כשהאלונקה שעליה שכב סמל א', לוחם בגדוד 46 בחטיבה 401, ראשו וגופו מלאים בכוויות ורסיסים, הועלתה על מסוק הפינוי הבהול לבית החולים רמב"ם בחיפה, הוא לא האמין שיחזור כל כך מהר אל הצוות שלו.
4 צפייה בגלריה
"כולנו נרגשים וגם קצת לחוצים, אבל רוצים להיכנס ולעשות את העבודה". לוחמי חטיבה 401
(צילום: אפי שריר)
בסוף השבוע האחרון, ארבעה שבועות לאחר שנפגע עם צוות הטנק שלו מירי נ"ט בפעילות המבצעית הראשונה שלהם בדרום לבנון, א' חזר לשירות בלחימה ויצא שוב אל מעבר לקווים. "לא חשבתי שאני אצליח לחזור כל כך מהר לחברים שלי ולטנק, אבל לא הייתה לי התלבטות אם לחזור לכאן", הוא סיפר, ומוסיף: "התגייסתי כדי להיות לוחם ואני רוצה להיות פה". הצוות עדיין בהרכב חסר, לאחר שגם מפקדו של א' נפצע באורח קשה, עובר כעת שיקום וצפוי להשתחרר משירות בקרוב.
סמל א', בן 19 מאילת, נפצע בתקרית הירי בתחילת החודש בגזרה המזרחית מעבר לגבול ישראל ובסמוך לעיירה מיס א-ג'בל, כשמחבלי חיזבאללה ירו יותר מ-10 טילי נ"ט לעבר שתי עמדות צה"ל בדרום לבנון. הירי בוצע מכמה מוקדים, ומעומק של 8-7 קילומטרים. הודעת דובר צה"ל עדכנה אז בלאקוניות כי "קצין לוחם בחטיבת גבעתי נפצע באורח קשה ולוחם בחטיבה באורח בינוני - מירי נ"ט בדרום לבנון. שני הלוחמים פונו לקבלת טיפול רפואי ומשפחותיהם עודכנו".
כעת נחשף סיפור התושייה של הצוות שהגיב מהר והצליחו להחלץ מהטנק הפגוע שהחל לבעור. "התרגשנו מאוד להיכנס בפעם הראשונה ללחימה בלבנון, ובטח שגם הייתה לנו קצת דאגה להיתקל באירוע מבצעי ולפגוש מחבלים פנים אל פנים", שחזר רב"ט י' (19), מקיבוץ עברון שבגליל המערבי. "היינו בעמדת 'מגנן' ופתאום הרגשנו פיצוץ אדיר וכל הטנק היה מלא בעשן סמיך. בתוך שניות הבנו מה קרה, דיווחנו בקשר שנפגענו מטיל והפעלנו את מערכות הטנק והמנוע כדי להוציא את העשן לפני שכולנו ניחנק".
י' יצא מהתקרית ללא פגע, ומרגיש כשיר לקחת שוב חלק בפעילות המבצעית להגנת הצפון מעבר לגבול. "מאז ההיתקלות לא נכנסנו לתוך לבנון. זו הפעם הראשונה שלנו. כולנו נרגשים וגם קצת לחוצים, אבל רוצים להיכנס ולעשות את העבודה. המשימה שלנו היא להביא שקט לצפון. אני גר פה ויודע שהמשפחה שלי בכל לילה בממ"ד ומה היא חווה וההורים שלא מצליחים לישון, ואני נכנס ללבנון מתוך ידיעה שאני מגן על התושבים פה ועל המדינה, אבל גם על המשפחה שלי שגרה לא רחוק מכאן. זה רק מחדד מה אנחנו עושים פה".
במוצב הקטן שבו אנחנו נפגשים בוץ מכסה את הטנק, והשמש מעניקה לנו מעט חסד ומעלה את הטמפרטורות הקרירות. את השיחה קוטעת אזעקה, ולאחר ריצה בהולה למרחב מוגן נשמעים גם חמישה בומים כתוצאה פגיעות בשטחים פתוחים בסמוך לנו. אנחנו מסדירים את הנשימה ושוב יוצאים לפינת הישיבה שבחצר המוצב.
סמל ר' מקיבוץ מגידו שבעמקים התגייס לשריון בנובמבר 2024, ומאחוריו גם פעילות מבצעית ברצועת עזה. הוא מספר כי הודיע להוריו על הפגיעה בטנק שלו רק בערב, שעות ארוכות אחרי ההיתקלות וכשכבר היה בשטחנו. "הם לא רצו שאחזור לשריון ואמא מציקה קצת בדאגה שלה, אבל אבא מבין ורק ביקש שאשמור על עצמי", הוא שיתף. אני שואל אותו מה עדיף יותר, הלחימה בעזה או בלבנון? הוא מביט אל חליפת הטנק שעליו, על הנעליים הכבדות מבוץ ,ומחייך: "אנחנו שריונרים, זה רגיל אצלנו. אבל עם כמה שהפודרה של עזה גרועה, היא עדיפה על הבוץ של לבנון".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.03.26
