בכל התקריות הקשות שהתרחשו מאז פתיחת הלחימה מול חיזבאללה בדרום-לבנון - ביניהן האירוע שבו נתקלו לוחמי סיירת גולני ונפל סמ"ר אורי גרינברג, וההיתקלות שבה נפלו ארבעת לוחמי סיירת נח"ל, סרן נועם מדמוני, סמ"ר בן כהן, סמ"ר מקסים אנטיס וסמ"ר גלעד הראל ז"ל - מי שהיו הראשונים להגיע לחלץ ולפנות את הפצועים לטיפול רפואי הם אנשי צוות האוויר בטייסת המסוקים "ציפורי המדבר" (123), יחד עם לוחמי 669, היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד של חיל האוויר.
יותר מ-40 לוחמי צה"ל נפצעו בתקריות שונות במהלך הלחימה בלבנון, הן כתוצאה מהיתקלויות והן מירי רקטות וטילי נ"ט שמומטרים עליהם. פינויים תחת אש והבאתם לבית החולים תוך פרק הזמן הקצר ביותר האפשרי הם אחת מהמשימות המורכבות ביותר שעומדות בפני צה"ל במהלך התמרון בזירה הצפונית.
"כדי שכל תהליך הפינוי יהיה כמה שיותר מהיר, אנחנו נמצאים באתר הצפון, במרחק של 15-10 דקות להמראה", סיפר רב-סרן א', סגן מפקד הטייסת. "יש לנו טייסים, נווטים, לוחמי 669 ומכונאים, ואנחנו מגיעים לכוחות שבשטחי הכינוס או בתוך לבנון. זה קורה הכי מהר בעולם. המטרה שלנו היא להגיע לפצוע בזמן מינימלי, כמה שיותר מהר, ולהספיק שתוך שעה מרגע הפציעה הוא כבר יהיה בטיפול בבית החולים. זו מה שמכונה בעולם הרפואה 'שעת הזהב'".
מאמצי החילוץ בדרום לבנון מסוכנים ומורכבים מאוד. "דרום לבנון מלאה בירי רקטי, ומחבלי חיזבאללה כבר הוכיחו לנו בעבר שהם יכולים לפגוע בכלי טיס", הסביר. "בגלל הוואדיות של דרום לבנון אנחנו טסים נמוך, מה שמאפשר לנו להיכנס לתוך הוואדיות ואז 'לצוץ' מתוכם מבלי שראו אותנו קודם, ולהגיע עד ללוחמים המתמרנים. אנחנו נזהרים למשל מחוטי חשמל, שהם מסוג הדברים שנמצאים בגבהים נמוכים. בזירה הזו, זו שיטת טיסה אחרת".
קשר ישיר עם הכוח שנתקל
לדברי רס"ן א', הקשר הישיר והתיאום בין הכוחות באוויר לאלה שעל הקרקע הוא הדבר החשוב ביותר במהלך חילוץ: "בפינויים רואים את הסינכרון שבין הכוחות ביבשה לכוחות שבאוויר. אנחנו נותנים להם גם מיסוך לקראת הפינוי, ובעצם את המטרייה המלאה של חיל האוויר. אנחנו בודקים שהכניסה של המסוקים תהיה מסונכרנת עם הלוחמים. אני, בתור טייס, חייב להבין בדיוק היכן נמצא הפצוע ומה הוא צריך כדי שזה בדיוק מה שיחכה לו בבית החולים.
"בכל האירועים עד כה לא היה מקרה אחד שבו הפצוע חיכה למסוק, ומדובר על אירועים עם הרבה מאוד בלגן והרבה מאוד רעש. אני יוצר קשר ישיר עם הכוח שנתקל בשטח - זה הדבר שהכי חשוב לי בתור טייס כדי להבין את התמונה המלאה. בהתחלה אני מקבל פרטים מתא השליטה של חיל האוויר, שמקבל אותם מהחטיבה שלה שייך הכוח, אבל בסוף אין תחליף לקשר ישיר. יש אתגר קשר משמעותי: לפעמים בעיות קליטה, לפעמים חסימות של מערכות הניווט ועוד דברים שקורים, אבל המטרה היא להבין כמה שיותר מהר מה קורה".
את הקשר הראשוני בין הטייס לבין הכוח הרגלי שנתקל ושבו נמצאים הפצועים מנהלים מתא השליטה של חיל האוויר, שנמצא בקשר עם כוחות החי"ר. סגן-אלוף א', קצין תא חיל אוויר, נזכר: "אנחנו עושים את זה מאוד מהר, ויש לנו הישגים חסרי תקדים מול צבאות אחרים בעולם. השיא האישי שלי היה בגזרת עזה לפני כמה שנים. מהרגע שצלף פגע בלוחם בעזה חלפו 27 דקות עד שהוא היה בחדר ניתוח. זה אירוע מציל חיים".
לדבריו, "המערכת עובדת בצורה מאוד מהירה - החל מהחובש בשטח ועד בית החולים. יש לנו ניסיון של יותר מ-2,400 פצועי צה"ל שפונו מאז 7 באוקטובר, ותוך כדי עבודה שיכללנו וייעלנו את המערכת. לפעמים צריך לייצב את הפצוע בשטח, או לוודא שהמסוק יכול להמריא בשטח בלי איום, אבל אני אומר באחריות שאין צבא בעולם שעושה פינויים בצורה מהירה כזו".
לפעמים רואים את האויב בעין
לדברי סא"ל א', בזמן אירוע אמת שוררת דממה בתא השליטה של חיל האוויר, וכל מי שנמצא בתא יודע מה תפקידו: "כל אחד באוזניות שלו, מדברים רק מה שצריך. עבודה מאוד מקצועית. כל אחד מדבר עם המפקדה של כוחות היבשה או עם הטייסת, ואני בנקודת הזמן הזו חייב ש'התזמורת תנגן כמו שצריך'. יש המון מידע, והמטרה שלי היא להגדיר את המשימה כמו שצריך, בדיוק המקסימלי, ולהעביר אותה לטייס שבקוקפיט".
מדובר במשימה מורכבת במיוחד, שכן לא אחת הטייסים נוחתים בלב הלחימה עצמה. "בחלק מהחילוצים אנחנו, כטייסים, ממש רואים את האויב בעין", סיפר רס"ן א', סגן מפקד הטייסת. "יש הרבה פינויים שצריך לנחות ממש איפה שהכוח נמצא, כי הכוח לפעמים במצב שקשה לו לפנות את הפצועים לאחור. אז כשאתה יוצא לחילוץ אתה יכול למצוא את עצמך במנחת אחורי, אבל לפעמים גם ממש במרכז הקרב".
לפני כמה ימים שיגרו מחבלי חיזבאללה טיל קרקע-אוויר לעבר כטמ"ם (כלי טיס מאויש מרחוק) של צה"ל, והצליחו להפיל אותו. "חיזבאללה", מסבירים בחיל האוויר, "מאוד רוצה להפיל מסוק ישראלי, בטח כאשר הוא עוסק בחילוץ פצועים, ולכן הוא מבצע ירי אגרסיבי על המסוקים שטסים. אבל אנחנו לא ניתן לחיזבאללה את התמונה הזו, למרות שהטייסים 'לא רואים בעיניים' ורוצים להגיע הכי מהר לפצועים. לפעמים צריך ממש להגיד להם: 'רגע, צריך לוודא שהכול פנוי ובסדר'".
