כלכלת החימושים היא אחת הבעיות החמורות שמטרידות את מערכת הביטחון, והיא הולכת ונעשית חשובה יותר עם כל יום שהמלחמה מתארכת. לפי מקורות זרים מדובר גם בצמצום של מלאי טילי החץ 3, קלע דוד וטמיר (כיפת ברזל), אבל לא פחות מזה הצטמצמות מלאי הפצצות וטילי האוויר-קרקע מכל הסוגים. התעשיות הביטחוניות עובדות מסביב לשעון כדי לייצר אמל"ח. בתחום הזה יש לחברות סטארט-אפ ישראליות תרומה משמעותית. אחת מהן היא ייצור חלקי טילים, כנפי רחפנים, מעטפות טילים ופצצות. אלא שבניגוד לייצור המסורתי, יש חברות הייטק שיודעות לעשות את זה באמצעות מדפסות תלת-ממד.
דוגמה טובה היא חברת סטרטסיס (Stratasys), שמספקת מעל 100 אלף חלקים בשנה לצבא ארה"ב, כמו למשל רכיבים למטוסי C17 שחוסכים כ-14 מיליון דולר בשנה בעלויות דלק. השבוע הודיעה החברה שהיא נבחרה להשתתף בתוכנית בהיקף של מיליוני דולרים לייצור בהדפסת תלת ממד עבור משרד המלחמה האמריקני, במטרה להאיץ את תהליכי התקינה והפריסה המבצעית של חלקי מערכות לחימה ופלטפורמות צבאיות.
חברה נוספת בתחום ההדפסות בתלת ממד היא מאסיבית (Massivit), חברה בורסאית שדישדשה בשנים האחרונות ורשמה ירידות במכירת מדפסות – עד שגילתה את שוק הביטחון ונראה שהיא בדרך לחזור לשורת הרווח. ההסבר פשוט: במקום לנסות ולמכור מדפסות ענק יקרות ערך בשוק הולך ונעלם, היא מפעילה מרכז שירות שמדפיס עבור לקוחות תבניות, שבאמצעותן יוצקים את חלקי הרחפנים או הטילים. כחלק מצעדי ההבראה גויס בתחילת השנה תא"ל (מיל') גבי שחור לוועדה המייעצת של החברה. שחור היה מפקד טייסות מסוקים, מפקד בסיס פלמחים וממקימי מערך הכטמ"מים של חיל האוויר. אם מישהו יכול לסלול את דרכה של מאסיבית לתעשייה הבטחונית, זה כנראה הוא.
כלכלת החימושים היא המנוע שעליו מתכננים במאסיבית להמריא: ייצור חלקים בתוך כמה ימים במקום חודשים ארוכים. "עולם הדיפנס-טק השתנה דרמטית בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וכמובן המלחמה שלנו פה", אומר שחור, "אני לא קורא לזה אבולוציה אלא רבולוציה, משהו של פעם בדור. זה שינוי עומק אדיר שאומר שהלקוחות הביטחוניים לא יכולים יותר להמתין כמו בעבר להצטיידות במשך כמה שנים".
אפשר לומר שאתם נותנים מענה לכלכלת החימושים שהופכת עכשיו להיות כנראה קריטית?
"תסתכל על כמות החימוש שנזרקה במלחמה הזאת, לא משנה אם זה חימוש התקפי או חימוש הגנתי, רק מהצד שלנו אתה מדבר על מאות אלפי פריטים. איכשהו צריך להצטייד מחדש ובמשבצת הזאת נכנס הפתרון של מאסיבית. אתה מסוגל לייצר תבניות בקבועי זמן של פי 10 יותר מהר. פעם המתנת שלושה חודשים להזמנה, מאסיבית עושה את זה ביומיים וחצי".
מי הלקוחות שלכם?
"פה זו המהפכה. אנחנו באים לתעשייה הביטחונית - זה יכול להיות התעשייה האווירית, אלביט, לוקהיד מרטין, בואינג, ואנחנו אומרים להם: 'תקשיבו, אתם צריכים לייצר עכשיו 10,000 כנפיים? אל תתעסקו בזה. תנו לנו את המשימה. אנחנו ניקח קבלני משנה וניתן לכם את הפתרון פי 10 מהר יותר".
