הפסקת האש במלחמה מול איראן מחזירה את המערכת הפוליטית לעיסוק באתגר של חוק הפטור מגיוס, שאותו מוביל יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ בועז ביסמוט. לשם כך החליטה הקואליציה לקצר את פגרת החגים ולפתוח את כנס הקיץ כבר ב־10 במאי. עם פתיחת המלחמה הבטיח נתניהו לשותפיו החרדים שהחוק יעבור לפני פיזור הכנסת לקראת הבחירות ב־27 באוקטובר, ועכשיו הזמן לפרוע את השטר. אבל גורמים בליכוד מביעים ספק אם גם את ההבטחה הזו יצליח ראש הממשלה לקיים.
הבעיה היא לא בהכרח הטיימינג ולוחות הזמנים הדחוקים, כמו האווירה הציבורית בעקבות המלחמה עם איראן: הסנטימנט בקרב חלק גדול בציבור הוא שישראל לא השיגה את המטרות שהציב נתניהו עם פתיחת המבצע, והאופוריה שאפיינה את הימים הראשונים של חודש מארס הוחלפה בלא מעט פרצופים חמוצים ובהבנה המתבהרת והולכת שסבב נוסף מול איראן הוא כנראה רק עניין של זמן.
בכיר בליכוד אומר השבוע כי באקלים הפוליטי הנוכחי, נתניהו לא יוכל ‑ וספק אם אפילו ירצה ‑ להעביר חוק שמפלג לא רק את הציבור אלא גם את המפלגה ואת הקואליציה. "הייתה תחושה בתחילת המלחמה שהולכים לגמור את שלטון האייתוללות באיראן", הוא מסביר. "אבל סיימנו את המערכה עם הרבה סימני שאלה. תוסיף לזה את האזהרה של הרמטכ"ל שחסרים לצה"ל אלפי לוחמים. מי ירצה להעביר חוק כזה לפני בחירות?"
נתניהו חשב להגיע לקלפי עם הרבה יותר הישגים, צבאיים ומדיניים. לו היו כאלה, הוא היה יכול לקזז את הנזק האלקטורלי שגורם חוק הפטור מגיוס. "אבל מאחר שאין כאלה", מוסיף הבכיר, "נתניהו מבין שהחוק רק יגרום נזק".
כך או כך, חברי הליכוד והקואליציה שהרימו את דגל המרד נגד חוק הפטור לא מתכוונים לקפל אותו. אולי אפילו להפך. "הנוסח המונח כרגע על שולחן ועדת החוץ והביטחון הוא 'פייק חוק'", אומר השבוע ח"כ דן אילוז (ליכוד), מהבולטים במאבק. "במקום להוביל לשוויון בנטל ולהרחבת שורות צה"ל, הוא מלא חורים שנועדו להכשיר פטור המוני. זה לא רק ניתוח פוליטי. גם גדולי הרבנים ומנהיגי הציבור החרדי אומרים במפורש: החוק במתכונתו הנוכחית לא יביא לגיוס אמיתי. המטרה היחידה שלו היא הסרת הסנקציות האפקטיביות - הכלי היחיד שהוכיח את עצמו בעידוד גיוס".
*
מועד לפיזור הכנסת עוד אין, אבל בליכוד כבר עובדים באופן ממוקד ונחוש על קמפיין ראשון: "גונבים לנו את הבחירות". מדובר בתוכנית סדורה לדה־לגיטימציה של ועדת הבחירות המרכזית, שבראשה עומד המשנה לנשיא העליון נעם סולברג. המטרה היא להכין את הקרקע לערעור על אמיתות התוצאות בקלפיות. לאחרונה דרש הליכוד לפסול את בחירתה של עו"ד יפעת סימינובסקי לתפקיד היועצת המשפטית של הוועדה משום שהיא מגיעה מתחום מערך הסייבר הלאומי. הקונספירציה המופרכת אומרת כך: אם רוצים להטות, לזייף או לשנות את תוצאות הבחירות, צריך אדם מתחום הסייבר שבקיא במערכות מחשוב.
בהיעדר עילה מקצועית או מבוססת, דחה סולברג את הטענות של הליכוד. אבל הקמפיין צבר מומנטום, והמשיך בכלי התקשורת המהדהדים את דף המסרים של נתניהו והליכוד וברשתות החברתיות
בהיעדר עילה מקצועית או מבוססת, דחה סולברג את הטענות של הליכוד אגב לגלוג מנומס כלפי פרקליטו של נתניהו, עו"ד אילן בומבך. אבל הקמפיין צבר מומנטום, והמשיך בכלי התקשורת המהדהדים את דף המסרים של נתניהו והליכוד והמשיך ביתר שאת ברשתות החברתיות.
