוא מלחמה, אבל גם הדיפלומט האיראני המנוסה כבר הבין שאין דרך אחרת לסיים את המלחמה מלבד משא ומתן. בדיוק את הפרט הזה היה לו חשוב להדגיש בפני הבכירים האמריקנים: "אני כאן אחרי שקיבלנו את הסכמתו וברכתו של מוג'תבא חמינאי לסגור את הסיפור בהקדם כל עוד יתמלאו התנאים שלנו". כך לפי אנשים שנחשפו לתוכן השיחות.
"מחד", הסביר בכיר ישראלי שבחן את הדברים, "לעראקצ'י היה חשוב להראות לארה"ב את הסדר בשלטון באיראן" - בדיוק הפוך ממה שוושינגטון וירושלים ציפו. "מצד שני" אמר הבכיר, "היה לו מאוד חשוב שהאמריקנים ידעו שהוא בא עם יפוי כוח מבעלי השליטה". בעצם השיחות והמגעים, ארה"ב למעשה הכירה בשלטונו של חמינאי הבן באיראן. אי-אפשר להפריז בדרמטיות של הרגע, משני הצדדים. ארה"ב חלמה על הפלת המשטר או לפחות שינוי מהותי בצמרת שלו, ובסופו של דבר היא מנהלת משא ומתן עם אותו שר חוץ שהיא בעצמה פוצצה את המגעים מולו, שמגיע הפעם בשם השליט הרוחני, בנו של הקודם ששלח את אותו שר החוץ בפעם הקודמת.
דברי נתניהו על המו"מ בין ארה"ב לאיראן
(צילום: דוברות ראש הממשלה)
וויטקוף, שאינו עובד ממשל במשרה מלאה, ומשלב ביזנס, דיפלומטיה ופלז'ר, היה בשורת מקומות פומביים שמהם ניהל את השיחות כשקושנר לידו, לפחות במקום אחד ביום חמישי הוא עמד מבלי לזוז זמן רב ודיבר בקול רועם, חלק את תוכן השיחה עם העוברים ושבים.
בפרטים שהפכו מאוחר יותר לטיוטות שהועברו בין הצדדים נכתב כי האיראנים מוכנים לתת בערך את מה שהם הסכימו לתת בז'נבה בפעם האחרונה שהצוותים הגיעו למשא ומתן לפני המלחמה, כמו אז גם כעת הם מוכנים לדון על פינוי של האורניום המועשר ברמה גבוהה לרוסיה, אבל לא מוכנים לוותר בנושאי הטילים הבליסטיים - כלומר לא לגעת בהם בכלל, ולא מוכנים להוציא את ההעשרה לגמרי מתחומי איראן. במהלך השיחה וויטקוף הגיע לטונים גבוהים, הרים את קולו למרות שהיה במקום ציבורי ואמר לעראקצ'י שטראמפ הודיע שלא תהיה העשרה על אדמת איראן, ושאין על מה לדבר.
השיחה נמשכה עוד זמן, ועם סיומה היא הותירה מומנטום שמאז ועד לחשיפת הקשר החשאי אמש לא פסק - החלפת טיוטות, מחשבות על סיום עד סוף השבוע, ומאידך, דאגה בישראל, שותפה במערכה, אך לא במגעים לסיומה, ממה יוליד יום ואיך תראה העסקה. כשהדיווחים על השיחה ומה שנראה כמו פריצת דרך בה הגיעו לירושלים נדמה שהמסר בהם נקלט היטב. במסיבת עיתונאים בערב חמישי בחלק שבו דיבר באנגלית ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לישראלים בעברית שהמלחמה תימשך עוד זמן וכמה זמן שיידרש, אבל לעיתונאים הזרים הוא פתאום אמר כי הוא משוכנע שהמלחמה תסתיים הרבה יותר מוקדם ממה שהם צופים.