קצב הייצור אינו הבעיה היחידה של יצרניות הכטב"מים – גם המחיר. המלחמה באוקראינה הראתה את כוחם של נחילי כטב"מים זולים ופשוטים לגרום להרס נורא. גם איראן והחיזבאללה משגרות כטב"מים זולים ומולם ישראל וארה"ב, למשל, נאלצות להזניק כלים יקרים או להימנע מיירוט ולהסתכן בפגיעה. זו בדיוק הבעיה של כלכלת החימושים.
"אפשר לראות היום שמאסות של מאות אלפים מנצחות איכות של מאות", אומר שחור. "לא משנה אם זה טיל חץ או טילי יירוט אמריקנים או ספינת טילים, בסוף אלה מערכות שעולות מיליונים ליירוט ומה שאתה פוגע בו הרבה פחות יקר. זו בעיה שמטרידה את כל העולם. כטב"מ שאהד אחד מסוגל לטוס 2,000 קילומטר ולגרום נזק משמעותי והוא עולה רק 10,000 דולר. ואתה מיירט אותו עם כלי שעולה 3 מיליון דולר. אז אתה צריך לחשוב איך אתה מייצר הגנה שלא עולה לך 3 מיליון דולר ליירוט, כי אי-אפשר לחיות ככה. מאסיבית מתמקדת בצד של המאסה. בסוף, כשאתה עושה נחיל חכם של 500 רחפנים אז אתה צריך 500 רחפנים. וכשאתה זורק עשרות אלפי חימושים אז אתה צריך להצטייד בהם חזרה. מאסיבית נכנסת בדיוק במשבצת הכי כואבת היום לתעשייה".
לדעתך זה פוגע בביצועים שלנו? איך אתה רואה את התנהלות המערכה עד כה?
"אם אני מסתכל לרגע אחורה, אפשר להגיד שהענק הזה, שכל הזמן ארב לנו והפחיד את כולנו, לא הוכרע אבל נתנו לו מכה מאוד-מאוד חזקה בעיקר בזכות היכולות הטכנולוגיות. אלה דברים מאוד עמוקים, שהרבה מהם אי-אפשר לחשוף. אבל הם הביאו לתוצאות שכולנו ראינו אותן".
מה למשל?
"ראינו שבשעה הראשונה של המתקפה חלק גדול מההנהגה שלהם נעלמה. זו יכולת שהיא כל כך מורכבת, שגם אם היא לא הייתה סודית היה לוקח שעה לתאר אותה בקיצור נמרץ. זה שילוב של מודיעין מאוד עמוק ובזמן אמת כי המטרות הן ניידות. היכולת שלנו בזמן אמת להביא חימוש בדיוק של סנטימטרים למקומות שצריך, זה אומר שהיום ההכרעה של המלחמה, היא בדברים שמאוד קשורים בטכנולוגיה עילית".
אפשר להבחין שהאיראנים מנסים לפגוע במקומות אסטרטגיים בישראל. עד כמה אנחנו צריכים להיות מודאגים מפגיעה בבסיס כמו פלמחים שפיקדת עליו, או במקומות אסטרטגיים אחרים?
"אתה צודק שפלמחים הוא בסיס קריטי, זה לא סוד גדול שאסדות הקידוח ותחנות הכוח הן נקודות קריטיות ויש עוד נקודות רבות שלא אתייחס אליהן בגלל הסיווג. ההגנה עליהן היא מוגברת. בסוף אתה צריך להחליט איך אתה מחלק את הכוח כך שהנקודות החשובות ביותר מבחינה אסטרטגיות יוגנו על ידי יותר שכבות הגנה, ואנחנו נהיה יותר ליברלים במדיניות היירוט כשיש איום עליהן כדי למנוע פגיעה".
גבי שחור: "כטב"מ שאהד אחד מסוגל לטוס 2,000 קילומטר ולגרום נזק משמעותי והוא עולה רק 10,000 דולר. ואתה מיירט אותו עם כלי שעולה 3 מיליון דולר. אז אתה צריך לחשוב איך אתה מייצר הגנה שלא עולה לך 3 מיליון דולר כי אי אפשר לחיות ככה"
ליווית את מערך הפעלת הכטמ"מים של חיל האוויר מיום הקמתו. איך אתה רואה את תפקודו במלחמה הזו?
"קצב ההתקדמות הוא באמת מדהים ומרתק. לא צריך מערכות הגנה לטייס וזה מאוד מוזיל אותו ומפשט אותו. אתה יכול לקחת סיכון הרבה יותר גדול. גם סבבי הפיתוח הרבה יותר מהירים".
