מרגע ש"קצין בכיר" הנחית ביום שישי את חללית ההבטחות ל"פירוק חיזבאללה מנשקו" על קרקע המציאות (זה מצריך כיבוש של כל לבנון), נוצרה תחושה כאילו שוב הצבא הוא זה שאומר לציבור את הדברים כהווייתם, ואילו הדרג המדיני נאחז בניפוחי חזה מנותקים. אין כמו נאומי הרהב הילדותיים של שר הביטחון, שיותר ויותר נראה כמו סרט קומיקס שאפילו לא יצא לאקרנים מרוב גיחוך, כדי להמחיש את הפער בין רצינות לליצנות.
שר הביטחון קיים הערכת מצב בבור בקריה
(צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון)
אולם במקרה הזה – וגם ברבים אחרים – אין לצבא אלא לבוא בטענות לעצמו. לא ישראל כ"ץ היה זה הודיע ש"לא נעצור עד שהארגון יפורק מנשקו", אלא הרמטכ"ל, ב-3 במארס. נניח שצה"ל עוד טרם הבין את נכונות חיזבאללה להיכנס למערכה בהיקף מלא וגם מה נותר מהיכולות שלו.
שבוע לאחר מכן, ב-11 במארס, על רקע ירי מסיבי, הודיע רב-אלוף אייל זמיר: "לא נוותר על פירוק חיזבאללה מנשקו". זמיר לא נתן שום סיבה להבין שהכוונה היא לאו דווקא למערכה הנוכחית. אז או שזמיר לא ידע אז את מה שאמר אותו "קצין בכיר", או שידע ובכל זאת נצמד למונחים הטוטאליים של הדרג המדיני, או שתמונת המודיעין השתנתה בשלושה שבועות באופן כה מהותי, עד שצה"ל נאלץ לעדכן גרסה. לא ברור איזו אופציה יותר גרועה.
הטרגדיה היא שצה"ל שוב כשל בזחיחות וביהירות, למרות שרוב המטכ"ל הוחלף בעקבות מחדל שנבע גם מאותן סיבות
לא רק הרמטכ"ל עמד בחזית הרמת הציפיות. "חיזבאללה נפל למארב אסטרטגי", התרברב מפקד פיקוד הצפון, אלוף רפי מילוא, כידוע לא אחד שאמור לנסות לשמח את הבייס ואין לו פריימריז על הראש. והנה בהקלטות שפורסמו שלשום בחדשות קשת נשמע מילוא מגלה אומר במפגש עם תושבים מקיבוץ משגב עם: "יש פער בין איך שסיימנו את 'חיצי הצפון' (המערכה נגד חיזבאללה בספטמבר 2024) ומה שהבנו וחשבנו לבין... פתאום אנחנו מוצאים עדיין את חיזבאללה". אולי אם מריצים את ההקלטה לאחור נשמע את מילוא אומר את מה שהיה צריך להגיד: "כנראה שלא חיזבאללה היה זה שנפל ל'מארב אסטרטגי'".
לכן, עם כל הכבוד להודאה הכנה של "קצין בכיר" (מדוע שלא ידבר בשמו ודרגתו) וניסיונות הרמטכ"ל לפתור את המבוכה עם שפצו"ר מילולי לא משכנע ("צהל מחויב ליעד ארוך טווח לפירוק חיזבאללה מנשקו"), האמת היא שצה"ל הוא לכל הפחות שותף בכיר של הדרג המדיני בגיבוש מצג השווא בשלושה היבטים של הזירה הלבנונית: כוונות חיזבאללה בהינתן מלחמה באיראן, היכולות שלו לאחר הסיבוב הקודם והאפשרות לפרק אותו מנשקו בסיבוב הנוכחי.
אולם הטרגדיה היא שצה"ל שוב כשל בזחיחות וביהירות, למרות שרוב המטכ"ל הוחלף בעקבות מחדל שנבע גם מאותן סיבות: זמיר נכנס לתפקידו עם הבטחות מרחיקות לכת בנוגע לחמאס בעזה, ואילו בסיום הסיבוב הקודם באיראן הוא הודיע בנחרצות שפרויקט הגרעין "הוסג שנים לאחור" ופרויקט הטילים ספג "פגיעה קשה ביכולת" לצד "עיכוב משמעותי בתוכנית בניין הכוח". אחרי כל זה, לטענה כאילו רק הממשלה היא פופוליסטית והצבא הוא הגוף המסכן שאומר את האמת יש כבר שם: גזלייטינג.