סגירתם הממושכת של מצרי הורמוז בידי איראן הובילה לשיבושים חסרי תקדים בשרשרת האספקה הגלובלית, לזינוק במחירי האנרגיה ולחששות כבדים ממיתון עולמי. בנוסף, איראן, שמנצלת את שליטתה במצר כקלף מיקוח אסטרטגי, דורשת להטיל דמי מעבר גבוהים על כלי שיט כתנאי לפתיחתו המלאה, בסכומים שמגיעים עד 2 מיליון דולר לכל ספינה.
אבל התלות הקריטית של העולם במצר ‑ נתיב המים האסטרטגי המחבר בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן - פותחת עבור ישראל חלון הזדמנויות היסטורי: ביצור מקומה כמרכיב מרכזי בברית המדינות המתונות וביסוס מעמדה כגשר היבשתי היחיד שמסוגל לחבר בין מזרח למערב בביטחון.
האמצעי: מיזם IMEC (המסדרון הכלכלי הודו-מזרח תיכון-אירופה) שנועד לחבר את הודו לאירופה דרך נתיבי ים ורכבת במדינות המפרץ, ירדן וישראל, לקצר את זמני הובלת הסחורות בכ-40 אחוז ולהוזיל עלויות משמעותית. המיזם השאפתני אמור להפוך את ישראל שער יציאה מערבי מרכזי לאירופה, לבסס את נמל חיפה כצומת קריטי בשרשרת האספקה העולמית ולהדק את הקשרים עם הודו, המפרץ וארה"ב. בימים אלה שמצר הורמוז מושבת, חשיבותו של נתיב חלופי, מקבלת משנה תוקף ומשתנה מחזון כלכלי לצורך ביטחוני קריטי.
"המחשבה ליצור מסלול עוקף באב אל-מנדב ומצרי הורמוז קדמה למלחמה הזו ואפילו ל-7 באוקטובר", אומר ד"ר גיא לרון, מרצה בכיר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. "ראינו דיונים בעזה על החשש שהנורמליזציה בין ישראל לסעודיה היא במרחק של ימים ספורים וזה אולי מה שהוביל למתקפה של חמאס. מה שקרה אחר כך עם החות'ים ובהמשך עם איראן, חידד את הצורך לייצר נתיב סחר חדש".
לדבריו, "הסיכויים שהפרויקט הזה יקום הם די טובים עכשיו - אך השאלה הגדולה היא האם הוא יעבור דרך ישראל. אנחנו מקווים שכן, אבל יש לנו יריבה חדשה וזו סוריה. מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, יעדיף שזה יעבור דרכם, וגם טורקיה, כמובן. לשתי המדינות האלה יש מהלכים בבית הלבן של טראמפ. לכן, כדי שזה יעבור דרך ישראל, נדרשת הסכמה סעודית".
לעקוף גם את האיום החות'י
בינתיים, ישראל ממשיכה בשיח עם המדינות השותפות, כדי שלא תישאר מחוץ למיזם השאפתני והחשוב. משה בן זקן, מנכ״ל משרד התחבורה אומר כי "לפני מספר חודשים הרגשנו שהמסילה הזו בורחת לנו מבין הידיים והבנו שאנחנו חייבים להתחבר חזק יותר למקבילים שלנו באמירויות ולהגביר את הקצב. יצאנו במשלחת חשאית לדובאי, עם נציגים ממשרדי החוץ והתחבורה, והיו אנשים בארץ שהרימו גבה ושאלו בשביל מה. היום זה ברור כמה יש צורך בפרויקט הזה וכמה חשוב שישראל תהיה חלק ממנו. יצאנו משם אחרי מרתון שיחות של השרה רגב והשר המקביל שלה, כשבסופו של דבר לחצו לנו יד והבינו שצריך להוציא את זה לפועל איתנו. כרגע הכול מתנהל בהתאם למזג האוויר הביטחוני ואנחנו מעריכים שתחול התקדמות בשבועות הקרובים".
לפי התכנון, מסילת הרכבת תחצה את ירדן ותיכנס לישראל דרך גשר שייח חוסיין (מעבר נהר הירדן). משם היא תתחבר לרשת המסילות הארצית ותמשיך עד לנמל חיפה, המשמש כנקודת הקצה היבשתית של המסדרון. מנמל חיפה ישונעו הטובין דרך הים לעבר נמלי מפתח באירופה, ובראשם פיראוס שביוון וטריאסטה שבאיטליה. שלב פיתוח ליבת התשתית צפוי להימשך עד 2030 בכלל המדינות וברכבת ישראל כבר נמצאים בשלבי ביצוע.
הראל אבן, מנהל אגף פיתוח מטענים וקשרי חוץ ברכבת ישראל, עדכן: "סללנו את המסילה מחיפה לבית שאן, אישרנו תכנון סטטוטורי מבית שאן לנהר הירדן, חיברנו את נמלי חיפה בשלוחות, השלמנו תוכנית לחיבור מסילתי מנמל חיפה למעבר הגבול ואנו צפויים להכפיל את מסילת העמק מאחת לשתיים, כדי לייצר את הקיבולת גם לרכבות משא. זה נתיב שיעקוף גם את האיום החות'י וגם את מצרי הורמוז".
"סעודיה לא שם"
יחד עם זאת, על אף שאיראן תקפה ישירות תשתיות אסטרטגיות ומתקני נפט בסעודיה ובאיחוד האמירויות, באמצעות מאות כטב"מים וטילים, סעודיה עדיין לא הביעה הסכמה לכך שישראל תהיה חלק מהפרויקט.
״סעודיה לא שם", אומר ד"ר לרון. "להבדיל מאיחוד האמירויות, שהיועץ שלהם הבהיר שאיראן היא האיום עליהם ולא ישראל, לא שמענו בכיר סעודי אומר דבר כזה. עד 7 באוקטובר, לסעודיה לא היה כל כך אכפת מהסיפור הפלסטיני, אבל אחריו, הרגישות שלהם לזה התחזקה. ייתכן שבלי מהלך מדיני מול הפלסטינים, לא נוכל לגרום לזה שהפרויקט יעבור דרכנו. יחסים עם איחוד האמירויות זה נחמד אבל אם היינו מצליחים לעשות נורמליזציה עם סעודיה זה כבר היה גדול. עוד 20 שנה הודו תהיה הכלכלה הכי חזקה בעולם וכדאי שישראל תהיה חלק מזה".