דרור בין: "פעם לדבר עם השותפים האירופאים שלנו על טכנולוגיות צבאיות זה היה כמו לקלל בחדר. פתאום הם מעלים את זה מיוזמתם. בעקבות מלחמת אוקראינה והמלחמה במזרח התיכון, הם מבינים שהאש מלחכת את שולי הגלימה שלהם"
אילו יכולות אנחנו עוד צפויים לראות בתחום הזה?
"דבר מאוד מעניין שנקרא 'נחילים חכמים'. היום כשמדברים על נחילי כטב"מים מתכוונים לכמות שלהם. אבל הגביע הקדוש של התחום הזה הם נחילים חכמים של 50 כלים או 500 כלים, אוויריים, קרקעיים, ימיים, שמסוגלים באופן אוטונומי לקבל משימה, לתכנן אותה ולבצע אותה. יש הרבה מאוד סטארט-אפים בעולם שמפתחים אבות טיפוס של מערכות כאלה".
כל העיניים להורמוז
גם המתיחות במצרי הורמוז מגיעה לשיאה בימים אלה. המצור הימי שהטילה איראן על תנועת כלי השיט באזור מכניסה את העולם לדריכות שיא. ארה"ב, שגייסה את הצי החמישי למערכה ונערכת לפלישה קרקעית, מפעילה באזור מאות כלי שיט מסוגים שונים. אם הייתם מתבוננים מקרוב הייתם מגלים שכמה מהם הם כלי שיט בלתי מאוישים. כמו כטב"מים, אבל ימיים.
ישראל וסרלאוף: "רחפן הדגל שלנו G2 הוא הכי יעיל ושקט בעולם ומתאים במיוחד למשימות חשאיות ביחידות מיוחדות. התפקיד שלנו זה לטוס בגובה 200 מטר, להחזיק מצלמות יום ולילה, ולתת ללקוחותינו עיניים מלמעלה"
נכון למרץ 2026, זירת מצרי הורמוז היא מוקד פעילות של כלי שיט בלתי מאוישים (USVs). מבחינת ארה"ב זה חלק משמעותי בניהול המערכה הימית, שנעשה במסגרת יחידת Task Force 59. כלי שיט קטנים ואוטונומיים משמשים כעיניים הקדמיות של הצי, מספקים צילומים ונתוני מכ"ם בזמן אמת על תנועות חריגות של הצי האיראני ומזהים הנחת מוקשים ימיים. כלי שיט אוטונומיים גדולים יותר גויסו למשימת פתיחת "מסדרון בטוח" לספינות סחר, כשהם ישמשו כפיתיון שיפליג לפני מכליות הנפט. מהצד השני איראן עושה שימוש נרחב בכלי שיט בלתי מאוישים לצורך חסימת המעבר ולעת הצורך גם כספינות נפץ מתאבדות, אולי אפילו נחילים של ספינות כאלה. שמח במצר.
ויש גם צד ישראלי בסיפור, שקשור להיערכות של הצי האמריקאי להקים "צי היברידי". הכוונה היא לשלב ספינות מאוישות עם מאות כלי שיט אוטונומיים – ספינות אוטונומיות גדולות שישמשו מחסני טילים צפים, ספינות אוטונומיות בינוניות שמבצעות משימות איסוף מודיעין ולוחמה אלקטרונית וכלי שיט קטנים ומהירים שיכולים לבצע משימות טקטיות, למשל לירות, או להתפוצץ על המטרה. חברות ישראליות גדולות כמו אלביט ורפאל מכרו לארה"ב כלי שיט קרביים, כולל כלים אוטונומיים, אבל עכשיו נכנסות לתמונה גם חברות סטארטאפ ישראליות כמו סקאנה רובוטיקס (Skana Robotics) ואירונאוטיקס (Aeronautics) שפיתחו כלי שיט זעירים אוטונומיים, וחברת סילרטק (Sealartec) שעוסקת בתחום פחות מוכר: איסוף כלי שיט רובוטיים מהים והחזרתם לספינת האם.