הצעד המסוכן של איראן
כיום, כל אדם בעולם כבר הבין שאסור לערער את האגו של הנשיא האמריקני בדיוק כפי שאיראן עשתה - כשניסתה להוציא אותו פחדן ולטעון שהוא נכנע. גורמים בסוד המשא ומתן חששו שההתרסה הזו של איראן תביא מיד לתוצאה ההפוכה בצורה של הפצצות אדירות ופשיטת קומנדו על האי חארג שכרגע, כמו כל שאר הפעולות הקרקעיות המיוחדות, נדחתה ללא תאריך תפוגה. אבל טראמפ לא פעל, עוד הוכחה לחשיבות הגדולה שהוא רואה בשיח עם איראן שנחשף.
הקשר פעל במתכונת כזו או אחרת באמצעות מתווכים שונים כבר מהיום הרביעי למלחמה. מהצד האיראני היו כמה נציגים בכירים, החשוב שבהם היה עלי לריג'אני, שלא דיבר ישירות עם האמריקנים אבל פיקח על העברת המסרים. מהצד האמריקני, וויטקוף וקושנר - צמד העל הדיפלומטי של טראמפ שהוכיח את עצמו בהסכם החטופים וסיום המלחמה עם חמאס, אך פחות הוכיח את עצמו עד כה בתיווך בנושאים אחרים כמו אוקראינה או איראן. ימים ארוכים לא קרה בערוץ דבר. לצדדים לא היה ממש על מה לדבר, ובהמשך ישראל גם התנקשה בחייו של לריג'אני בהסכמת ארה"ב, במה שנתפס באיראן ובמקומות אחרים בעולם כאישור אמריקני לרצון הישראלי להמשיך במלחמה בלי סוף ברור.
לארה"ב הייתה סיבה נוספת לא להשקיע בשיח עם איראן בחלק הראשון של המלחמה: בשלב ההוא היו בוושינגטון כאלה שעוד חשבו שהמלחמה תקבל תפנית שונה לחלוטין ותביא תוך זמן קצר מאוד לנפילת המשטר. טראמפ היה ראשון המאמינים, כך אומרים גורמים אמריקנים. טראמפ היה גם האחרון שהסכים להיפרד מהתוכנית, החזון ואולי החלום שעמדו בראייתו בבסיס האירוע כולו.
לפחות חלק מהסיבות שבגללן המתין טראמפ לקריסה מהירה של המשטר הגיעו מישראל. במודיעין הישראלי בחנו ברמה כזו או אחרת של רצינות זה עשרות שנים האם אפשר, איך אפשר ומה אפשר לעשות לשינוי השלטון באיראן. ב-2008 הגה ראש המוסד דאז מאיר דגן תוכנית שכללה גם הוצאה לפנסיה של ההנהגה האיראנית הבכירה דאז (חמינאי האבא) וגם מינוי של מישהו שקשור לישראל במקומו. התוכנית הזו סוכלה בידי גורמים מבפנים שחשבו שמדובר באירוע מסוכן מדי שיכול לסבך את המדינה לעולמים. כך היו רוב ראשי המוסד וקהילת המודיעין סקפטיים כלפי האפשרות לערוך הפיכה.
יוסי כהן קיצץ את התקנים והתקציבים ליחידות הרלוונטיות למינימום האפשרי. במהלך כהונתו של כהן, עד 2021, המוסד ערך כמה מחקרים לחשב כמה מאזרחי המדינה יצטרכו להשתתף במחאות כדי שהן באמת יאיימו על המשטר באיראן, והשווה את ההערכות לגודל המחאות בפועל מאז המהפכה האיראנית ב-1979. "תהינו אם נוכל לגשר על הפער הזה", אמר כהן בשיחה פנימית ב-2018, "והגענו למסקנה שלא נוכל". במקום זאת, האסטרטגיה של המוסד באותה תקופה הייתה לנסות להחליש את המשטר עד שזה ייכנע לדרישות הישראליות והאמריקניות - תוך שימוש בשילוב של סנקציות כלכליות משתקות ומבצעים לחיסול מדעני גרעין איראנים ומפקדים צבאיים וחבלה במתקני הגרעין.