דוח של תנועת "פייק ריפורטר" העלה שהקמפיין מתבסס בין השאר על אמירה של נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון על ביטול עילת הסבירות. התבטאות שלו נארזה מחדש כהקלטה "נסתרת" שממנה עולה לכאורה שהוא זומם להשתלט על הוועדה. הוא הזהיר אז מפני הידרדרות הדרגתית עד קריסת הדמוקרטיה, והביא כדוגמה אפשרות שממשלה תשתלט על ועדת הבחירות כדי לשנות את התוצאות. מכונת הרעל ציטטה את החלק האחרון בלבד, "ניתן לשנות את תוצאות הבחירות דרך ועדת הבחירות המרכזית", והציגה זאת כקריאה לפעולה.
הקמפיין החל לתפוס תאוצה. בקבוצת הפייסבוק "דווקא עכשיו 14" הידהדה עו"ד חיה מלול, מתמודדת בפריימריז של הליכוד, את המסרים שהגיעו מלמעלה: "אני רוצה שתקשיבו טוב למה שאמר השופט עמית באחד הבג"צים לפני כמה חודשים לג'ינג'י (כינוי לעג ליו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, י"ק). ברגע שתקשיבו, תבינו בדיוק למה מונתה 'באישון לילה' אותה מומחית סייבר. אל תתפלאו אם אחת ההחלטות הראשונות שלה תהיה שנצביע בדיגיטל. בוחרי הימין, הגיע הזמן שתתעוררו".
פעיל המפלגה שלום נחמן הוסיף שגניבת בחירות מהליכוד היא דפוס פעולה קבוע: "כבר במועד א' גוש הימין ניצח את הבחירות אך היו מי שיירטו, מנעו וסיכלו את הניצחון הוודאי באמצעות שיטות מתוחכמות מבית היוצר של אהרן ברק".
מנכ"ל "פייק ריפורטר", ניר רוזן, טוען ש"מה שמתפתח בעניין הזה ברשתות הוא לא עוד ויכוח פוליטי, אלא תשתית שיטתית לערעור אמון הציבור בתוצאות הבחירות. ב'פייק ריפורטר' אנחנו עוקבים שנים אחר הקונספירציה הזו ורואים איך מסרי 'גניבת בחירות' נבנים כל פעם מחדש כמה חודשים לפני הקלפי. זהו דפוס מוכר מדמוקרטיות שנשחקו מבפנים, מהונגריה ועד הקמפיין של טראמפ. המטרה היא לבנות מציאות חלופית באמצעות משפיענים, ערוצי 'חדשות' וסקרים מוטים המייצרים ציפייה לניצחון והכחשה מראש של הפסד. כשהתוצאה שונה, המסקנה כבר מוכנה: הבחירות נגנבו".
*
יו"ר יש עתיד יאיר לפיד נמצא בצומת דרכים פוליטי. מנהיג סיעת האופוזיציה הגדולה בכנסת, עם 24 מנדטים, רואה אותה צונחת בסקרים למספר מנדטים חד־ספרתי. במפלגה מעריכים שרק איחוד עם גורם אחר ישאיר את לפיד רלוונטי. באופן פרדוקסלי, דווקא התחרות בין בנט לאיזנקוט על הנהגת הגוש החזירה את לפיד למגרש: לשיטתו, מי שיחבור אליו יהפוך אוטומטית למועמד מוביל לראשות הממשלה, משום שאין לו מתחרים בארגון ובתקציב הבחירות. רק מימון המפלגות שלו שווה עשרות מיליוני שקלים.
אחד ממקורביו אמר השבוע שלפיד עשוי לנצל את כוחו כדי לכפות על שני מתחריו איחוד משולש: "הוא יכול לאיים על כל אחד מהצדדים: אם לא תצטרף אליי, אני אלך עם השני ואתה לא תהיה רלוונטי. לבוחרים שעזבו אותו הוא אומר ‑ אם אתם רוצים שאכפה איחוד שיביא את הניצחון, אתם צריכים לחזק את יש עתיד".
בשיחת זום שקיים לאחרונה עם מאות פעילי מפלגה אמר לפיד: "אם נישאר על 7־8 מנדטים בסקרים, לא יהיה למחנה ציר מרכזי. יכול להיות שכעסתם עליי שהממשלה לא נפלה, אבל בבחירות האלה אסור לעשות טעויות. אתם לא יכולים ללכת עם מי שעלול לחבור לנתניהו, וגם לא עם מי שאין לכם מושג מי יהיו במפלגה שלו".
כשנשאל בשיחה "איפה האופוזיציה?", ענה: "אתם שואלים אותי? אני זה שצריך לשאול איפה האופוזיציה. בנט לא בכנסת, גולן לא בכנסת, גדי התפטר מהכנסת באמצע המלחמה כנגד חוק ההשתמטות. יש עתיד היחידה שנשארה להילחם נגד ההפקרה והסחטנות. למה אתם כועסים על מי שנשאר ולא על אלה שברחו?".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.04.26