הטכנולוגיה של סילרטק מותקנת על גבי ספינות מאוישות והיא משגרת ספינות גוררות אוטונומיות, שמאתרות ובדרך ייחודית מחלצות את כלי השיט הבלתי מאוישים גם בתנאי ים קשים. זה קורה גם בשימושים צבאיים, למשל בחיל הים, בצי האמריקאי ובמשמר החופים האמריקאי, וגם בשימושים אזרחיים אצל לקוחות בארה"ב. היכולת לפרוס ולאסוף כלי שיט בלתי מאוישים מבלי לסכן אנשי צוות מעניינת מאוד את האמריקאים במצרי הורמוז והיא בדיוק מה שמציעה סילרטק. הטכנולוגיה גם נבחנה על ספינת ניסויים של הצי האמריקאי ולא מן הנמנע שהמערכת הזו משייטת ברגעים אלה במרחב האיראני.
הסיפור של סילרטק מייצג תמונה רחבה שאנחנו רואים בתקופת המלחמה הזו: חברות סטארט-אפ וחברות הייטק עם טכנולוגיות ביטחוניות (דיפנס-טק) שהכלים שלהן נבנים או משתפרים תוך כדי שהם נמצאים בשימוש צה"ל או צבא ארה"ב. בחלק מהמקרים זה קורה כשהחברות נמצאות במהלכי שיווק מול לקוחות אזרחיים בעולם. קוראים להן "טכנולוגיות דואליות" והן חלק מהתמונה הסוריאליסטית משהו שבה שרוי ההייטק הישראלי בימים אלה.
אמיתי פלג, מנכ"ל סילרטק, זיהה את הצורך בפתרון לאיסוף ספינות רובוטיות כשעבד בצוות פיתוח של כלי שיט רובוטיים ברפאל. תחום כלי השיט הלא מאוישים זוכה לפריחה בשנים האחרונות, מאז שהאוקראינים הוכיחו שבאמצעות כמה סירות אוטונומיות הם מצליחים להטביע משחתות רוסיות. "יש בעולם מעל 100 חברות שמפתחות כלי שיט רובוטים ויש רק אחת שעושה את מה שאנחנו עושים", אומר פלג, "הצורך הזה נהיה אקוטי ואנחנו היחידים בעולם עם פתרון. הצי האמריקאי קנה עכשיו כלי שיט רובוטיים משתי חברות אמריקאיות ואמר להן: 'תביאו לנו את מוצר החילוץ של החברה הישראלית הזאת סילרטק'".
ההייטק הישראלי מתגייס
בימים אלה נראה שהחדשנות, היצירתיות וכושר הייזום שההייטק הישראלי מצטיין בהם, נרתמו כולם לסיוע לצה"ל בזירות הלחימה באיראן ובלבנון. חברת רובוטיכאן (RoboTiCan) למשל, פיתחה פלטפורמות רובוטיות ורחפנים אוטונומיים למשימות כמו סיור, הגנה על גבולות והפחתת סיכון לכוח אדם. הרחפנים שלה מנווטים אוטונומית, ללא צורך ב-GPS, וניתנים לשליטה מרחוק. במקביל בשוק האזרחי היא מוכרת את אותן טכנולוגיות לכוחות כיבוי אש והצלה ולסיורים מעל תשתיות.
חברת אלתימיס (Althimis) מושכת תשומת לב בינלאומית עם הטכנולוגיה שפיתחה המאפשרת להתמודד מול מתקפות של נחילי רחפנים. מנוע ה-AI של החברה מסוגל לבצע סימולציות של תרחישים קיצוניים של תקיפת רחפנים עבור הכוחות בשטח ולאמן אותם לקראת המתקפות הצפויות. בחודש שעבר החברה זכתה במקום הראשון בכנס טכנולוגיה ביטחונית באירופה, מה שפותח בפניה שוק חדש אזרחי.
לא מדובר רק בדיפנס-טק. יש מקרים בהם חברות שהוקמו למטרות אזרחיות לחלוטין עשו הסבה גם לשימושים ביטחוניים ונרתמו לסיוע לצה"ל. חברת הרחפנים אקסטנד (Xtend) התחילה כחברת גיימינג והיום היא מספקת רחפנים מתאבדים לצה"ל וצבא ארה"ב. חברת באריקס (BariksHealth) פיתחה תאי לחץ ניידים לטיפול בחמצן בלחץ גבוה (HBOT) לעולמות הספורט והלונג'ביטי, והיום היא מספקת תאי לחץ לצה"ל לטיפול בפגיעות הדף, שאיפת עשן ותאונות צלילה. חברת סמטיקס (XMETIX) פיתחה מכשיר רפואי לעצירת דימומים מסיביים בפציעות גפיים, שנועד במקור לעזרה ראשונה במפעלים ובאתרי בנייה, אבל מי יודע כמה חיילי צה"ל חייבים לו את חייהם כיום.
מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין אומר שלסטארט-אפים כמו אלה ועוד רבים אחרים יש תרומה לא מבוטלת להישגים של צה"ל במלחמה. לדבריו, התחום התעורר בעקבות 7 באוקטובר, כשחברות קיימות התאימו את הטכנולוגיה שלהן לצורכי הצבא, לצד חברות חדשות שקמו למטרות צבאיות אבל גילו קהל יעד גם בשווקים האזרחיים. "אם בעבר היה מקובל לעשות אבחנה בין חברות שהן תעשייה ביטחונית לבין חברות עם מוצרים אזרחיים, עם השנים המרחקים הלכו והתקצרו. יש לנו מסלול משותף עם מפא"ת במשרד הביטחון, שבו אנחנו משקיעים במחקר ופיתוח דואלי ולאורך השנים היו מאות חברות מהסוג הזה".
יש עוד תופעה חדשה: חברות סטארט-אפ דואלי כבר לא תמיד מסתירות את הצד הצבאי של הטכנולוגיה שלהן מתוך חשש שיפגע במאמצי השיווק שלהן לשוק האזרחי. "פעם, לדבר עם השותפים האירופאים שלנו על טכנולוגיות דואליות זה היה כמו לקלל בחדר", אומר בין, "ופתאום הם מעלים את זה מיוזמתם, בעקבות מלחמת אוקראינה והמלחמה במזרח התיכון, הם מבינים שהאש מלחכת את שולי הגלימה שלהם".
למעשה, חברות רבות מגלות כיום, שהניסיון שהן צברו בשדה הקרב הישראלי מהווה מקדם מכירות מצוין כשבאים ללקוחות בעולם. "כמו תמיד בישראל, מעז יוצא מתוק ובסוף יוצאים גם דברים טובים מהדבר הרע שקרה", אומר בין, "מי שפיתח פה טכנולוגיה צבאית יכול היה להשתמש בה בשדה הקרב, לצערנו, ואחרי זה לצאת לעולם ולהגיד הנה יש לי טכנולוגיה שהוכחה בשדה הקרב. ותוך כדי המלחמה אתה גם משפר את המוצר, האויב עושה משהו ואתה מגיב לזה וכל הדברים האלה הם נכסים שמייצרים לך יתרון תחרותי מול המתחרים שלך בעולם".
פגיעה מדויקת במטרה
חברת סמארט-שוטר (Smart Shooter) מפתחת טכנולוגיה צבאית עוד לפני שהתחום הזה קיבל את השם דיפנס-טק. החברה מפתחת מערכות בקרת ירי, כוונות חכמות, שמותקנות על כלי הנשק ומאפשרות זיהוי מטרה ופגיעה מדויקת. מערכת Smash שפיתחה החברה ננעלת על המטרה, עוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס AI ומבצעת ירי ברגע המדויק. זיהוי המטרה מפחית את החשש לירי בכוחותינו או בבלתי מעורבים. דגמים שונים של המערכת מצוידים בטלסקופים, כוונות לירי בכטב"מים, אמצעים לירי מרחוק ועוד והם מותקנים על רובים, מקלעים, כלי רכב, עמדות ירי נייחות, רחפנים והפיתוח החדש ביותר: כלי רובוטי על גלגלים.
אחרי שמכרה מערכות רבות לצה"ל, החברה הרחיבה את פעילותה לחו"ל. בין השאר היא מוכרת כיום לצבא ארה"ב וצבאות נוספים באירופה, בהודו ואפילו תאילנד. היכולת של המערכת לפגוע בכטב"מים היא מקדם מכירות מצוין בימים אלה.
לסמארט-שוטר אין יומרות להיות חברה דואלית והלקוחות שלה הם תמיד כוחות הביטחון. "לאורך השנים הקפדנו להתמקד בתחום הביטחוני ובאתגרים שהוא מספק ואני חייבת להגיד שהמציאות עלתה על כל דמיון", אומרת מנכ"לית החברה מיכל מור. "זה רק הולך ומתגבר. המלחמה הנוכחית נמשכת כבר פרק זמן משמעותי ואנחנו יכולים לראות איך היא משתנה כל הזמן - הזירות משתנות, האיומים משתנים, ויחד עם זה גם הטכנולוגיה שלנו משנה פנים וצורות כדי לעזור להתמודד עם מה שמביא העולם".