מאז ספטמבר 2024 והניצחון על חיזבאללה, כשהמחשבה על פעולה צבאית ישראלית נגד איראן הפכה לסבירה יותר, הפך מי שהיה סגנו של כהן וכיום ראש המוסד דוד ברנע יותר ויותר משוכנע כי הדבר דווקא אפשרי והורה להקדיש יותר ויותר ממשאבי הארגון לטובת תוכניות שיוכלו להוביל להפלת המשטר בטהרן במקרה של מלחמה. בשנה האחרונה הואצו התוכניות שלפיהן אם צה"ל ובהמשך צה"ל וצבא ארה"ב ידעו לפתוח במכת התנקשויות בצמרת ופעולות חריפות נוספות בימים הראשונים, יש סיכוי למוסד להתחיל ולהצית מהומות ברחבי איראן ובצירוף עוד אלמנטים ומה שכונה "ההפתעות", להביא למחאה גדולה ובתקווה להפלת המשטר.
3 צפייה בגלריה
החלום לשחזר באיראן את ההצלחה בוונצואלה לא התגשם. טראמפ
(צילום: REUTERS/Kevin Lamarque)
מתי כל זה אמור לקרות - רבים בישראל ובארה"ב מוכנים להישבע שהם הבינו את תוכניות המוסד כמתייחסות לזמן המלחמה, כלומר ממש עם פתיחתה. מנגד, מקורבים למוסד אומרים שכלל לא עלה על דעת אף אחד לעורר מהומות, מחאות ומרד בזמן מלחמה, אלא רק אחר כך.
ככל שחלף הזמן התברר שהחלום של טראמפ לשחזר באיראן את ההצלחה מוונצואלה - מבצע צבאי מצומצם, עריפת מטרה אחת מרכזית, השליט, ובלי צורך אפילו להפיל את המשטר כולו, רק למנות אדם מתוך המשטר שיהיה מספיק נוח לבית הלבן - לא עומד להתגשם.
המלחמה נמשכה עוד ועוד, ולא רק שלא השיגה את יעדיה שהיו יכולים להוות ניצחון ברור ומוגדר - או לקיחת האורניום מאיראן, או כניעה של איראן לתנאי ארה"ב וישראל בנושאי הגרעין והטילים, או הפלת המשטר - אלא שהדינמיקה שלה יצרה משברים וקשיים נוספים ובראשם חסימת מצר הורמוז, משהו שכל אדם שעוסק באיראן ידע תמיד שייקרה ברגע שהרפובליקה האיסלאמית תחוש סכנה קיומית, אבל משום מה ארה"ב, ופיקוד המרכז שלה בעיקר, לא היו מוכנים בדיוק לתסריט הצפוי מראש.
השלב הבא במגעים
נכון לרגע זה, כל המאמצים של ארה"ב ואיראן זה לייצר פגישת משא ומתן עוד השבוע, אולי אפילו שתיים, כשהראשונה תהיה בין סגן הנשיא ואנס לבין עראקצ'י. עד שזה יקרה, אם זה יקרה, האיראנים צפויים למקד את האש שלהם לעבר ישראל במקום אל מדינות המפרץ כדי להעמיק את הסדק בין ישראל לארה"ב ולבודד את ירושלים.
האם זה סופי? בטוח יש עסקה? ממש לא. קשה מאוד להוציא שלושה צדדים כמנצחים במקביל באירוע, וזה מה שכל אחד מהמעורבים רוצה. השטיק שעבד לטראמפ ולנתניהו בפעם הקודמת, להגיד שהמשימה הושלמה והכול הושמד, לא יעבוד שוב. לא ברור במצב המדשדש שנוצר מה כן אפשר יהיה להציג כניצחון. נתניהו כבר שינה את יעדי המלחמה, הוא כבר מכין לעצמו את האפשרות והאליבי להגיד לוועדת החקירה שאלו תושבי איראן שאשמים בכך שתוכנית ההפיכה לא צלחה.