שיר אהוביה, סמנכ"לית המוצרים בחברה, מוסיפה: "יכולת הירי המדויק גם על איומים קרקעיים וגם על איומים אוויריים היא הליבה המאוד חזקה של המוצרים שלנו, וגם היכולת לתת שכבת הגנה ללוחם אישית או לרכב או לנכס שרוצים להגן עליו. העמדות הנשלטות מרחוק והרובוטים מאפשרים להתמודד גם עם איום קרקעִי וגם עם רחפנים כשהמפעיל מרוחק ולכן מוגן".
הרבה אחרי שהקמתם את החברה נולדה כאן תעשיית דיפנס-טק, עם יזמים שפעם אולי הסתירו את העובדה שהם מפתחים טכנולוגיות צבאיות והיום מתגאים בזה. מה בעצם השתנה?
"כשאני מסתכלת 14 שנים אחורה בלי לחשוף את גילנו, אני יכולה להגיד שפעם היה הרבה יותר קשה. והסיבה היא שהתחום הביטחוני הוא מאוד מפוקח. כשאתה שם מערכת צבאית בידיים של חייל, זה צריך לעבוד, ולכן כסטארט-אפ זה קשה, אי-אפשר לדלג על שלבים. לפני הרבה שנים לא היה אקוסיסטם תומך. היום יש יותר הזדמנויות וגם הבנה שחברות קטנות שמתמקדות בבעיה מאוד כואבת, בסוף הן יפתרו אותה. וגם הגמישות שיש לחברות האלה היא יתרון מאוד גדול. בחברות יותר גדולות זה יותר איטי, יותר בירוקרטי".
הניסיון המבצעי שאתם צוברים במלחמה מסייע במכירות שלכם בחו"ל?
"אני לא מרבה לדבר על לקוחות, אבל התשובה היא כן: היכולת המוכחת לעשות את הדברים שהם מחפשים מאוד מעודדת אותם להצטייד מחדש כמו שראינו בארצות-הברית. חודשים על חודשים של טבילת אש תוך כדי שיפור מתמיד מביאה את הטכנולוגיה להיות גם ייחודית וגם מוכחת. אני כמעט אגיד לצערנו, אבל מה אפשר לעשות?"
תותח לייזר להגנה
חברת אופטי-דיפנס (OptiDefence) ממחישה כיצד חברה קטנה, זעירה ממש, עם חמישה עובדים ועם תקציב זעיר, מצליחה לפתח טכנולוגיה עמוקה מהסוג שמאפיין תעשיות ענק. החברה פיתחה תותח לייזר, כמו אור איתן של רפאל ואלביט, אבל עם הספק קטן וגם מחיר קטן. מה שהתחיל ב-2019 כנשק נגד בלוני תבערה על גבול עזה, נמצא בימים אלה בשימוש מבצעי בצה"ל עם כוונה לצאת לשווקים בחו"ל כנשק להגנת שדות תעופה ומתקנים רגישים.
אופטי-דיפנס הוקמה על ידי ד"ר אודי בן עמי ופרופ' עמי שעיה מאוניברסיטת בן-גוריון. תחום ההתמחות שלהם הוא קרני לייזר. הנשק שהם פיתחו מותאם לסביבות שבהן יש בני אדם ומטוסים, שלא כמו מערכות הלייזר הצבאיות הקיימות, שמסוכנות לבני אדם. זה אומר שאפשר להציב תותח לייזר שלהם בשדה תעופה או באצטדיון וגם אם הוא יירה ברחפן טרור, הוא לא יסכן את הציבור. זה גם אומר שאפשר להגן איתו על יחידות קרביות בזרוע היבשה מבלי לסכן את הלוחמים.
אחרי שפיתחו אבטיפוס והדגימו אותו לצה"ל, דווקא המשטרה התלהבה ותמכה בפרויקט. לאורך תקופת בלוני התבערה הייתה אופטי-דיפנס אחראית למרבית ההפלות. "עשינו את זה בתקציב של הקופה הקטנה של רפאל", אומר בן עמי, "ועם מספר אנשים שיש בחדר אחד ברפאל. אנחנו עושים פה הכל - מרמה של התכנון הפרטני ועד לאופטיקה ולפנאומטיקה ולחשמל. אנחנו מביאים את המערכת לשטח, אנחנו פורסים אותה, אנחנו מפעילים אותה".
בחודשים האחרונים החברה עבדה בקצב מואץ לפיתוח יכולות חדשות לפי צרכים של זרוע היבשה. על בסיס אותה טכנולוגיה פיתחו בחברה דגם משופר שקיבל את השם "Light Blade" עם מחיר יעד של פחות מ-10 מיליון דולר – אטרקציה לעומת המחיר של טכנולוגיות אחרות שגבוה פי עשרה. איפשהו בסוף השנה תתקיים ההדגמה של המערכת למשרד הביטחון ולמשרד המלחמה האמריקאי. "אנחנו מקווים שההדגמה תהיה מוצלחת ואז אני רואה פריצה מאוד גדולה של החברה", אומר בן עמי.
לנצח שיבושי GPS
חברת אינפינידום (InfiniDome) מפתחת מערכות הגנה חכמות לרחפנים שמאפשרות להם ניווט גם מול ניסיונות שיבוש תדרים – אחת הבעיות הקשות בעולם המודרני של רחפנים תוקפים ורחפנים מגנים. בשוק הביטחוני, הטכנולוגיה הזו מאפשרת המשכיות המשימות באזורי עימות גם אם אותות ה-GPS משובשים. בשוק האזרחי, אותה טכנולוגיה משמשת להגנה על כלים ימיים, תשתיות קריטיות, רחפני משלוחים וציי רכב.
אנחנו משוחחים עם עומר שרר, מנכ"ל החברה והמייסד שלה, כשהוא נמצא בתערוכת כלים אוטונומיים בחו"ל, מה שיכול לשרת הן את הצד הצבאי של החברה והן את הצד האזרחי. ההתחלה הייתה ב-2016 כשהחברה פיתחה הגנה על כלי רכב אוטונומיים מפני השתלטות חיצונית. "בזמנו, כשרצית להיות חברה שמגייסת כסף, וגם מעזה לעשות חומרה ולמכור לשוק הביטחוני - זה היה בערך התאבדות", הוא אומר, "סטארט-אפים בתחום הביטחוני היו ציפור מוזרה בשטח".
הבעיה הייתה שתחום הרכב האוטונומי נתקע, פרויקטים התבטלו ולקוחות נעלמו. אבל אז נפתח השוק הביטחוני: "הבנו שהכאב הגדול הוא בעולם הביטחוני הבלתי מאויש, המעופף", אומר שרר, "גם בשוק האזרחי אנחנו מתמקדים בעולם המעופף והסיבה היא שכשאתה רוצה להכניס אוטונומיה לעולם הזה, הדרך הפשוטה ביותר להפיל רחפן זה לחסום לו את ה-GPS. זה נורא קל וראינו במלחמה שלא רק האויבים שלנו עושים את זה אלא גם צה"ל בעצמו. המטרה שלנו זה להפוך את הפלטפורמות הקריטיות לצה"ל ולתחום האזרחי ליותר חסינות בערך פי מאה".
הרובוט שאוסף מודיעין
חברת שיפטרס (Shifters AI) נמצאת בחזית הטכנולוגיה של נחילים אוטונומיים, במקרה שלה נחילי רובוטים קרקעיים, שהולכים על ארבע רגליים. הטכנולוגיה שלה מאפשרת לצוותים של רובוטים לנוע אוטונומית בשטחים מורכבים ולשאת עליהם חיישנים או מטענים אחרים. החברה מייעדת את הרובוטים שלה למשימות אזרחיות כמו בדיקות תשתיות, חקלאות, כרייה או חיפוש והצלה, אבל המוקד בשלב הזה הוא משימות צבאיות: סיור, איסוף מודיעין, ניטור אזורים מסוכנים והפעלת חיישנים בשטח עוין.
החברה הוקמה ב-2023 על ידי עופר באלין (CEO) ואסף צ'פרק (נשיא ו-CTO). "אנחנו בונים קבוצות רובוטים שפועלים במתארים קשים, מורכבים, נעים בצורה אוטונומית ולוקחים עליהם כל מיני חיישנים ומטענים", אומר צ'פרק. "אנחנו גם מפתחים ומייצרים את הרובוט בעצמנו, וגם מפתחים תוכנה שמאפשרת לרובוטים להסתנכרן אחד עם השני ולפעול כצוות. זה ממש בחזית הטכנולוגיה, אתה יכול לדמיין מדע בדיוני".
אסף צ'פרק: "אחת התכונות העיקריות של הרובוט של שיפטרס היא העבירות שלו: הוא מסוגל לנוע בכל מקום שבני אדם מסוגלים לנוע – בניינים, הריסות, מערות. המחיר שלו זול והמטרה היא לחסוך בחיי אדם"
אחת התכונות העיקריות של הרובוט של שיפטרס היא העבירות שלו: הוא מסוגל לנוע בכל מקום שבני אדם מסוגלים לנוע – בניינים, הריסות, מערות – שזה הרבה יותר מרובוטים קרקעיים אחרים שנעים על גלגלים או זחלילים. "זה הרובוט הכי עביר בעולם" אומר צ'פרק. הרובוטים האלה יכולים לפעול כצוות מתואם, באמצעות מערכת ההפעלה שהחברה מוסיפה לה יכולות כל הזמן במטרה להגיע ליכולת אוטונומית, שנמצאת בפיקוח אדם. כל זה מתומחר במחיר זול, שנועד לאפשר לקוחות להצטייד בכמויות גדולות של רובוטים".
איך עלה הרעיון לפתח רובוטים אוטונומיים הולכים על ארבע?
"מה שהוביל אותנו בכל התקופה של המלחמה בעזה, הוא שעל אף שהיו שם הרבה רחפנים, כל יום פתחנו ynet ושמענו על עוד חיילים הרוגים ופצועים. למרות האימפקט המשמעותי של הרחפנים, הם לא חסכו נוכחות חיילים בשטח (boots on the ground). התובנה הכי גדולה שהובילה אותנו להקים את שיפטרס היא הערך העליון שלנו – הגנה על חיי אדם. בשביל זה אנחנו קמים בבוקר".
חברת מקושלה (Macushla) עוסקת גם היא בפיתוח רובוטים קרקעיים. עד למלחמה היא הייתה בכלל בתחום המיכשור הרפואי, אבל היום היא מפתחת רובוטים על גלגלים (UGV) לשימושים צבאיים כמו לחימה במנהרות, פינוי הריסות ונשיאת מטענים. החברה הוקמה ב-2018 על ידי ליעד פייפר שמשמשת בתפקיד המנכ"לית ויאיר טמיר. החברה פיתחה חמישה סוגי רובוטים בגדלים וצורות שונים, שיכולים לחפור, לפרוץ, להפעיל מערכות נשק אוטומטיות או ליירט רחפנים. אחרי הניסיון הרב שנצבר עם צה"ל, הם מכוונים כיום ללקוחות בארה"ב ובגרמניה.
חברת אירו-סול (Aero Sol) מייצגת את הצד השני בהתפתחות הדיפנס-טק הישראלי. החברה הוקמה ב-2005 וייצרה מוצרים שונים מחומרים מרוכבים עבור התעשייה האווירית, אלביט ורפאל. בין השאר היא ייצרה חלקי רחפנים וגם קסדות טייסי קרב וטייסי מסוקים. ב-2013 נכנסה לתחום הרחפנים ופיתחה מערכות רחפנים טקטיות תחת המותג Aero Sentinel.
"רחפן הדגל שלנו נקרא G2", אומר ישראל וסרלאוף, מייסד ומנכ"ל החברה, "הוא לא גדול, הוא לא כבד, והוא הכי יעיל ושקט בעולם ולכן הוא מתאים במיוחד למשימות חשאיות ביחידות מיוחדות. התפקיד שלנו זה לטוס בגובה 200 מטר, להחזיק מצלמות יום ולילה, ולתת ללקוחותינו עיניים מלמעלה". חוץ ממנו החברה פיתחה את דגם G1 הקטן ואת G3 הגדול, והיא מוכרת את כולם גם בשוק האמריקאי.
העניין שמייצר שוק הדיפנס-טק יכול להסביר את האירוע הפיננסי, שבו עומדת אירו-סול להירכש של ידי חברת Veloryx (לשעבר אקוואריוס מנועים) הבורסאית. בין שתי החברות נחתם מזכר הבנות לרכישת של 70% מהשליטה בחברה. רועי ברגיל, מנכ"ל Veloryx, אומר: "החשיבות של חברות קטנות למאמץ הביטחוני נובע מהיתרון הכי בולט שלהן — מהירות, גמישות ותגובה בזמן אמת".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.04.26
